סרוב לקחת תרופה
שלום רב לכולם, אני זקוקה לעזרתכם לגבי שני ילדי ששניהם בעלי ADD. הבכור - בן 13 תלמיד טוב (ציוניו בכיתה ח' נעים בין 80-90). הוא קצת מפוזר. אם אינו לוקח כדור (ריטלין 20) בבוקר, המורות מתחילות להתלונן שהוא מפטפט יותר מדי בשיעורים. מראשית השנה החלטנו שהוא יקח את הכדור. כשבוע לפני חנוכה הוא התוודה בפני שהוא זורק את הכדור ולא לוקח אותו. הייתי בשוק מוחלט בגלל הפרת האמון ביננו, שבדרך כלל הוא מאד טוב. אחרי שהתאוששתי מהשוק (אחרי כיומיים שלושה), הוא הסביר לי שלא נעים לו לקחת כדור: "מה אני דפוק?". הוא מתייחס אל ה- ADD כאל בעיה נפשית ולא נאורולוגית ולכן הוא מתכחש לה. מה לעשות? אני עוד לא שוחחתי עם המורות לשמוע איך הוא בשיעורים (קבעתי לדבר איתן ביום ה') אבל אני לא יודעת מה לעשות. אם המורות לא יעירו על ההתנהגות, אז אני מניחה שבאמת לא צריך כדור כי ציוניו טובים, ואז הכל בסדר. אבל אם יש בעית התנהגות, אני יודעת שהוא לא ישתף פעולה ולא יקח את הכדור. אז מה לעשות? בתי בת ה- 10 היא תלמידה מצטיינת בכתה ה'. הפרעת הקשב שלה מתבטאת בחולמנות ולכן אין היא מפריעה לשאר התלמידים. היא מקבלת קונצרטה 36 באופן קבוע ואין איתה בעיה. הבעיה מתחילה בשיעורי הבית. היא לא מכינה שיעורים מאז כיתה א'. פשוט אין לה מוטיבציה לכך. זה משעמם אותה. מה גם שזה די קשה לה כי זה לוקח לה הרבה זמן (גם לאחר נטילת הקונצרטה). על פי הגישה שלי, אין לי מה להתערב בהכנת שיעורי הבית, כי זה "העסק" שלה וסה"כ היא מסתדרת מצויין עם הלימודים ויש לה ציונים טובים. הבעיה היא שהיא "חוסכת" בכתיבה גם בכיתה וגם במעט שיעורים שהיא מכינה מפעם לפעם, ולפי המורה כבר נוצר פער במהירות הכתיבה שלה מול התלמידים האחרים. בכיתה ה' תלמידים כבר די מאומנים בכתיבה, והיות והיא פחות כותבת אז הכתיבה שלה איטית יותר. האם זה דורש פעולה מצידי לדעתכם? לתשובתכם המלומדת אצפה, רונית.
שלום רב לכולם, אני זקוקה לעזרתכם לגבי שני ילדי ששניהם בעלי ADD. הבכור - בן 13 תלמיד טוב (ציוניו בכיתה ח' נעים בין 80-90). הוא קצת מפוזר. אם אינו לוקח כדור (ריטלין 20) בבוקר, המורות מתחילות להתלונן שהוא מפטפט יותר מדי בשיעורים. מראשית השנה החלטנו שהוא יקח את הכדור. כשבוע לפני חנוכה הוא התוודה בפני שהוא זורק את הכדור ולא לוקח אותו. הייתי בשוק מוחלט בגלל הפרת האמון ביננו, שבדרך כלל הוא מאד טוב. אחרי שהתאוששתי מהשוק (אחרי כיומיים שלושה), הוא הסביר לי שלא נעים לו לקחת כדור: "מה אני דפוק?". הוא מתייחס אל ה- ADD כאל בעיה נפשית ולא נאורולוגית ולכן הוא מתכחש לה. מה לעשות? אני עוד לא שוחחתי עם המורות לשמוע איך הוא בשיעורים (קבעתי לדבר איתן ביום ה') אבל אני לא יודעת מה לעשות. אם המורות לא יעירו על ההתנהגות, אז אני מניחה שבאמת לא צריך כדור כי ציוניו טובים, ואז הכל בסדר. אבל אם יש בעית התנהגות, אני יודעת שהוא לא ישתף פעולה ולא יקח את הכדור. אז מה לעשות? בתי בת ה- 10 היא תלמידה מצטיינת בכתה ה'. הפרעת הקשב שלה מתבטאת בחולמנות ולכן אין היא מפריעה לשאר התלמידים. היא מקבלת קונצרטה 36 באופן קבוע ואין איתה בעיה. הבעיה מתחילה בשיעורי הבית. היא לא מכינה שיעורים מאז כיתה א'. פשוט אין לה מוטיבציה לכך. זה משעמם אותה. מה גם שזה די קשה לה כי זה לוקח לה הרבה זמן (גם לאחר נטילת הקונצרטה). על פי הגישה שלי, אין לי מה להתערב בהכנת שיעורי הבית, כי זה "העסק" שלה וסה"כ היא מסתדרת מצויין עם הלימודים ויש לה ציונים טובים. הבעיה היא שהיא "חוסכת" בכתיבה גם בכיתה וגם במעט שיעורים שהיא מכינה מפעם לפעם, ולפי המורה כבר נוצר פער במהירות הכתיבה שלה מול התלמידים האחרים. בכיתה ה' תלמידים כבר די מאומנים בכתיבה, והיות והיא פחות כותבת אז הכתיבה שלה איטית יותר. האם זה דורש פעולה מצידי לדעתכם? לתשובתכם המלומדת אצפה, רונית.