אילן רוזינר
New member
מה יהיה על תל אביב? - שאלתי את שירונט3,
עת אכלנו לפני שעה קלה את ההמבורגרים הבלתי-אכילים בעליל של "מג'יק ברגר" שעל ככר מלכי ישראל.
היינו צריכים לאכול משהו מהיר עם סיום יום העבודה במוסד ולפני תחילת יום העבודה בבית. חשבתי על אטליז המדוברת (המדובר?). בדרך שירונט סיפרה על ביקורה הראשון שלה ב"מזנון" אתמול וכמה שהיא לא אהבה אותו. "אני לא אוהבת מקומות שעפים על עצמם", אמרה. באטליז היו מעו לקוחות שרובם היו עסוקים בלהמתין. כמה אנשי צוות היו מאחורי הדלפק, שניים עסוקים באוכל, שניים בעניינים אדמיניסטרטיביים כלשהם. עמדנו חמש דקות מבלי שמי מהם, הקולינרים או האדמינסטאריטורים, שם אלינו לב. אחרי סוף-סוף אזרתי אומץ למשוך את תשומת לבו של אחד מהם, הוא סימן "רגע" ואחרי כמה זמן ניאות להסביר שהתקנת דונר בלחמניה תקח 15 דקות. מכוון כל האווירה זעקה "מקום שעף על עצמו", החלטנו לוותר.
אז הלכנו למג'יק בורגר שמשום מה זכרתי כמקום טוב והוא בפירוש לא מקום שעף על עצמו (בשנייה שנכנסנו קיבלנו חיוך רחב ומה נשמע), אבל ההמבורגרים והצ'יפס בו הסתברו כאיומים...
אז מה יהיה על תל אביב? - שאלתי את שירונט3. האטליז והמג'יק בורגר הם סתם משל. רב המקומות בעיר הזאת - לפחות כאלה שהם בטווח הליכה/רכיבה של תושב צפון העיר, אני לא מדבר על התקווה - מתחלקים, בגדול, לשלושה סוגים: מקומות עם אוכל סביר שעפים על עצמם, מקומות עם אוכל רע שעפים על עצמם, ומקומות עם אוכל בינוני עד רע שלא עפים על עצמם. מהתיאור של סרדיניה עולה שהיא לפחות שייכת לסוג השלישי. כבר משהו.
אבל בשורה התחתונה הייתי צריך להקשיב לשירונט3 הצודקת תמיד - שרצתה לנסוע לג'מס ביר פאקטורי שבפ"ת. ואתה - כנראה ממש עושה בשום שכל כשאתה מחליט לקחת פסק זמן ממקומות אופנתיים. יש לי תחושה שגל רע עובר על העיר הזאת - כאבי הגדילה של השוק הקולינארי? יותר מדי שחקנים חדשים נכנסים לשוק הן הצד ההיצע והן בצד הביקוש? צרה אחרת? המשקיע הקטן טוב ייעשה בעת הזאת אם יישב בצד ויראה, לאיזה כוון מתייצבת המגמה של השוק - והיכן כדאי לו להשקיע את מעט הקלוריות שיש לו להשקיע בתוך הבטן של עצמו.
עת אכלנו לפני שעה קלה את ההמבורגרים הבלתי-אכילים בעליל של "מג'יק ברגר" שעל ככר מלכי ישראל.
היינו צריכים לאכול משהו מהיר עם סיום יום העבודה במוסד ולפני תחילת יום העבודה בבית. חשבתי על אטליז המדוברת (המדובר?). בדרך שירונט סיפרה על ביקורה הראשון שלה ב"מזנון" אתמול וכמה שהיא לא אהבה אותו. "אני לא אוהבת מקומות שעפים על עצמם", אמרה. באטליז היו מעו לקוחות שרובם היו עסוקים בלהמתין. כמה אנשי צוות היו מאחורי הדלפק, שניים עסוקים באוכל, שניים בעניינים אדמיניסטרטיביים כלשהם. עמדנו חמש דקות מבלי שמי מהם, הקולינרים או האדמינסטאריטורים, שם אלינו לב. אחרי סוף-סוף אזרתי אומץ למשוך את תשומת לבו של אחד מהם, הוא סימן "רגע" ואחרי כמה זמן ניאות להסביר שהתקנת דונר בלחמניה תקח 15 דקות. מכוון כל האווירה זעקה "מקום שעף על עצמו", החלטנו לוותר.
אז הלכנו למג'יק בורגר שמשום מה זכרתי כמקום טוב והוא בפירוש לא מקום שעף על עצמו (בשנייה שנכנסנו קיבלנו חיוך רחב ומה נשמע), אבל ההמבורגרים והצ'יפס בו הסתברו כאיומים...
אז מה יהיה על תל אביב? - שאלתי את שירונט3. האטליז והמג'יק בורגר הם סתם משל. רב המקומות בעיר הזאת - לפחות כאלה שהם בטווח הליכה/רכיבה של תושב צפון העיר, אני לא מדבר על התקווה - מתחלקים, בגדול, לשלושה סוגים: מקומות עם אוכל סביר שעפים על עצמם, מקומות עם אוכל רע שעפים על עצמם, ומקומות עם אוכל בינוני עד רע שלא עפים על עצמם. מהתיאור של סרדיניה עולה שהיא לפחות שייכת לסוג השלישי. כבר משהו.
אבל בשורה התחתונה הייתי צריך להקשיב לשירונט3 הצודקת תמיד - שרצתה לנסוע לג'מס ביר פאקטורי שבפ"ת. ואתה - כנראה ממש עושה בשום שכל כשאתה מחליט לקחת פסק זמן ממקומות אופנתיים. יש לי תחושה שגל רע עובר על העיר הזאת - כאבי הגדילה של השוק הקולינארי? יותר מדי שחקנים חדשים נכנסים לשוק הן הצד ההיצע והן בצד הביקוש? צרה אחרת? המשקיע הקטן טוב ייעשה בעת הזאת אם יישב בצד ויראה, לאיזה כוון מתייצבת המגמה של השוק - והיכן כדאי לו להשקיע את מעט הקלוריות שיש לו להשקיע בתוך הבטן של עצמו.
