סרבנות, על שום מה?
בחרתי לכתוב את המאמר הזה דווקא פה בפורום הזה מכיוון שפה, מה לעשות אחוז הסרבנים והרוצים לסרב היינו גובה מאשר בפורומים אחרים. יש שני דברים שמציקים לי בכל מה שקשור לסרבנים האחד קשור דווקא למבוגרים שכ"כ תומכים בסרבנים שאפשר אפילו להאמין שהם ממש ההורים שלהם. אותם סרבני מבוגרים בוחרים לנקוט דרך אופיינית ביותר למה שנקרא "עצלנות", הם תופסים לעצמם שעירים לעזאזל שיעשו את העבודה שלהם, וכך בעצם אותם מבוגרים רחוקים מהתקשורת ומהלחץ ההיסטרי סביב הסרבנות ומשאירים את הצעירים רעבי צימאון התקשורת להיות מול אור הזרקורים. הרי מהי בעצם הסרבנות? מה רוצים אותם סרבנים להגיד? הם רוצים למחות כנגד השיטה של הממשלה בשטחים, והם חושבים שאם הם יסרבו בשטחים אז תיפסק המלחמה. נכון או לא נכון, זה נתון לשיפוטכם אבל האם לא נראה לכם מוזר שרק צעירים מוחים כנגד ה"כיבוש", נראה לכם הגיוני שהויכוח סביב המלחמה הזאת בא מכיוון אחד והוא הכיוון של המתגייסים (או אלו שכבר התגייסו)? אם אדם רוצה למחות והוא עבר את תאריך הצבא אז בעצם הוא כבר לא יכול למחות? אז זהו, שלא. מה שבוחרים אותם תומכי סרבנים זה התגנדות פסיבית הם לא יעלו על דעתם להפסיק לשלם מיסים למשל כי הם פחדנים! הם פוחדים ללכת לכלא, הם מצידם שהסרבנים הצערים ישבו בכלא. ככה זה השיטת חשיבה של אותם המבוגרים, הם לא יעלו על דעתם להפיק לשלם מיסים למדינה שכביכול לפי טענתם ממננת פגיעה בערכי המוסר והדמוקרטיה. הנושא השני נעוץ בעבודה קצת יותר ברורה והוא הסרבנות בשטח, כלומר האם אדם שלא שבע רצון מהליך מסויים בורח ממנו או נשאר ונלחם עם הבעיה במקום עצמו? אני אסביר. סרבן שטחים נוקט לעצמו עמדה פסיינית כלומר הוא בעצם אומר שאם הוא יטמין ראשו בחול (כלומר יסרב שירות בשטחים) בעצם הבעיה תעלם. הבחירה של אותו סרבן לברוח מהמחסום\מחנה פליטים ולהגיד שמה שקורה שם זה לא צודק זאת בעצם בריחה. אותו סרבן יכל להלחם ביחס הנוראי (או לא) של החיילים כלפי הפלשתינאים בכך שהוא ידבר עם החיילים, בכך שהוא יסביר לאותם קיצונים שפוגעים בפלשתינאים ללא סיבה שזאת לא הדרך. אבל אותו סרבן בוחר בדרך הקלה והיא להסתלק מאותו אזור ולחשוב שככה יהיה טוב. וכאן הטעות!! לא יהיה יותר טוב, כי אם ישארו שם רק הקיצוניים וכל מי שלא נוח לו שם יעזוב, הלגיטימציה של הפגיעה רק תגדל. שלום, בועז
בחרתי לכתוב את המאמר הזה דווקא פה בפורום הזה מכיוון שפה, מה לעשות אחוז הסרבנים והרוצים לסרב היינו גובה מאשר בפורומים אחרים. יש שני דברים שמציקים לי בכל מה שקשור לסרבנים האחד קשור דווקא למבוגרים שכ"כ תומכים בסרבנים שאפשר אפילו להאמין שהם ממש ההורים שלהם. אותם סרבני מבוגרים בוחרים לנקוט דרך אופיינית ביותר למה שנקרא "עצלנות", הם תופסים לעצמם שעירים לעזאזל שיעשו את העבודה שלהם, וכך בעצם אותם מבוגרים רחוקים מהתקשורת ומהלחץ ההיסטרי סביב הסרבנות ומשאירים את הצעירים רעבי צימאון התקשורת להיות מול אור הזרקורים. הרי מהי בעצם הסרבנות? מה רוצים אותם סרבנים להגיד? הם רוצים למחות כנגד השיטה של הממשלה בשטחים, והם חושבים שאם הם יסרבו בשטחים אז תיפסק המלחמה. נכון או לא נכון, זה נתון לשיפוטכם אבל האם לא נראה לכם מוזר שרק צעירים מוחים כנגד ה"כיבוש", נראה לכם הגיוני שהויכוח סביב המלחמה הזאת בא מכיוון אחד והוא הכיוון של המתגייסים (או אלו שכבר התגייסו)? אם אדם רוצה למחות והוא עבר את תאריך הצבא אז בעצם הוא כבר לא יכול למחות? אז זהו, שלא. מה שבוחרים אותם תומכי סרבנים זה התגנדות פסיבית הם לא יעלו על דעתם להפסיק לשלם מיסים למשל כי הם פחדנים! הם פוחדים ללכת לכלא, הם מצידם שהסרבנים הצערים ישבו בכלא. ככה זה השיטת חשיבה של אותם המבוגרים, הם לא יעלו על דעתם להפיק לשלם מיסים למדינה שכביכול לפי טענתם ממננת פגיעה בערכי המוסר והדמוקרטיה. הנושא השני נעוץ בעבודה קצת יותר ברורה והוא הסרבנות בשטח, כלומר האם אדם שלא שבע רצון מהליך מסויים בורח ממנו או נשאר ונלחם עם הבעיה במקום עצמו? אני אסביר. סרבן שטחים נוקט לעצמו עמדה פסיינית כלומר הוא בעצם אומר שאם הוא יטמין ראשו בחול (כלומר יסרב שירות בשטחים) בעצם הבעיה תעלם. הבחירה של אותו סרבן לברוח מהמחסום\מחנה פליטים ולהגיד שמה שקורה שם זה לא צודק זאת בעצם בריחה. אותו סרבן יכל להלחם ביחס הנוראי (או לא) של החיילים כלפי הפלשתינאים בכך שהוא ידבר עם החיילים, בכך שהוא יסביר לאותם קיצונים שפוגעים בפלשתינאים ללא סיבה שזאת לא הדרך. אבל אותו סרבן בוחר בדרך הקלה והיא להסתלק מאותו אזור ולחשוב שככה יהיה טוב. וכאן הטעות!! לא יהיה יותר טוב, כי אם ישארו שם רק הקיצוניים וכל מי שלא נוח לו שם יעזוב, הלגיטימציה של הפגיעה רק תגדל. שלום, בועז