היחס של הצבא
כי בצבא אתה בסה"כ מספר אישי ופרופיל, אי אפשר לברוח מזה, זה חרוט לך על המצח ממש הקטע הזה... את האנשים לא מעניין איזה סוג יש לך, כמה זמן בלי התקף... זה די קשה להסביר את הקטע הזה לפעמים, אני למזלי הצלחתי להגיע למשהו סבבה, אם כי אני יודע שחסמו אותי מאיזה 2 מיונים בגלל הקטע הזה, וזה קצת מבאס... באזרחות בכל מקרה אין לי בעיות, חברים שלי כבר שכחו שיש לי את זה בכלל, אני יוצא ונוהג ומבלה ולא נותן לזה להגביל אותי, אני עובד מגיל נורא צעיר, שוחה, רץ, טס, ולמעט הקטע של האלכוהול (שגם את זה אני מרשה לעצמי איזה ליטר בירה כל יציאה, שזה פעם בשבוע בערך, וזה מספיק לי) אני לא אומר לעצמי בחיים "אתה לא יכול לעשות את זה בגלל שיש לך אפילפסיה" ובטח שאני לא נותן למישהו אחר להגיד לי את זה... שוב-בצבא זה בעייתי כי זה משהו שאי אפשר לברוח ממנו, אבל אם יודעים לדבר נכון וטוב אז מסתדרים גם בקטע הזה...