סקר :]

אני

איך האמונה באה לידי ביטוי מבחינתכם? בכל הדרך חיים, באיך שאדם מתנהג, מדבר, וגם בשמירת מצוות, תפילה וכו' אתם שומרים נגיעה?אתם חושבים שזה נחוץ? כן, ואני כן חושבת שזה נחוץ, וזה אפילו מועיל לדעתכם,מה הם היתרונות בלהיות דתי? ומהם החסרונות? היתרונות- שאתה יודע שיש מישהו שאתה יכול להישען עליו, ושכל דבר רע שקורה לך אתה יודע שזה לטובה, ובכלל כל המצוות הם רק לטובתו של האדם יש גם חסרונות, אבל אני שלימה עם הדרך שלי אז זה פחות מדבר על יתרונות וחסרונות.. אתם חושבים שזו שאלה של חינוך בלבד-ז"א נולדתם להורים דתיים בגלל זה אתם דתיים,או שאתם חושבים שגם אם לא הייתם דתים הייתם רוצים לחזור בתשובה ומתעניינים בדת? אם הייתי נולדת להורים חילוניים אני לא יודעת אם הייתי חוזרת בתשובה, אז כן יש כאן איפה שהוא מקום לחינוך, אבל אני יודעת שלמרות שנולדתי להורים דתיים יש לי את האפשרות "ללכת בשאלה", אבל אני לא בוחרת בה, ז"א שדת זה לא רק עניין של חינוך, זה גם של בחירה, שכל יום מחדש אני בוחרת להיות דתיה..
 

בנענית

New member
לאחר מחשבה רבה, החלטתי לענות

האמונה באה לידי ביטוי מבחינתי- האמת שבזמן האחרון מצאתי את עצמי ממלמלת מילות תודה לקב"ה על כל מיני ניסים קטנים שהוא עשה לי במקום להודות לו לפי מילות התפילה המקובלות, משתדלת להתפלל שחרית כל בוקר וברכות כמובן. אני חושבת על מציאותו בעולם המון. שמירת נגיעה מבחינתי זה הדבר!, זה נחוץ כ"כ. זו אחת המתנות הכי יפות שקיבלנו מהאיסורים. היתרונות בלהיות דתי-היהדות זה הדבר הכי מקסים בעולם, מבחינתי. ממלא את החיים במשמעות, יש לי למה לקום בבוקר, ברצינות, אחרת הייתי ממשיכה לישון... בכל דבר יש חסרונות, אין דבר כזה מושלם, גם ביהדות, כל אחד יכול למצוא דברים שהוא לא יאהב או לא יבין ולכן לא יקיים אותם. תמיד תמיד צריך לדעת שהסיבה היחידה לכל המצוות והחוקים זה כי ה' ציווה וככה הוא רוצה, כמו שהרבה פעמים אנו עושים את מה שהורינו מבקשים מאיתנו וגם זה מבלי להבין לפעמים, נכון? הדת-זו לא שאלה של חינוך בלבד, הכל תלוי באדם עצמו ואיך שהוא בונה את עצמו ורואה את עצמו בעתיד וזו עובדה שיש אנשים ממשפחות דתיות שחזרו בשאלה. אם לא הייתי דתיה קרוב לוודאי שהייתי מתקרבת לדת ואפילו חוזרת בתשובה, אבל אין לדעת ועל כך אני מודה לקב"ה על שמנע ממני את הדרך מקיצוניות אחת לשניה, כפי שאנשים רואים זאת. ארוך ומייגע, אה?
 
היי, זוכרים אותי?

אז הינה התשובות. אני לא מאמינה כל כך אבל למי שזוכר אני באה מבית מאמין והאמונה באה לידי ביטוי בקידוש מידי יום שישי, שמירת כשרות וזהו למעשה. אבל שבת כבר לא שומרים אצלנו..\= אני כמובן, לא שומרת נגיעה למרות שניסיתי פעם סתם לא בקטע של הדת ולא היצלחתי. לדעתי זה לא נחות וזה מעט שוביניסטי אפילו. ההתרונות הם שיש לך הרבה גבולות ברורים, פחות סימניי שאלה ואתה גם נחשף לתנ"ך ולחוקיי היהדות הרבה יותר מהחילוניים שהמורים שלהם בבית ספר מלמדים שטויות במיץ. החיסרון הגדול הוא שרוב הדתיים שאני מכירה הם קצת נעולים על עצמם ולא פתוחים אפילו ללמשמוע דעות אחרות. הם קצת מיושנים והדת מגבילה באותם בהרבה דברים שבימיינו אין סיבה להגבילם. אני חושבת שזו לא רק שאלה של חינוך אבל החינוך עושה את מרבית העבודה.
 
מה שובניסטי בשמירת נגיעה?

לבן ולבת אסור לנגוע אחד בשניה באותה מידה...
 
האמת שזה לא שובניסטי אבל..

לבנות מותר לגעת, אבל השמירת נגיעה באה לעזור לבנים, כדי שהם לא יעברו על החטא
 
זה לא ממש נכון להגיד את זה..

כי גם בנות הולכות צנוע בשביל שבנים לא יעברו על חטא (זה שתירצו את זה אח"כ שזה גם כצניעות פנימית וכו', זה משהו אחר..)... וזה לא שאני לא מסכימה עם זה, אבל זה מצחיק להגיד "לבנות מותר"... אסור לשני המינים!
 
לא רק

שמירת נגיעה עוזרת לכולם - גם לבנים וגם לבנות כדי שלא נגיע חו"ח לדברים יותר גרועים, לא צריך לפרט כמו מה. היא בעצם סייג. ולבוש צנוע לא רק נועד כדי לא להכשיל בנים - אלא כדי לשמור על הטהרה והצניעות הפנימית של הבנות. בעז"ה צניעות במראה החיצוני תוביל לצניעות פנימית, לענווה, וליראת שמיים.
 
זה היה אמור להיות לי?

בכל מקרה, זה בדיוק מה שאמרתי.. שצניעות בביגוד זה גם בשביל הצניעות של הבת בעצמה, ולא רק בגלל הבנים... זה ברור שמי שהולכת יותר "שמרני", היא יותר צנועה גם בפנימיות (וזה גם מה שחושבים בחברה החילונית.. בנים מעריכים הרבה יותר בנות צנועות מאשר בנות שהולכות עם כמה שפחות בד שעולה יותר)...
 
האמת,

הגבתי ליונת ספציפית, ולכן שרשרתי אליה את הודעתי הנ"ל, אבל כמובן שבכלליות היא דברה אל כולם. הגבתי איך שהגבתי אליך בגלל שלא אליך שרשרתי אל ההודעה
יום טוב גם לך.
 
אם לבן אסור לגעת

אז גם לבת אסור לדעת- כי היא מכשילה את הבן. חוץ מזה שיש בהלכה הרבה מעבר לחוק היבש.
 

The anomaly

New member
שלום...../images/Emo18.gifחפירה לפניך../images/Emo18.gif

אמונה באה לידי ביטוי בכל אורח החיים של הבנאדם המאמין... כשבנאדם לא מאמין בוחר בדרך אחרת, הנכונה, ומתחיל להאמין, כל החיים שלו ישתנו לבלי היכר... אבל זה לא תמיד ככה, כי השאלה היא איך מגדירים אמונה, כי יש אנשים שמאמינים ומקיימים את כל המצוות שהם יכולים, ובשאיפה להגיע לקיום של כולן, ויש אנשים שקוראים לעצמם מאמינים אבל לא עושים דבר על מנת לבטא את זה, ובקשר לזה אני לא יודע אם זה עדיין נחשב אמונה... בגדול, לענות על התשובה של איך זה בא לידי ביטוי זה לומר שזה בעצם לשאוף לקיים את דברי ה', לדעת את ה', ולערב אותו בכל פרט קטן בחיי היום יום שלהו. אני שומר נגיעה, מן הסתם אני רואה בזה דבר נחוץ, אחרת לא הייתי עושה את זה, זה מאוד קשה, אבל עם זאת מאוד מקודש. אני, אישית, לא שמרתי על זה עד שלא למדתי את הסיבות ואת העומק של זה. (אבל זה לא אמור להיות ככה, אנחנו צריכים לקיים - ורק אח"כ לשאול שאלות.) אין דבר כזה יתרונות וחסרונות בלהיות דתי, זה כמו שתשאלי מה החסרונות והיתרונות בלחיות... אבל בכל מקרה - יתרונות - מוסר בסיסי, מוסר לא רק בסיסי, ונתיב מסוים שבוחרים ללכת בו בחיים. זאת ממש לא שאלה של חינוך... אפשר לראות היום המון אנשים שלא נולדו בבית דתי, והגיעו למקומות הפוכים בתכלית ממה שחינכו אותם בבית. אני נולדתי בבית דתי אבל עד לפני שנה כמעט הייתי דתלש, בתחילת השנה התחלתי להעמיק ולהתזחק, וזה ממש לא בא מההורים או מאיזה משו חינוכי. אז לא, חינוך זאת לא מילת המפתח... אלא זה בא גם מהלב. סליחה על החפירה, מקווה שעזרתי, המשך ערב נפלא!
 
למעלה