לאונרד כהן
הנה ביקורת על האלבום החדש שלו ממומה - לאונרד כהן: Ten New Songs לאונרד כהן חוזר אחרי 9 שנות שתיקה עם 10 שירים חדשים. עידו אשד מבהיר למה האלבום החדש צריך לקבל ציון 10 עידו אשד לאלבום החדש של לאונרד כהן קוראים בפשטות "עשרה שירים חדשים". תשע שנים מאז The Future , אלבום האולפן האחרון שלו, שבע שנים אחרי שעבר להתגורר במנזר זן בדרום קליפורניה, לאונרד, הכהן הגדול של משוררי הרוק, ממשיך את לשיר דרכו בצורה מכובדת ומשכנעת מאוד. עם הזמן, כהן צובר לו קהל מאמינים נאמן, לאט אך באופן עקבי. דווקא בשנים האחרונות הוא זכה להכרת הקהל הרחב, דרך השתתפותו בפסקולים של סרטים כמו רדיו חזק (“Everybody Knows”) רוצחים מלידה (“The Future”, “Waiting For The Miracle”), לשבור את הגלים ("Suzanne") ונערי הפלא ("Waitnig For The Miracle"). כהן, בן 67, נחשב עוד בחייו, ובצדק, לאייקון תרבותי. הלגיטימיות שלו כאייקון התקבלה בפרץ של אלבומי מחווה. הראשונה שהוציאה אלבום כזה הייתה זמרת הליווי של כהן, ג’ניפר וורנס, שבשנת 1986 הוציאה את "Famous Blue Raincoat", בו ביצעה חומרים של כהן. אחריו יצא האלבום “I’m Your Fan”, 1991, אוסף שכלל אמנים מוערכים דוגמת ניק קייב, אר.אי.אם, הפיקסיז וג’ון קייל. בשנת 1995 יצא "Tower of Song" שכלל אמני אמצע הדרך דוגמת סטינג, בילי ג’ואל, אלטון ג’ון, ווילי נלסון וגם בונו. 1. I smile when I’m angry. / I cheat and I lie. / I do what I have to do / to get by. / but I know what is wrong, / and I know what is right. / and I’d die for the truth / in my secret life ("In My Secret Life") לאונרד (נורמן. כן, כן) כהן נולד בקנדה, ספטמבר, שלושים וארבע. הוא למד ספרות אנגלית באוניברסיטה במונטריאול, ואחר כך המשיך את לימודיו באוניברסיטת "קולומביה" בניו יורק. הוא פרסם כמה ספרים שזכו לביקורות טובות וגם להצלחה מסחרית, ונחשב לכותב מוערך. את הקריירה המוסיקלית שלו הוא התחיל רק באמצע השלושים שלו. אלבומו הראשון, "Songs of Leonard Cohen", יצא בשנת שישים ושמונה. עכשיו, כאמור, אלפיים ואחת, אלבום אולפן תשיעי ועשרה שירים חדשים. 2. And sometimes when the night is slow, /the wretched and the meek, /we gather up our hearts and go, /a thousand kisses deep. (“A Thousand Kisses Deep") קשה לדבר אצל כהן על שירים חדשים. הוא הרי כותב אותם כבר ישנים. כך שאולי שם האלבום קצת אירוני, במודע או שלא. "In My Secret Life” נבחר להיות הפותח. מיד אחריו כהן מנסה לבדוק את מקומו של העולם הסודי הזה, אלף נשיקות עומקו. לעומת "The Future”, שבו עסק בבעיות כלליות - אלימות, צדק, חברה, כאן כהן חוזר להתמקד באדם, ועורך חשבון נפש, מאזן אהבה, רשימות ארוכות של יופי ואכזבה. 3. I fought against the bottle, but I had to do it drunk /took my diamond to the pawnshop /but that don’t make it junk. (“That Don’t Make It Junk") האלבום הזה לוקח את הסביבה המוסיקלית של "העתיד" ומצרף לה איזה תנופה של חריפות מעודנת שהייתה לכהן בעברו. כהן אולי חזר מהמנזר קצת יותר מופנם, אבל מושחז לא פחות. קצת פריטות מיתר, מדי פעם, נגיעות קלידים, איזה מקצב מנומנם, סינתי משחזר את עצמו לדעת. ומקדימה, בחזית השיר, צעד אחד לפני כולם, מפקד השטח כהן, מישיר מבט, נוהם מילים של כאב, מחפש תשובה ואהבה. 4. May everybody live, /and may everyone die. /hello, my love, /and my love, goodbye. (“Here It Is”) אבל כהן לא פועל לבד. הוא נלחם תחת חיפוי מתמיד של זמרות ליווי. שיתמכו, שיעטפו - הוא צריך אישה ליד, שיהיה אפשר לפלרטט איתה, לשחק בדואט. הפעם, שרון רובינסון, זמרת הליווי הנוכחית, היא הרבה יותר מזה. היא חתומה, ביחד עם כהן, כמובן, על כתיבתם של כל השירים החדשים, וגם על ההפקה המוסיקלית. דרך אגב, זאת לא הפעם הראשונה שהם עובדים יחד, הם כבר עבדו יחד על “Everybody Knows" ועל "Waiting For The Miracalle” מתוך "The Future”. 5. Then I came back from where I’d been. /My room, it looked the same /but there was nothing left between /the nameless and the name. (“Love Itself”) כהן הוא אדם דתי, הוא מחפש אהבה ותשובה, או אם תרצו, אישה ואלוהים. רומנטיקן. אבל אצלו זה לא עניין של אופנה, אלא עניין של מסע. המסע האחרון חל במנזר בדרום קליפורניה, שם קיבל כהן את השם Jikan, שמשמעותו היא האיש השקט. כהן שירת את מאסטר הזן Sasaki Roshi במשך שבע שנים. שימו לב לציטוט שלמעלה, שבו כהן מדבר, ברוח הזן, על נושא המהות והשם. 6. Be the true unsaid /and the blessing gone, /if I forget /my babylon. (“By The Rivers Dark”) שילוב הקולות של לאונרד כהן ושל שרון (נראה לי שאני אקרא לה מיסיז) רובינסון, מוצלח במיוחד. כהן מעולם לא נשמע סדוק יותר. הוא מחוספס, נוהם את המילים בכבדות, והיא, יותר מתמיד, על ידו, מצליחה למלא את חלקה בריקוד המשותף הזה. הוא מוביל, היא אשת חייל מי ימצא. 7. Say goodbye to alexandra leaving. /Then say goodbye to alexandra lost. (“Alexandra Leaving”) זה השיר הכי יפה באלבום. בינתיים. הזדמנות להזכיר שהשירים המוצלחים של כהן הם מלאי ניואנסים עדינים שבעדינים, ושמי שלא נותן להם הזדמנות אמיתית, בלב פתוח, ובהקשבה, לא מבין על מה מדברים ומפסיד. 8. And when the hunger for your touch /rises from the hunger, /you whisper, you have loved enough, /now let me be the lover. (“You Have Loved Enough") כהן עדיין מסובך עם נשים. בגללן, למרות עזרתן, הכל הולך, ברחוב בוגי (ראה להלן). כהן עדיין מתאהב ונופל, וזה יפה בעיניי שבגילו הוא עדיין. ולא מוותר. בשיריו הוא עדיין נלחם, על נפשו, על אהבתו, וגם על העולם. אותי זה לא ממש הפתיע שהוא חותם את האלבום בקטע שיש לו רוח של תפילה. 9. You kiss my lips, and then it’s done: /I’m back on boogie street. ("Boogie Street") זהו, עשרה שירים חדשים, אבל אל תאמינו לזה, כבר לא עושים כאלה. כמו וויסקי מיושן או יין שמשתבח עם הזמן, השירים הללו, שנולדו אולד פאשן, בחליפה שחורה, סיגריה, כוס יין ואולם נשפים, השירים האלו, שנוהמים נשים שבאות והולכות ורחובות ליליים ואכזבות ותקווה והרהורים, רק עם הזמן, כל השירים האלה יהפכו להיות שירים חדשים. 10. For the innermost decision /that we cannot but obey/ for what’s left of our religion /I lift my voice and pray: /may the lights in the land of plenty /shine on the truth some day. (“The Land Of Planty”) ודבר אחרון. יש עניין כזה עם הציון עשר, אומרים שהוא שמור רק לאלוהים. אז עד שהוא יאזור אומץ לצאת עם החומרים שלו, אני נותן עשר לכהן הגדול ומודה לו על עשרה שירים חדשים. מומלץ בחום להיכנס לאתר www.leonardcohen.com , שם את מילות השירים במלואן.
