סקר

[הסייד הנודד]

סקר

האם לדעתכם היכולת של מאיר הדרדרה בשלב כלשהו בקריירה? אני אישית חושב שמאיר היה בשיא היכולת שלו בזרעי קיץ. עד אותו שלב כולל האלבום הנ"ל (איזה אלבום ווה ווה) מאיר היה עם יכולת של הגדול מכולם, את רישומי פחם לא אהבתי, ומאז הוא היה לדעתי זמר טוב, כותב טוב ומלחין טוב, אבל לא באותה רמה שהוא היה לפני 93.

 

[Temple of The King]

אוי, יואב יואב...

קראת לעומק את הטקסטים ברישומי פחם? חיית הברזל, דמוקראסי, פה גדול.

 

[אני יונתן]

לא רק רשומי פחם

לדעתי שיא יצירתו הוא ב"עכשו להתאהב", שיצא לראשונה אם אינני טועה די סמוך למותו כלומר - הוא אחד האנשים היחידים בהסטוריה (יחד עם משה) שהיו בעליה מתמדת (ואני אומר אנשים, כי מעבר ליוצר (כותב, מלחין, מבצע) הוא היה איש, וזה במתבטא בכל יצירותיו) - - אגב, זה נכון לגבי "עכשו להתאהב", שהוא חֻבר לאחר "רשומי פחם" או שמא הוא חֻבר לפני כן ורק בֻצע מאֻחר יותר?

 

[אני יונתן]

לא רק רשומי פחם

לדעתי שיא יצירתו הוא ב"עכשו להתאהב", שיצא לראשונה אם אינני טועה די סמוך למותו כלומר - הוא אחד האנשים היחידים בהסטוריה (יחד עם משה) שהיו בעליה מתמדת (ואני אומר אנשים, כי מעבר ליוצר (כותב, מלחין, מבצע) הוא היה איש, וזה במתבטא בכל יצירותיו) - - אגב, זה נכון לגבי "עכשו להתאהב", שהוא חֻבר לאחר "רשומי פחם" או שמא הוא חֻבר לפני כן ורק בֻצע מאֻחר יותר?

 

[yossnet1]

עכשיו להתאהב

באמת שיר עם מילים יפות יפות אבל הלחן לדעתי לא מוצלח במיוחד. מזכיר קצת את מודה אני (שאת הלחן שלו אני מאוד אוהב) אבל מהיר יותר.

 

[הסייד הנודד]

כן

ובכל זאת איך אתה יכול להשוות את זה לארבעת הראשונים שלו? וכמובן לעברנו את פרעה? הדיסק הזה לא נתן לי את אותה תחושה שקודמיו נתנו לי, לא היו שם טקסטים חזקים כמו קודם ואין.......זה פשוט לא היה אותו דבר

 

[yossnet1]

כמובן עניין של טעם..

אבל בכל זאת, קשה לי מאוד עם האמירה שברישומי פחם אין טקסטים חזקים. דווקא מבחינת הטקסטים זה נראה לי האלבום הכי "חזק" של מאיר (הוא תמיד מצטייר לי כאלבום הכי נוקב של מאיר). הכל כל כך ישיר ואישי וכתוב כל כך יפה.

 

[Temple of The King]

מסכים.

 

[ilovelior]

אכן כמו שאמרו פה מעליי

רישומי פחם - כמו שמאיר בעצמו העיד - אלבום של ד' אמות - אישי. ההילה שמסביב לרישומי פחם היא החזקה שבכל אלבומיו, האלבום הזה מהכתיבה ללחן ועד לציור שעל הדיסק - הוא יצירת מופת , ויותר מכך לדעתי אין עוד אלבום שדומה לו ולרעיון שלו בכל המוסיקה הישראלית, ייחודי. כבר דיברנו על זה אבל שוב: אצלי לפחות האלבומים והשירים של מאיר , כל שיר וכל אלבום יש לו תקופות שבאות והולכות, וכל פעם אתה מתמקד ו"הכי אוהב" אלבום שונה... ואם ביכולות מדובר, נשאר לי לסנגר על "ברנרד ולואיז" ועל "מודה אני": ברנרד ולואיז היה צריך מתישהו לצאת כמחזה , ולכן אני חושב שזה הדיסק שמאיר הכי "הגביל" את עצמו כי היה לו חשוב להישאר פחות או יותר במסגרת מסויימת על ברנרד ולואיז ולא היה לו חופש מוחלט כמו בשאר האלבומים. ו"מודה אני" האדיר בלחניו ובמילים המדהימות, באמת שאני לא יודע איך לא התחברת אליו- אולי קשה לך העיבודים, שלא ממש הושלמו..., אני אישית אוהב את ההרגשה של החומר גלם שהדיסק מקנה.

 

[הסייד הנודד]

דווקא את מודה אני אהבתי

והוא אחד הטובים \שיצאו באותה שנה (2000) אבל הוא לא מתקרב לרמה של ארבעת (או חמשת כולל עברנו את פרעה) אלבומיו הראשונים של מאיר