תמהונים פסיכופטים ואחרים
> אדם פסיכופט הוא אדם אשר לא הולך בנורמות חברתיות ונחשב לסוטה מהסוג הקשה ביותר, כאשר מלוות לסטיות שלו גם פשעים. המממ... והכמה אנשים שרייסטלין רצח פה ושם (כרגע עולה לי לראש הגנום, אבל נדמה לי שיש עוד) סתם כי הם עמדו לו בדרך זה לא פשע? רייסטלין הוא דמות מנוכרת, סוטה חברתי, ודי פסיכופט. הוא לא בליגה של "המרטש ממילווקי" אבל הראש שלהם עובד בצורה דומה. > אם הוא היה פסיכופט הוא היה יוצא נגד המסדר. המממ... המסדר, ככל הנראה לי, הוא לא בדיוק חלק מהחברה, וחוץ מזה שכמו כל פסיכופט מצוי הוא חשש מהחזקים ממנו, וחיפש דרך לדפוק אותם בשלב מסויים. > "אקסנטריות" או בעברית "תמהונות". משהו שנראה לי, שאתה בקי בו במיוחד. על סמך מה אתה קובע זאת? משום שאני לועג לדמות הביזארית החביבה על כמה אנשים? בעוד שהזדהות עם הדמות הזו אכן מעידה על תמהונות, זלזול בחקייניה וחובביה איננו כך. > המלצה אישית. תקרא יותר רומח הדרקון. רייסטלין מוכר יותר. נכון. אבל על רייסטלין יצאו בדיוק (לאחר ספירה מדוקדקת): 18 ספרים. זה הכול לא יותר מ-16 ספרים אשר מציגים את רייסטלין. ואילו ספרים שבהם יש את תניס (לאחר ספירה יותר מדוקדקת): 16 ספרים. אני בשוק!! רק שני ספרים!! ואני כן יכול לתת לך רשימה מלאה. אין שום בעיה. מסקנה: תקרא יותר ספרים נו, נו, כבר אי אפשר לזרוק מספרים באוויר בלי שאיזה חובב ביבליוגרפיות יבוא ויתקטנן? האם תניס היה הגיבור המרכזי וכמעט היחיד של אותם ספרים? כמה ספרים הוקדשו לו או שהוא הופיע בהם בתפקיד או ברגע מפתח, ש"עושה את כל הסיפור"? נכון, לא קראתי את כל ספרי רומח הדרקון, אבל הרי אתה בעצמך מודה שרייסטלין מוכר יותר, ושלפיכך בפיתוח ואפיון דמותו הושקע יותר. > מראה כמה ידיעות הטריוויה שלך נוראות ועלובות. את המשפט הנ"ל אמר תומס ג´פרסון אשר היה נשיאה ה-4 של ארצות הברית שטבע את המונח: "רק שני דברים בטוחים בחיים: מוות ומסים". איך לומר את זה בעדינות? טריוויה זה לא ההתמחות שלי, ולא הכל בחיים. ולפני שאתה רץ להגן עליו, תסביר לי בבקשה מה הקשר בין המשפט של ג´פרסון, לחתימה ההיא? קצת הבנת הנקרא: יש הבדל משמעותי בין "רק שני דברים בטוחים בחיים - מוות ומיסים", שהוא משפט ציני על האקראיות, הצורך לזרום עם השינוי ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לבין "המוות הוא הדבר הודאי היחיד בחיים" - כאן המוות זוכה להאדרה נקרופילית, בעוד שלמיסים אין זכר. לפני שאתה משחק בטריוויה, תבדוק אם הבחור שכתב את הציטוט התכוון למה שנדמה לך - ולי אישית נראה שמישהו שקורא לעצמו "אביר האופל" התכוון למשמעות שלי. > אתה כמובן לא יכול לדעת את זה בגלל שאתה מנסה להיות חוכמולוג. נסיון להיות חכמולוג הוא להשוויץ בפרטי טריוויה לא רלוונטייים. אני ממש לא מנסה להיות חוכמולוג, סתם ביקורתי וקצת מזלזל. אם גרמתי לפחות למישהו אחד לא לראות ברייסטלין מושא הערצה, עשיתי את שלי. > מהרגע שהגעת את רק יורד פה על אנשים אני יורד על דמות פיקטיבית ודוחה. אם מישהו נעלב בשמה, בגלל שהוא מרגיש שכל דבר רע שאומרים עליה פוגע גם בו, זה כנראה מגיע לו. למה אני טורח למתוח את הביקורת הזו? משום שאני רואה אותה כראוייה להימתח, מפני שאני לא חושב שיש מקום לטולרנטיות כלפי סטיות חברתיות ופסיכוזות, כי ההערצה כלפי דמויות שמתאפיות בכך נראית לי דוחה ולא בריאה (כן, הייתי עושה אותו דבר גם בפורום של חניבעל לקטר).