סקר...
- פותח הנושא orsher
- פורסם בתאריך
משיקולי עבודה נטו - NBA
קריירה ארוכה יותר, יותר job security ופחות פציעות. רוב שחקני ה-NFL מוצאים את עצמם בחוץ די מהר, וגם בהנחה ואתה מוכשר מספיקה עונה גרועה אחת או בשביל לשרוף מישהו. קח את וורנר (my precious) כדוגמא - קיבל זעזוע מוח בראמס בתחילת העונה שאחרי ה-SB שלהם והמאמן לא נתן לו לעלות יותר למגרש. עשו עליו טרייד כשהעונה נגמרה, ואח"כ אף קבוצה לא רצתה בו בתור פיתרון קבוע. הג'איינטס הסכימו לקחת אותו רק בשביל שיהיה לאיליי קצת זמן להתרווח לפני שזורקים אותו למים... וזה כשהעונה האחרונה שהוא שיחק נגמרה בסופרבול! עכשיו תחשוב שאתה סתם שחקן ולא כוכב גדול. קל מאוד לעוף מהליגה הזו, גם אם אתה עושה הכל בסדר.
קריירה ארוכה יותר, יותר job security ופחות פציעות. רוב שחקני ה-NFL מוצאים את עצמם בחוץ די מהר, וגם בהנחה ואתה מוכשר מספיקה עונה גרועה אחת או בשביל לשרוף מישהו. קח את וורנר (my precious) כדוגמא - קיבל זעזוע מוח בראמס בתחילת העונה שאחרי ה-SB שלהם והמאמן לא נתן לו לעלות יותר למגרש. עשו עליו טרייד כשהעונה נגמרה, ואח"כ אף קבוצה לא רצתה בו בתור פיתרון קבוע. הג'איינטס הסכימו לקחת אותו רק בשביל שיהיה לאיליי קצת זמן להתרווח לפני שזורקים אותו למים... וזה כשהעונה האחרונה שהוא שיחק נגמרה בסופרבול! עכשיו תחשוב שאתה סתם שחקן ולא כוכב גדול. קל מאוד לעוף מהליגה הזו, גם אם אתה עושה הכל בסדר.
רצית תשובה מהלב?
אתה תופתע.... חשבתי על זה קצת ואני חייב להודות - NBA. אם אתה רוצה תשובת פוטבול - בין WR ו-TE אני אקח TE. הבעיה שלי היא כזו - אם אתה על המגרש בכדורסל סביר להניח שאתה כמה וכמה פעמים עם הכדור ומקבל את הצ'אנס שלך להשפיע באופן ישיר על הצלחה של הקבוצה, בעוד ש-WR\TE תלויים בזה שמישהו אחר יקבל את ההחלטות הנכונות וייתן להם צ'אנס להשפיע. ומניסיון זה יכול להיות אחד הדברים היותר מתסכלים שיש. גם אם הקבוצה מצליחה, ואתה לא ממש היית חלק בזה, אין בזה הרבה סיפוק. שאל את TO. וגם... אני שונא להפסיד. והכי גרועה מבחינתי זו התחושה של לצפות ולהיות חלק מהפסד כשאין שום דבר שאתה יכול לעשות בשביל למנוע את זה. TE ו-WR הן עמדות שגם במקרה הטוב קשה לשנות מהן את ההצלחה של הקבוצה בצורה משמעותית. אפשרי, אבל נדיר. יום רע של ה-QB ישפיע הרבה יותר מיום טוב של ה-WR. ולעומת זאת ב-NBA כל יום שומעים על שחקן אנונימי שתפס יום טוב וסחב על גבו קבוצה לניצחון. אז הייתי לוקח NBA ולו בשביל האפשרות לקחת חלק משמעותי בתוצאה. זהו. מהלב.
אתה תופתע.... חשבתי על זה קצת ואני חייב להודות - NBA. אם אתה רוצה תשובת פוטבול - בין WR ו-TE אני אקח TE. הבעיה שלי היא כזו - אם אתה על המגרש בכדורסל סביר להניח שאתה כמה וכמה פעמים עם הכדור ומקבל את הצ'אנס שלך להשפיע באופן ישיר על הצלחה של הקבוצה, בעוד ש-WR\TE תלויים בזה שמישהו אחר יקבל את ההחלטות הנכונות וייתן להם צ'אנס להשפיע. ומניסיון זה יכול להיות אחד הדברים היותר מתסכלים שיש. גם אם הקבוצה מצליחה, ואתה לא ממש היית חלק בזה, אין בזה הרבה סיפוק. שאל את TO. וגם... אני שונא להפסיד. והכי גרועה מבחינתי זו התחושה של לצפות ולהיות חלק מהפסד כשאין שום דבר שאתה יכול לעשות בשביל למנוע את זה. TE ו-WR הן עמדות שגם במקרה הטוב קשה לשנות מהן את ההצלחה של הקבוצה בצורה משמעותית. אפשרי, אבל נדיר. יום רע של ה-QB ישפיע הרבה יותר מיום טוב של ה-WR. ולעומת זאת ב-NBA כל יום שומעים על שחקן אנונימי שתפס יום טוב וסחב על גבו קבוצה לניצחון. אז הייתי לוקח NBA ולו בשביל האפשרות לקחת חלק משמעותי בתוצאה. זהו. מהלב.
המסקנה המתבקשת
שבכלל עדיף לך היה להיות שחקן גולף / טניס / שחמט. בספורט קבוצתי תמיד הקבוצה היא שקובעת. לא חסרות דוגמאות ב-NBA של שחקנים (ואפילו צמדים - סטוקטון-מלון, לדוגמה), שהיו כוכבי על, שחקנים מעל ומעבר, שלא הצליחו לקחת אליפות. למרות כשרון ענק, הם לא הצליחו להביא את הקבוצה להישגים מרשימים. לעיתים, רק מעבר לקבוצה בעלת כוכבים נוספים סייעה (ר' מקרה קווין גארנט, שכל שנותיו במיניסוטה לא הביאו כלום, ומעברו לסלטיקס הניב אליפות). זה הטוב והרע של משחק קבוצתי. זה עוזר כאשר אתה אינך במיטבך, אבל יכול לתסכל כי שחקנים אחרים יכולים להביא הפסדים. הקבוצה היא שקובעת, והיא אמורה להיות יותר מסכום חלקיה. זה היופי בספורט הקבוצתי, ובפוטבול זה בא לידי ביטוי באופן ברור במיוחד. TE, אם הוא לא עם הכדור, ישמש כשחקן ליין, יחסום ויתרום תרומה משמעותית, גם אם הוא לא זה שיביא את הנקודות באופן ישיר. גם שחקן כדורסל יועיל באופן דומה, אפילו שהסטטיסטיקה לא תראה את זה. הדרך היחידה שבה תוכל לקבל את כל הקרדיט, היא במשחקים אישיים. אין בזה כל פסול, כמובן, אלא שאני אישית מעדיף דווקא את הספורט הקבוצתי.
שבכלל עדיף לך היה להיות שחקן גולף / טניס / שחמט. בספורט קבוצתי תמיד הקבוצה היא שקובעת. לא חסרות דוגמאות ב-NBA של שחקנים (ואפילו צמדים - סטוקטון-מלון, לדוגמה), שהיו כוכבי על, שחקנים מעל ומעבר, שלא הצליחו לקחת אליפות. למרות כשרון ענק, הם לא הצליחו להביא את הקבוצה להישגים מרשימים. לעיתים, רק מעבר לקבוצה בעלת כוכבים נוספים סייעה (ר' מקרה קווין גארנט, שכל שנותיו במיניסוטה לא הביאו כלום, ומעברו לסלטיקס הניב אליפות). זה הטוב והרע של משחק קבוצתי. זה עוזר כאשר אתה אינך במיטבך, אבל יכול לתסכל כי שחקנים אחרים יכולים להביא הפסדים. הקבוצה היא שקובעת, והיא אמורה להיות יותר מסכום חלקיה. זה היופי בספורט הקבוצתי, ובפוטבול זה בא לידי ביטוי באופן ברור במיוחד. TE, אם הוא לא עם הכדור, ישמש כשחקן ליין, יחסום ויתרום תרומה משמעותית, גם אם הוא לא זה שיביא את הנקודות באופן ישיר. גם שחקן כדורסל יועיל באופן דומה, אפילו שהסטטיסטיקה לא תראה את זה. הדרך היחידה שבה תוכל לקבל את כל הקרדיט, היא במשחקים אישיים. אין בזה כל פסול, כמובן, אלא שאני אישית מעדיף דווקא את הספורט הקבוצתי.
כמעט
אני אוהב להרגיש חלק מהמאמץ הקבוצתי, בגלל זה ובגלל הסיבות שמנית אמרתי שאם כבר לבחור בין WR ל-TE אז TE. אבל הדגש פה הוא על "חלק", ככל שהחלק יותר משמעותי יותר כיף, אף אחד לא אוהב לשבת על הספסל. ובהמשך לנושא לדעתי TE הוא לרוב מעורב פחות ולכן פחות קשור לניצחון או הפסד מאשר שחקן כדורסל, ולכן אם הבחירה היא בין אלו כמובן שאני מעדיף את התפקיד שמעורב יותר במאמץ המלחמתי. ובכלל לא דיברתי על קרדיט, אלא רק על זה שאני לא אוהב להפסיד מסיבות שמחוץ לשליטתי. פרפקציוניסט ו- control freak, אין מה לעשות.
אני אוהב להרגיש חלק מהמאמץ הקבוצתי, בגלל זה ובגלל הסיבות שמנית אמרתי שאם כבר לבחור בין WR ל-TE אז TE. אבל הדגש פה הוא על "חלק", ככל שהחלק יותר משמעותי יותר כיף, אף אחד לא אוהב לשבת על הספסל. ובהמשך לנושא לדעתי TE הוא לרוב מעורב פחות ולכן פחות קשור לניצחון או הפסד מאשר שחקן כדורסל, ולכן אם הבחירה היא בין אלו כמובן שאני מעדיף את התפקיד שמעורב יותר במאמץ המלחמתי. ובכלל לא דיברתי על קרדיט, אלא רק על זה שאני לא אוהב להפסיד מסיבות שמחוץ לשליטתי. פרפקציוניסט ו- control freak, אין מה לעשות.
שאלה קשה
בהתחשב בגובהי הרם (167 ס"מ), בצבע עורי הלבן, ובחוסר הקורדינאציה הכללי שלי, הרי שהשאלה הזו מאוד רלוונטית לגבי... אבל אם נניח שהדברים הללו היו שונים, הרי שמבחינת העדפה ספורטיבית, פוטבול. מבחינה בריאותית - NBA. מבחינת קריירה - לא בטוח. אני מסכים עם עמרי שיש המון אפשרויות לסיים את הקריירה בפוטבול, בטרם עת. אבל, העונה ב-NBA היא מתישה. 82 משחקים, בקצב של 2-3 משחקים בשבוע, עונה ארוכה יותר, נסיעות תמידיות, וכד', ברור שקשה מאוד לשמור על איזושהי שגרת חיים נורמאלית. מבחינת חלופות - NBA. גם אם נפצעים / נחתכים מהליגה, תמיד יש חלופות באירופה, או במדינות שכוחות אל כמו מדינת ישראל, שבהן אפשר להרוויח יפה. בסה"כ, זה נשמע כמו הלב אומר פוטבול, אבל הראש - NBA.
בהתחשב בגובהי הרם (167 ס"מ), בצבע עורי הלבן, ובחוסר הקורדינאציה הכללי שלי, הרי שהשאלה הזו מאוד רלוונטית לגבי... אבל אם נניח שהדברים הללו היו שונים, הרי שמבחינת העדפה ספורטיבית, פוטבול. מבחינה בריאותית - NBA. מבחינת קריירה - לא בטוח. אני מסכים עם עמרי שיש המון אפשרויות לסיים את הקריירה בפוטבול, בטרם עת. אבל, העונה ב-NBA היא מתישה. 82 משחקים, בקצב של 2-3 משחקים בשבוע, עונה ארוכה יותר, נסיעות תמידיות, וכד', ברור שקשה מאוד לשמור על איזושהי שגרת חיים נורמאלית. מבחינת חלופות - NBA. גם אם נפצעים / נחתכים מהליגה, תמיד יש חלופות באירופה, או במדינות שכוחות אל כמו מדינת ישראל, שבהן אפשר להרוויח יפה. בסה"כ, זה נשמע כמו הלב אומר פוטבול, אבל הראש - NBA.
בלי ספק: NBA
בתור כדורסלן שמשחק פוטבול, הייתי מעדיף NBA. גם כי אני אוהב כדורסל טיפונת יותר, גם בגלל הבריאות לטווח הקצר והארוך כמו שכבר נאמר, אבל הסיבה העיקרית מבחינתי היא כמות המשחקים. אם יש לך משחק אחד בשבוע ולא שיחקת טוב או הקבוצה שלך הפסידה, יש לך שבוע שלם לחשוב מה עשית לא נכון, מה יכולת לעשות טוב ואימונים הם לא אינדיקציה אמיתית לאיך תתפקד ברגע האמת, בעוד שב-NBA יש לך שלושה ולפעמים גם ארבעה משחקים בשבוע, ככה אתה לא צריך לחפור בעצמך יותר מדי, אתה פשוט בא למגרש ומשחק. נכון שזו שחיקה פיזית אבל NFL זו שחיקה מנטלית. ב-NFL זה מה שאתה עושה באימונים שקובע, ב-NBA זה המשחקים שקובעים.
בתור כדורסלן שמשחק פוטבול, הייתי מעדיף NBA. גם כי אני אוהב כדורסל טיפונת יותר, גם בגלל הבריאות לטווח הקצר והארוך כמו שכבר נאמר, אבל הסיבה העיקרית מבחינתי היא כמות המשחקים. אם יש לך משחק אחד בשבוע ולא שיחקת טוב או הקבוצה שלך הפסידה, יש לך שבוע שלם לחשוב מה עשית לא נכון, מה יכולת לעשות טוב ואימונים הם לא אינדיקציה אמיתית לאיך תתפקד ברגע האמת, בעוד שב-NBA יש לך שלושה ולפעמים גם ארבעה משחקים בשבוע, ככה אתה לא צריך לחפור בעצמך יותר מדי, אתה פשוט בא למגרש ומשחק. נכון שזו שחיקה פיזית אבל NFL זו שחיקה מנטלית. ב-NFL זה מה שאתה עושה באימונים שקובע, ב-NBA זה המשחקים שקובעים.
Yo-man
New member
NFL בלי שום ספק
אולי זה כי אני לא חובב גדול של כדורסל או כי אני לא נורא טוב בזה נורא קשה לי למצוא הצדקות חוץ מזה שאלמנט ה-big play יותר אטרקטיבי בפוטבול (מול אלמנט hit the buzzer, שהוא גם מושך אבל פחות בעניי) תכלס, מישהו אמר פה שפוטבול משחקים פחות ומתאמנים יותר - לי אין בעיה עם זה.זה רק הופך כל הופעה של שחקן פוטבול לייחודית וחשובה יותר. נראה לי שזה מה שהולם אותי
אולי זה כי אני לא חובב גדול של כדורסל או כי אני לא נורא טוב בזה נורא קשה לי למצוא הצדקות חוץ מזה שאלמנט ה-big play יותר אטרקטיבי בפוטבול (מול אלמנט hit the buzzer, שהוא גם מושך אבל פחות בעניי) תכלס, מישהו אמר פה שפוטבול משחקים פחות ומתאמנים יותר - לי אין בעיה עם זה.זה רק הופך כל הופעה של שחקן פוטבול לייחודית וחשובה יותר. נראה לי שזה מה שהולם אותי
Nfl-Te
לא נראה לי שיש פה הרבה אנשים בפורום שמעדיפים כדורסל באופן כללי. וכשאומרים שיש פחות משחקים בNFL זה לא אומר שלא מתאמנים גם בפגרות ובטירוף!!! ראיתי ראיון עם סאפ DT אימתני במגרש וחביב מחוצה לו שאומר שגם בחופשות אין באמת חופש יש אימונים במשך כל שנות הקריירה שלו הוא לא יצא לחופשות ארוכות עם המשפחה ןכשהןא פרש הוא היה חייב להתנתק לחלוטין מתפקיד כוכב NFL אחרת הוא עדיין לא היה רואה את המשפחה. אבל עדיין פוטבול יותר חכם, גם כשאתה לא בתפקיד QB, יותר מהיר גם כשאתה לא WR, יותר חזק גם כשאתה K/P ויותר זריז גם ה"שמנים". TE יותר משפיע,אגרסיבי וקרוב לעניינים, ברגע שWR מתחיל לרוץ את הROUTE שלו אם לא מוסרים לו או לידו את הכדור הוא הפסיק להיות פקטור, TE גם כשהוא רץ את הROUTE מגן על הQB ויכול לבלבל את ההגנה לחלוטין.
לא נראה לי שיש פה הרבה אנשים בפורום שמעדיפים כדורסל באופן כללי. וכשאומרים שיש פחות משחקים בNFL זה לא אומר שלא מתאמנים גם בפגרות ובטירוף!!! ראיתי ראיון עם סאפ DT אימתני במגרש וחביב מחוצה לו שאומר שגם בחופשות אין באמת חופש יש אימונים במשך כל שנות הקריירה שלו הוא לא יצא לחופשות ארוכות עם המשפחה ןכשהןא פרש הוא היה חייב להתנתק לחלוטין מתפקיד כוכב NFL אחרת הוא עדיין לא היה רואה את המשפחה. אבל עדיין פוטבול יותר חכם, גם כשאתה לא בתפקיד QB, יותר מהיר גם כשאתה לא WR, יותר חזק גם כשאתה K/P ויותר זריז גם ה"שמנים". TE יותר משפיע,אגרסיבי וקרוב לעניינים, ברגע שWR מתחיל לרוץ את הROUTE שלו אם לא מוסרים לו או לידו את הכדור הוא הפסיק להיות פקטור, TE גם כשהוא רץ את הROUTE מגן על הQB ויכול לבלבל את ההגנה לחלוטין.
NFL ורסיבר..
הרבה ממכם אמרתם שאם הכדור לא מגיע ישירות לWR אז הוא מחוץ למהלך.. אבל מנסיון זה ממש לא נכון.. זה נכון שרסיבר לא צריכים לחסום ליינמנים.. אבל תאמינו לי שלחסום קורנרים במהלכי ריצה שבאים לכיוונך ולראות את הRB חולף על פניך (גם במהלכים שהולכים לצד השני.. אבל זה רק לשם לתת בומבה הגונה לקורנר שהוא לא ידע מה פגע בו
).. חוץ מזה.. אלמנט ה"ביג פליי" אצל רסיבר גדול מבכל עמדה אחרת..
הרבה ממכם אמרתם שאם הכדור לא מגיע ישירות לWR אז הוא מחוץ למהלך.. אבל מנסיון זה ממש לא נכון.. זה נכון שרסיבר לא צריכים לחסום ליינמנים.. אבל תאמינו לי שלחסום קורנרים במהלכי ריצה שבאים לכיוונך ולראות את הRB חולף על פניך (גם במהלכים שהולכים לצד השני.. אבל זה רק לשם לתת בומבה הגונה לקורנר שהוא לא ידע מה פגע בו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.