ודייק.
בעניין ההפגנה שאורגנה על יד אגודת מדריכי הטיולים חשוב לציין שהפרטת הטיולים, היא חלק ממהלך שבו חדר המצב (המופרט) מאשר טיול שנבנה ע"י חברה פרטית, מודרך ע"י אנשים שמקבלים כסף, במימון בלעדי של כספי הורים. האחריות היא על עובד ציבור, אבל הסמכות כולה אצל גופים פרטיים. זאת בעיה. ובאותו הבעניין החברה להגנת הטבע (שהיא אחד הגופים הפרטים / עמותות הללו), אכן ארגנה טיולים בלי מורים. ביום השביתה הצליחו בחברה להביא 200 תלמידים, מתוך 500,000 שובתים. לא ממש הצלחה מסחררת. עושה רושם שהתלמידים העדיפו לישון.
 
אני חושב שלאור הכשלון הזה, החשש צריך להיות - ימשיכו להכריח אותי לקחת אחריות על משלחות לפולין, שעלותן גבוהה, הגוזרים עליהן קופון כלכלי הם רבים, והמורה אחראי על כמות גדולה של ילדים בתנאים לא פשוטים, כמובן שגם כאן בלי הכשרה אבל עם כל האחריות. החשש הזה מתגנב לליבי כי כאשר מנסים לארגון טיול בלי המורים, מתברר ששיעור התלמידים שיוצאים הוא ארבע מאיות האחוז או במספרים 0.0004 מכמות התלמידים (!!), וזה כאשר מדובר בטיול חינמי לחלוטין.
 
בנושא הדיון בכנסת, הניסוח שלך לפיו "הובהר לרן ארז שאיש אינו תומך בדרישתו למתן חסינות למורים", הוא ניסוח לקוי, מגמתי לזרא. אם אצטט רק את דבריו של ארז באותו הדיון שאתה מציין "אנחנו לא מבקשים חסינות פלילית גורפת, אבל אפשר לקבוע רף אחר למורים ולקיים מנגנוני סינון לפני שמגיעים לבית המשפט. לא הוכשרנו להיות אחראים על בטיחות התלמידים או מלווי טיולים. אנחנו לא מוכנים לעשות את העבודה הזאת ללא רשת ביטחון". ארז ביקש "למצוא חלופות כגון בתי דין משמעתיים כמו שיש לעובדי מדינה או לעובדי רשויות".
 
עם דבר אחד אני מסכים - מעשית כמעט שום דבר לא השתנה, וזה רע. בעיקר לילדים שלנו, שחשופים לאינטרסים הכלכליים של חברות פרטיות, מדריכים, עמותות, ומלווים במורים שלוקחים אחריות אבל אין להם הסמכות או הכלים לעשות זאת (וכמובן שכמות המורים קטנה ביותר, ביחס לנדרש, כי צריך להיות לא לגמרי שפוי כדי לצאת לטיול בתנאים האלה, בתוספת שכר נלעגת). אז זה המצב בינתיים, עד הילד הבא שייפגע, ועד המורה הבא שייפגע. ואז יעדכנו את חוזר המנכ"ל וחוזר חלילה.