סקר קטנטן לכולם:

[מרק בצל]

סקר קטנטן לכולם:

מי כאן בטיפול פסיכולוגי? אני לא, ושמתי לב שיש הרבה שבאו לפורום לאו דווקא בגלל הסידרה, כי אם בראש ובראשונה בגלל ההזדהות עם הקטע של להיות בטיפול.. אשמח לשמוע, מרק.

 

[עדן גפן]

כן, בד"כ אני כן.

אבל היא יצאה לחופשת לידה

 

[קרן אור אחת]

אני כן

 

[פאניש]

הייתי והפסקתי. לא אהבתי.

 

[שרונסקי]

אני ממש לא, הייתי בעברי ולא פעם .

 

[mkarin]

לא.

הייתי רוצה פעם לנסות אבל לא עכשיו. בכל מקרה, אני לא בטיפול.

 

[ר ש ת]

אני כן

כבר שלוש וחצי שנים (ומאוד נהנת)

 

[ניטשה המבכה]

אני כן. בפסיכואנליזה אפילו ../images/Emo13.gif

 

[מרק בצל]

מה זה פסיכואנליזה?

 

[סנונית ורודה]

פסיכואנליזה

טיפול שבמהלכו המטופל שוכב על הספה (כן, כמו הספה המפורסמת של פרוייד

) ומעלה אסוציאציות חופשיות שעוברות במחשבותיו. המטופל מדבר בצורה זורמת ללא התערבות המטפל וזאת כדי לאפשר עלייה של תכנים לא מודעים למודע. המטפל יושב לצד הספה כך שמבטו לא נפגש עם זה של המטופל (אין קשר עין ביניהם) ומפרש למטופל את האסוציואציות שהוא מעלה. טיפול ארכאי למדי שיסד פרוייד בזמנו מתוך כוונה שלמטפל תהיה כמה שפחות השפעה על התכנים שמעלה המטופל. אך מאז הבינו זאי אפשר לנתק את השפעת המטפל לחלוטין משום שנוצרת העברה בין המטופל למטפל ולהיפך, וכיום בפסיכותרפיה המודרנית מטפל ומטופל יושבים זה מול זה והמטפל מתייחס בטיפול להעברה שנוצרת, ליחסים שנרקמים ביניהם בתוך המסגרת הטיפולית, בהנחה שזה משקף גם את אופי היחסים שמנהל המטופל עם אנשים אחרים בחייו

 

[ניטשה המבכה]

תודה שענית במקומי. רק חבל שאת ..

.. חושבת שאני בטיפול ארכאי

 

[סנונית ורודה]

חחח. זה לא אני, זה הם ../images/Emo3.gif

 

[סנונית ורודה]

"הם"= המטפלים שפיתחו שיטות חדשות

 

[ניטשה המבכה]

../images/Emo45.gif

 

[מרק בצל]

האמת נשמע קצת הזוי...

 

[שרונסקי]

חייבת פרטים.... לא מכירה אישית

מישהו שהיה בפסיכואנליזה פרופר. אז ספר נא.. כמה שנים, איך היה/הווה, קדימה

 

[ניטשה המבכה]

ובכן..

כשנתיים בפסיכואנליזה. לפני כן הייתי כחצי שנה בטיפול פסיכודינמי "רגיל". מבחינתי זהו המשך יותר מצומת. דומה יותר משונה. אין שום דבר מודע ששונה מבחינתי. אז באתי ושפכתי לאגר ודיברתי על כל דבר שעלה במוחי וזה מה שאני עושה היום. לקראת המעבר לפסיכואנליזה לא עשינו אף שיחה שבא נאמר: "טוב, מעכשיו כך וכך וכך" עם זאת, זה לא אותו הדבר. כמעט שכחתי אבל אני נזכר שבפעם ראשונה ששכבתי בספה כשמבטי פונה לנקודה רחוקה בלתי מוחשית ולא לעיניו של המטפל, הרשיתי לעצמי לדבר הרבה יותר ובסופו של דבר להעמיק יותר, כך נראה לי. בנוסף, למי שלא יודע המשמעות של טיפול פסיכואנליטי היא התחייבות ל־4 מפגשים שבועיים, שזה הרבה, ובהכרח הכמות יחד עם התדירות עושה הבדל. השינוי בתנאים האובייקטיביים הוא לא סתם טכני. ההבדל מזווית המטפל אני לא יודע ומעדיף לא לדעת הרבה. אני רק יודע שההכשרה ב"חברה הפסיכואנליטית" היא מאד דקדקנית. מן הסתם גם מסיבות של יוקרה אבל בוא נניח שגם מסיבות מהותיות. אוקיי שרונסקי וכולם? בסדר בתור התחלה?

 

[שרונסקי]

אין ספק שההכשרה דקדקנית וקפדנית

אני תהיתי לגבי החוויה של 'השכיבה בספה', החוסר קשר, כשזה הפוך לאיך שאני רואה את זה היום (החוויה של הקשר היא שמאפשרת שינוי). תודה על העדכון. בוחטה כסף, אה?

 

[דג שמש]

יותר אינטימי, לא פחות...

קודם כל, השכיבה היא מצב הרבה יותר משוחרר וגם... חסר ישע, ובו המטפל/ת חייבים להיות הרבה יותר מחזיקים כדי לא להותיר את המטופל לבדו. גוון הקול יכול להיות משמעותי לא פחות ממבט. מהרבה בחינות זאת חוויה שמשתמשת בהרבה חושים פרט לראייה, שלעיתים יכולה גם להגביל בזמן אמת דיבור או חשיפה מסוג מסויים. אני חושבת שטיפול פסיכואנליטי (אנליזה) הינו קשר מאד מאד קרוב, אינטימי, ואינטנסיבי, מאשר פגישה, פנים אל פנים, פעם בשבוע... האפשרות להתנתק ממגבלות המציאות ולדבר את ועל העולם הפנימי ביתר קלות מאפשרת משהו ייחודי.

 

[ניטשה המבכה]

יפה דיברת ../images/Emo70.gif