אנחנו מצאנו פשרה ...
יותר נכון אני מצאתי. בנזוגי לרוב לא מתערב בענייני עיצוב (אלא אם מאלצים אותו). גם אני התלבטתי: מצד אחד שטיח גדול לסלון עלול ליצור תחושה של כבדות, ולהזכיר בתים "של פעם". מצד שני, הוא תורם לחמימות הכללית של החדר. בסופו של דבר, לאחר זמן ללא שטיחים, הבאתי שטיח קטן יחסית, כך שאיזור הישיבה והשטח מתחת לשולחן נשארו חשופים, והשטיח ממוקם רק בין השולחן לרהיט של הטלוויזיה ושות´. ביחד עם שטיח בגודל דומה שבחלל הכניסה הסמוך, נוצרת בדיוק התחושה שרציתי ... יש לנו שטיחים גם בחדר השינה, ועכשיו אני חולמת על אחד לחדר העבודה. באיזו הזדמנות איפסנו כאן את השטיחים מהסלון, וזה הפך את כל החדר לחמים יותר. אגב, אצלנו השטיחים הם רב-עונתיים. כלומר, אנחנו לא מוותרים עליהם גם בקיץ -- אז הנה הצעה לסקר חדש: מי מאפסנת בקיץ? ומי לא?
