סקר קטן וחוצפן

רון ו

New member
סקר קטן וחוצפן

שלום, קפצתי להציץ וקצת ליעץ, בתקופה האחרונה אחרי דיאטה מוצלחת ( עצמאית לגמרי בלי שום פטנטים ) בקרתי כאן בפורום דיאטות והשמנה שמורכב בעיקר מנערות בגילים 13-23 אבל התברר שבנושא אוכל אפשר לשתף פעולה וזה עוזר מאוד, גם אם אני בוגר בהרבה, כי הבטן של כולנו די דומה. אז מענין אותי לדעת, גם בגלל נשים שמנות במשפחה, א. מי מכן היתה שמנה גם בתור ילדה/ נערה? ב. מה ההערכה העצמית של כל אחת על הסכוי שלה לרזות ולהשאר רזה? ג. איך משפיע קצת רעב על אורח החיים שלכן ד. כמה פעמים ביום / בשבוע אתן מרגישות שאכלתן ממש יותר מדי ? גם אם לא עניתן, קחו את זה בתור חומר למחשבה כי חיים רק... רון
 

DREAM111

New member
היי

סקר בלי עין הרע. א. אני הייתי תמיד מלאה. ב. תמיד מקווה לטוב ומדמיינת את הירידה אבל בנתיים זה לא קורה. ג. קצת רעב לא משפיע. ד. כל יום יש את השלב שאומרים וי כמה אכלתי מי היה צריך את זה. מקווה שעוזר לך בסטטיסטיקה שלך.
 

רון ו

New member
מלאה בדברים טובים../images/Emo13.gif

מה יותר טוב מאישה כנה ובעלת חלומות אבל חלומות צריך להגשים כל אחד וחלומותיו הוא
 

אביטל +

New member
היי רון

בנושא הפורום , אני מבינה לליבך. מעולם לא הצלחתי להתחבר לאף פורום דיאטה. חוץ מפורום אחד שאני פעילה פו בחודשים האחרונים. לאחרונה הועבר הפורום מוואלה לתפוז. מצ"ב לינק. אתה מוזמן להצטרף. ולשאלותיך: א. כן, בהחלט. הייתי שמנה כל זמן שאני זוכרת. היו תקופות מעטות שבהן הייתי מלאה אבל אף פעם לא רזה. ב. לפני 9 חודשים התחלתי לרזות, כמו שאמרת אתה - עצמאית בלי פטנטים. בינתיים הורדתי 24 ק"ג. אני לא יודעת אם אני אי פעם אהיה רזה אבל יש לי עוד להוריד ואני מתכוונת להוריד כמה שאצליח בלי להרעיב את עצמי יותר מדי. אני מאוד אוהבת לאכול, ואני מנסה (וכנראה שמצליחה, לפחות בינתיים) לחיות בצורה בריאה. ג. אני משתדלת לא להישאר רעבה. אחד הדברים שעוזרים לי לרזות זה כלל של לאכול כאשר אני רעבה בלבד. ולהפסיק כאשר אני שבעה. אני לא מצליחה תמיד לעמוד בזה, אבל זה נעשה יותר יותר קל. ד. אולי פעם בשבוע. לפעמים גם זה לא.
 

אביטל +

New member
יש בזה כמה שלבים

1 - התעוררתי והבנתי שאני לא בריאה איך שהייתי 2 - התחלתי לקרוא המון על תזונה בריאה ומאוזנת. בלי שיטות קסם וכל מיני שיטות. המטרה לא הייתה כל כך הורדה במשקל אלא בריאות. ולא באופן זמני אלא לטווח ארוך. זה פתר את הקטע של זלילה בלתי נשלטת כי "מחר מתחילים דיאטה" המילה דיאטה לא רלוונטית לגבי. אם אני רוצה עוגה אני אוכלת. בלי רגשות אשם. 3 - התחלתי לעשות פעילות גופנית. בחודשים הראשונים הליכות, לאט לאט הגברתי קצב ומהירות. לאט לאט הגעתי לזה שאני אוכלת כשאני רעבה. ולא אוכלת מתוך מצבים רגשיים - לחץ, שעמום, חרדה, עצב וכו´ וכו´ בקיצור - אוכל אינו תחליף רגשי שלא תחשבי שזה לא קורה בכלל אבל רוב הפעמים אני יודעת לתפוס ולזהות את זה ולפתור את המצב בלי מזון זהו בגדול
 
למעלה