סקר פתוח :]

juggling guy

New member
סקר פתוח :]

מיהי הדמות האהובה עלייך בכל הסדרה? אני חייב להגיד ששלי היא ללא ספק "Randy Marsh" אביו של סטן.. פשוט דמות גאונית... וגם הבן המפגר של מיסטר האנקי שנולד עם בוטן בראש :] מהי שלכם? אסף.
 

just green

New member
הממ

אמא של קרטמן ללא ספק, נהנת מכל העולמות. דר"א חדשה פה:]]
 

Ufin

New member
רנדי מארש ללא ספק

הוא הגיבור האמיתי של הסדרה
 

Vdrums

New member
אין כמו קרטמן

הוא גאון אנוכי, מניפולטיב חסר מעצורים ופרק בלעדיו זה ממש לא אותו דבר! respect my athourota!!!!! והבן של האנקי נולד עם תירס לא? CORNY
 

negy1993

New member
ווואו זה קשה

כל פעם מישהו אחר מצחיק אותי ממש....אז אני אחלק את זה לקבוצות (וגם ככה זה קשה!) מהילדים בחבורה-קייל,קרטמן הילדים בכלל-קייל,קרטמן, קלייד ובאטרס המבוגרים-מיסטר גריסון,מיסס גריסון וברבריידי (שחייבים להחזיר אותו!)
 
התשובה בשבילי היא די פשוטה

קרטמן, חד וחלק. נכון, אני יכול לומר שההוא תותח, ושהוא מוזר ושהוא חמוד.... אבל מה לעשות - בשורה התחתונה קרטמן הוא זה שסיפק לי את רגעי ההנאה הכי גדולים לאורך הסדרה, את משפטי המפתח הבלתי נשכחים, ואת ההומור השחור שמבדיל את סאות' פארק מסדרות אחרות מסוגה.
 

baroolit8

New member
אמממ...קרטמן! ללא ספק!

הוא הכי קורע! איך יש לו את ההמצאות הכי לא הגיוניות והדעות הקדומות הכי לא שפויות והוא תמיד צודק! הכי טוב בכל התוכנית!
 

g a g a

New member
קרטמן ובאטרס../images/Emo99.gif

גם לחוד ובייחוד כאשר יש פרק שמתמקד בשניהם יחד
הם שני הפכים גמורים וזה תמיד קורע לראות את הכימיה בינהם
 

hecq

New member
טוויק

טוויק, וההורים שלו שנותנים לו קפה ומאכילים אותו סרטים.
 
../images/Emo97.gifמיו

קרטמן פשוט שופך אותי מצחוק XD קני ממש חמוד, ולקייל יש לפעמים כלמיני נאומים שגורמים לי להעריץ אותו. אני רצינית!
 

11122233311

New member
אז ככה!

דבר ראשון קארטמן.. כי בינינו לא נראה לי שיש צופה של סאותפארק שלא מצפה לראות בפרק הבא מה קארטמן יעשה.. המעשים שלו בד"כ הם הרקע והבסיס של הסדרה כולה. אני אוהב את טוויק, זה ילד שבאמת הייתי רוצה לראות אותו במציאות ולהסתובב איתו חחחח קני מגניב וראנדי גם ממש גאון, הוא גם מהווה איזשהי תמצית של כל הפארודיה של הסדרה, למשל כשהוא היה אלכוהוליסט, היה במכות במשחקי הבייסבול, הוא היה NOOB רציני ב WOW, והאמרה הזאת בפרק האחרון "where have you been ? mom's been worried sick and i have been watching t.v" די מתמצטת את הדמות שלו. אני אוהב מאוד את באטרס, גם לשירים שהוא שר אני מחכה כל פרק חחחח כשהוא השתין בפרק miss teacher bangs a boy, הוא התחיל לשיר איזה שיר לזין שלו חחחחחחח זה קרע אותי. וזהו בעיקרון. קארטמן כי הוא הטירוף והבסיס של הסדרה, קני כי הוא מגניב, טוויק גם, באטרס עלוב ומצחיק, וראנדי גילום של הסטריאוטיפ של ה "אמריקאי הטיפוסי" שהמון פארודיות מבוססות עליו גם בסדרה. שאר הדמויות הן הנורמה לאיזון, סטן, קייל, אחלה ילדים הם תכלס, תמיד מנסים לעזור וממציאים תוכניות ומחפשים צדק. ההורים של קייל יכולים להיות גם מרכז העניינים בפארודיה אבל טריי ומאט לא מנסים כ"כ.. הם הולכים יותר על ראנדי.
 

g a g a

New member
אולי מישהו יואיל בטובו להסביר לי

את האהדה כלפי טוויק? אני לא כ"כ הבנתי מה אתם מוצאים בו =]
 

Catelyn

New member
אני מוכנה להסביר... אך תאלצי להסתכן

בחפירות מסיביות..... אז ככה: טוויק הוא הדמות האהובה עליי. לא יודעת למה בדיוק אחרים אוהבים אותו, אבל הוא הדמות שאיתה אני הכי מזדהה במקביל לקייל (שהוא הדמות האהובה עליי אחרי טוויק). נראה לי שאת הדמות שלו על כל הניואנסים שלה יכולים להבין כראוי רק אנשים שסבלו פעם מחרדה כלשהי או מכירים מקרוב את הנושא. כי זה לא רק האופן שבו הוא מתנהג, אלא הדברים שהוא עושה ואומר שמעידים על אופן המחשבה שלו. לדוגמה, אחד מהציטוטים שלו בפרק שבו מראים אותו כמתמודד על תפקיד המחליף של קני הוא "What if they don't pick me? What if they get us all, man! I mean, Christ! If they can get to the Pentagon, then they can get to us all, man!". הצחיקה אותי העובדה שהוא הגיע עד טרוריסטים של ה- 11 בספטמבר בפחדים שלו. זה הצחיק אותי כי זה בדיוק הקטע בפארנויה ופחדים בלתי נשלטים - הם נמצאים כל הזמן ומגיעים למקומות הכי רחוקים שאפשר. או האופן שבו הוא מנסה לחמוק מכל מצב שעלול לגרום לתוצאות כלשהן כי הוא לא יודע איך להתמודד איתן, איך שהוא ממהר לנתק את הקשר שלו עם שאר החבורה ברגע שהעניינים טיפה מסתבכים, איך שהוא מפחד מההשלכות של כל דבר וכו'. פשוט ככה מתנהג אדם חרדתי. גם לי הייתה פעם סוג כלשהו של חרדה, אז אני יכולה להזדהות עם הדמות הזו, להבין את העובדה שכל דבר הכי קטן מלחיץ אותו ולהזדהות עם הדרכים שבהם הוא מנסה להרגיע את עצמו ולשרוד עם הסיוט הזה (בסופו של דבר, לכל חרדה יש פחות או יותר אותם תסמינים והדרכים להתמודד עימם זהים). כאן אני חייבת לציין שאני נורא אוהבת את בניית הדמויות של מאט וטרי. הדמויות שלהם אף פעם לא חסרות הקשר. למרות שהן בסופו של דבר מוקצנות ובעלות קו אופי מסויים (כיאה לדמויות סאטיריות) הן לא פלאקטים שטוחים אלא יש מאחוריהן עומק פסיכולוגי מסויים. ממש אפשר לנתח כמעט כל דמות ודמות פסיכולוגית. האופי של הדמויות, ההתנהגות שלהם והאופן שבו הם מושפעים מהסביבה ומשתלבים בה הולכים יד ביד. כך גם עם הדמות של טוויק, על התנהגותה, תכונותיה והסביבה שאיתה גדל – כלומר, ההורים שלו. הסיפור של הדמות מדליק לדעתי. העובדה שההורים שלו הם בעלי בית קפה היא קודם כל גאונית ממש. העובדה שהם לא מקשרים בין הקפה שהם נותנים לו לשתות לבין המצב שלו (קפאין ברמות גבוהות עלול לגרום לתופעות שונות ומשונות, ביניהן עצבנות, חרדה, התכווצויות שרירים בלתי רצוניות ואפילו פארנויה וסכיזופרניה - תבדקו בויקיפדה באנגלית!), שהם עצמם רגועים ואדישים כל-כך עד כדי חוסר רגישות והבנה מוחלטים לסבל של בנם וחיים במעין בועה משל עצמם (אחד הקטעים המצחיקים ב- Tweek vs. Craig לדעתי הוא כשטוויק מספר להורים שלו שיש ילד שרוצה להילחם איתו בתקווה שיתנו לו עצות להתמודדות עם המצב, ואבא שלו בתגובה מספר סיפור חסר פואנטה לחלוטין) ובלי להתכוון מכניסים אותו עוד יותר לסרטים (כמו ב- Child Abduction is Not Funny כשאבא של טוויק מכוון אליו רובה ומסביר לו למה אסור אסור לו לפתוח את הדלת לזרים - "He would have sprayed your brains all over the floor and then taken your body off to the woods") – כל הדברים האלה, מעבר לזה שהם משעשעים נורא, מסבירים את הדמות שלו וחלק רב מתכונותיו והתנהגותו, בדיוק כשם שההורים של באטרס מסבירים חלק רב מתכונותיו והתנהגותו. עוד דבר שמיוחד לדעתי בטוויק ומייחד גם את סאות'-פארק בכך, היא העובדה שמדובר בילד עם בעיות ברמה פסיכיאטרית ממש - עם תסמיניים נפשיים (פארנויה) ופיזיים (רעידות, טיקים) אבל בעצם הוא ילד רגיל ככל הילדים. זה בהחלט שינוי מרענן. בהרבה סדרות - במיוחד קומיות או בעלות גוון קומי - יש איזו דמות עם הפרעה פסיכיאטרית (או כמה הפרעות) כמו פארנואידיות, היפוכונדריות, נוירוטיות קיצונית וכד', ותמיד הן מופיעות כצורה לא רצינית ומעמיקה כאנקדוטה קומית או לחילופין - הן מרכזן של הסדרה/סרט והכל סובב סביב התסמינים שלהם ואופו ההתמודדות שלהם ושל הסובבים אותם עם המצב הנפשי הזה שלהם. הם אף פעם לא נמצאים באותה משבצת עם שאר האנשים - הנורמלים כביכול, ולא משנה כמה שיגעונות והפרעות יש לאותם אנשים נורמליים - הם תמיד מקוטלגים כחריגים. אצל טוויק זה שונה - למרות שהייחוד של הדמות היא הפארנואידיות שלו וכו' הוא נורמלי לחלוטין - הרבה הרבה יותר נורמלי מקרטמן, למשל. הסדרה מראה שהעולם כל-כך מטורף עד שגם הדמויות הנורמליות ביותר (אפילו סטן) הן לפעמים משוגעות, ולכל אחד יש את המוזרויות והקטעים שלו. חוץ מזה, הפרקים בכיכובו הם מהאהובים עליי, והוא מהווה חלק אינטגרלי מהעונה השישית, העונה שאני הכי אוהבת, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת בה הוא להשוות בין החבורות השונות (סטן, קייל, קרטמן ובאטרס / סטן, קייל, קרטמן וטוויק) על הדינמיקה ביניהם ועל המניפולציות השונות ששלושת הראשונים מפעילים על שני האחרונים. זה מרתק מבחינה פסיכולוגית. אז צריך עוד סיבות לאהוב את הדמות הזו?
 

g a g a

New member
wow dude ../images/Emo12.gif

that's some heavy digging right there
אבל אם להיות רציניים לרגע - נהניתי מאוד לקרוא את דברייך. אני לעולם לא אצפה בפרק בכיכובו של טוויק באותה צורה... תודה שהארת את עיניי
 

Catelyn

New member
כזו אני

חופרת וחופרת ומנתחת כל דבר. בד"כ אני גם מסתירה את זה.... על כל פנים, שמחה שנהנית
 

Vdrums

New member
holy crap

ישר למאמרים!!! אם את יכולה לכתוב "חפירות" כאלה על כל דמות זה יהיה מעניין
 
למעלה