אחותי הגדולה, היא לובשת שמלה -בר של
יש מישהו כזו ענקית שמסתובבת בבית, לא ענקית כמו אמא ואבא, אבל יותר גדולה מהכלבה. היא בת שש וחצי, ממש מבוגרת. יש לה שערות מתולתלות שנורא כיף לתפוס אותם ולמשוך, במיוחד שזה גורם לה להתחיל להתפקע מצחוק ולצעוק: "הצילו, מפלצת שערות!". והיא אוהבת לדגדג אותי ולשחק איתי, ולהרים אותי על הידיים כשאמא ואבא לא רואים, כי הם לא מרשים לה, ואני לא מבין למה, זה נורא כיף. פעם גם הרשו לה להאכיל אותי וזה היה נפלא, לא כמו האמא המעצבנת הזו שנזהרת ששום דבר לא יישפך ותכף מנקה אותי כשנשפך לה, כשאחותי האכילה אותי גם הבגדים אכלו, והריצפה, והכיסא, זו היתה פשוט חגיגה. אני הולך עם אמא להביא את אחותי מבית הספר, כי היא עוד לא מספיק גדולה כדי ללכת לבד והיא צריכה שאני אשמור עליה בדרך, והיא נותנת לי יד כשאני בעגלה ואנחנו הולכים ביחד, וכל פעם שרואים חברים שלה היא משוויצה בי: "ראיתם את אח שלי? נכון שהוא חמוד?" אוי ואבוי למי שלא אומר מיד שאני התינוק הכי חמוד שהוא ראה. בקיצור, מאד מומלץ, ואם אין לכם אחות גדולה תגידו לאמא שתשיג לכם אחת כזו.