סקר עצמאות

אוהבת מאד את יום העצמאות

ואת כל האווירה שמסביב


הבחור קנה אתמול דגל ישראל ענק (אבל ממש), וכבר תלינו אותו במרפסת שלנו. אני רוצה גם איכשהו להשיג דגל של חיל האוויר ולתלות,נראה אם זה יקרה.

רכב אין ככה שזה לא רלוונטי


לא מכינים מאכלים מיוחדים, אבל בקהילה של הוריי יש מנהג יפה - לאחר התפילה החגיגית בערב יום העצמאות (שבה גם אומרים הלל, מהמם בעיניי) - יש סעודת קהילה חגיגית, והקינוח הוא תמיד עוגת שוקולד עם דגלוני ישראל תקועים בתוכה . אני מתה על זה
 
קהילה דתית-לאומית-ציונית

(הם לא מגדירים עצמם ככה, כן? אבל זו תכלס ההגדרה
)

שמתרכזת סביב בית כנסת, פיזית ו"רוחנית"; וסביב זה גם נערכות כל הפעילויות הקהילתיות (שלא בהכרח קשורות לבית הכנסת או לדת וכו').
 
משמח לשמוע! באמת :)

הבאסה היחידה שלי מהמגורים בירושלים - שעוד לא מצאנו קהילה בסגנון (לשם ההבהרה- ירושלים מלאה בקהילות כאלה..אבל ברובן האוכלוסייה טיפה יותר מבוגרת מאיתנו, ולא באזור המגורים שלנו, ולי זה די חסר...)
 
יש בנחלאות מלא כאלה, דתיים לאומיים קלילים

ורובם צעירים, עד גיל 30.
יש גם במושבה הגרמנית מלא בתי קפה שהם נאספים שם.
אני כ"כ אוהבת את ירושלים
 
נתת לי רעיון לעוגת יום ההולדת של הילדה

נחגוג לה ביום העצמאות... אחפש כאלה דגלונים קטנים. את יודעת איפה מוכרים?
 
פה ראיתי בחנויות חד"פ

מגיע בשקיות קטנות שקופות, עם כמה עשרות דגלונים... מניחה שאם יש לך חנויות כאלה באזור, תוכלי למצוא

ומזלטוב!
 

נטאשKה

New member
תשובות

מתכוננת ליום העצמאות? לא ממש. זה בעיקר יום שמעורר בי הרבה מחשבות. פעם מאוד אהבתי אותו ובעשר השנים האחרונות הוא בעיקר מדכא אותי.

מרגישה שהמדינה שלי מתפוררת לי בין הידיים ולא כ"כ משנה כמה אהיה אקטיביסטית (ואני אכן כזאת, אני ממש לא מאלה שיושבים בבית ומתלוננים) זה לא יעזור כי רוב המדינה לא מסכימה איתי על הערכים. זאת זכותה (של רוב המדינה) כמובן ואין לי תלונות. אנחנו מקבלים את מה שאנחנו מבקשים. אבל כן, זה מדכא אותי אנושות. מרגישה שלמרות שהמדינה הזאת שלי לחלוטין (סבא שלי אשכרה בנה חלקים ממנה בידיים וגם אני) - היא מקיאה אותי מתוכה ולא משאירה לי פה מקום.

בקיצור עבורי זה לא חג. זה יום מדכא.

לא מקשטת את הבית. יש לנו חברת ניהול בתים שתלתה על דעת עצמה דגל בכניסה לבניין. לא הייתי תולה כזה אבל בטח שלא אסיר אותו.
לא תולה דגלים על הרכב.
לא מכינה מאכלים מיוחדים.

לצד החיובי של העניין להורים שלי יש מסורת של קרוב לשלושים שנה של אירוח בערב יום העצמאות עם אוכל טעים (אפשר לעשות על האש טבעוני גם
) והרבה הרבה חברים ובני משפחה. זה תמיד כיף ונחמד. במפגשים האלה יש אנשים שהם חברים וותיקים של הורי וגם ילדיהם מגיעים אליהם (ועכשיו כבר ילדי ילדיהם). מדובר בילדים ששחקתי איתם לפני שלושים, שלושים+ שנה ועכשיו אנחנו יושבים מסביב לשולחנות ומדברים על הכל.

אני לא מתייחסת לאספקט של יום העצמאות בגלל כל מה שכתבתי למעלה אלא פשוט לאספקט של החגיגה החברית והמשפחתית ובוחרת להנות ממנה בכל זאת.
 

אוצה

New member
מאוד פטריוטים פה....

תולים דגלים בכניסה לבית, תולים דגלים על הרכב (על זה של החצי שי את אלו ששמים על המראות כי הוא שונא את הרעש ש הדגל בנסיעה- והוא נוסע הרבה לעבודה), ולא מכינה מאכלים מיוחדים לחג.
בפק"ל אנחנו ביום העצמאות חוגגים בבית הלוחם- מכינה שניצלים ופסטה וירקות וזה מה שהילדים אוכלים בין המיליון פעילויות שהבית המיוחד הזה מזמן לנו. זו תהיה שנה רביעית או חמישית שאנו חוגגים בבית הלוחם (יש לי רתיעה מפארקים עמוסי מנגלים).
 
גם אני עונה


בוודאי מתכוננים, נוסעים כל שנה כל המשפחה לישוב גן נר למנגל אצל הגיס
לא מקשטת את הבית
תולה דגל על הרכב וגם בחצר
לא מכינה מאכלים מיוחדים, אבל ביקשו ממני להביא לעל האש את הקבב שאני מכינה
 

דנה אז

New member
יום העצמאות

תולים דגל במרפסת ועל הרכבים.
לגבי הבילוי עוד לא החלטנו. בשביל הילדה משתדלים בפעילות החג לשמור על פטריטיות - אז או לחיל האוויר או למשטרה (משתדלים מוקדם בבוקר, וכשהעומס גדול לברוח הביתה)
ערב קודם הוזמנו לחברים, אבל עוד לא סגור.
 
תולים דגלים.


ובעיקר מתנקזת לתקשורת, לאווירה, לשירים, לסיפורים.
חיה את היום.


עצובה כשהוא נגמר...
 
הבית הגיע עם דגל


כשנכנסנו היה כאן דגל גדול על אחת העצים בגינה, השארנו אותו. לא נתלה עוד... נראה לי מספיק.

לא מכינה שום דבר מיוחד אבל כן נעשה על האש, אצל ההורים שלי זאת מסורת וכל שנה הם עושים על האש איפשהו... השנה יעשו אצלנו בבית החדש ובאותה ההזדמנות נחגוג יום הולדת לבת שלי שהיתה שלשום בת שנתיים עם כל המשפחה, גם המשפחה של בעלי תבוא.
 
למעלה