אין לי בעיה לא לראות אותו שוב
אבל יש צורה להעיר דברים. אני אתן לך דוגמא - אני לא בחורה רזה. מעולם לא הייתי. לרוב אין לי בעיה עם זה. נפגשתי עם מישהו והיה סבבה ולמחרת הוא העיר לי בעדינות על המשקל. בצורה כזו שאפילו עושה חשק להתחיל לשמור קצת. לעומת זאת, פגשתי גם מישהו והיה ממש סבבה אבל פתאום הוא זרק לי הערה כל כך פוגעת שמצאתי את עצמי יושבת למחרת כמעט יום שלם ובוכה. ואת יודעת מה זה גרם לי? זה גרם לי להלחץ, באיזשהו מקום, מהמפגש הבא עם גבר. אז אני לא מוכנה להיות חסרת רגישות ואני לא מוכנה להגיד לגבר שהוא זיון חרא או שיש לו זין כל כך קטן שזה נורא ואני אפילו לא מוכנה להגיד כלום על זה שלט עומד לו, כי אני מניחה שהוא מספיק במבוכה ולא צריך גם אותי על הראש. אני לא קדושה, אני אנושית.