סקר מיותר:

[מחשבות ורגשות]

סקר מיותר:

האם אתן עדיין קונות דברים לילדים כמו שקונים לתינוקות וחושבים שחובה, רק שאף פעם לא משתמשים בזה? כמה דברים אתן פוסלות על הסף כשהילד מבקש?

 

[noa128]

שתי שאלות ותיבת פנדורה אחת

גדולה. מיותרים יכולים להיות - "לכולם יש" (לא מעניינים אותי "כולם"), "אמרו שצריך" (מי זה "אמרו"?) ו"קראתי שזה חשוב" (מקשיבה) וגם - "קראתי בפורום שכדאי" (גם האוזן השנייה בהקשבה). על כל המיותרים אני אוכלת את הלב בדיעבד על הבזבוז, וכדי להמנע מאכילת הלב, משתדלת להפעיל המסננת. כמה פוסלת על הסף? תלוי את מי אתה שואל. אני מרגישה שאני הרבה מסכימה בהתאם למגבלות, ועוד הרבה יותר 'נכנעת' - הם טוענים שאני אומרת כל הזמן לא...

 

[דורית++]

לא וכלום

כבר אין דברים מיותרים שנקנים סתם, כי לא קונה הרבה בבת אחת. לא פוסלת בקשות על הסף אלא לפעמים מזכירה שרק עכשיו קנינו משהו וכדאי לחכות קצת לקנייה הבאה. אבל אצל ילדים קטנים הבקשות די צנועות. רוצים בייבלייד או קלפי יוגי הו וכדומה. לא מבקשים ג'ינס מעצבים במאות שקלים.

 

[noa128]

השאלה מה קורה כשאתם אומרים "לא"

האם גם עליכם מופעל מכבש לחצים ("'בקשה 'בקשה 'בקשה) לשינוי רוע הגזרה - או שילדי כל העולם מכבדים את סירוב ההורים ועוברים הלאה?

 

[מירי,]

מה יש ילדים כאלה?

 

[דורית++]

ודאי שמופעל נידנוד בלתי פוסק

אבל כמו שכתבתי, הם בגיל שהבקשות סבירות.

 

[מירי,]

גיל הבקשות הסבירות?

איזה גיל זה? דוד שלי בגיל 4 ביקש (וקיבל) טרקטורון- זה ניראה לך סביר? זה היה הרגע שהבנתי שמשהו לא בסדר

 

[דורית++]

הם בני חמש

טרקטורון? לא היה עולה על דעתי לקנות וגם אין לאף אחד מהחברים שלהם.

 

[מחשבות ורגשות]

אני בודק את סבירות הבקשה ותמיד

מסביר את התמורה לכסף (שאין) אם אני מסרב. בכלל אני מלמד למה כדאי לקנות דברים מסויימים ואחרים לא. דווא בחנויות השני שקל אני לא קונה כלום.

 

[חלילית1]

אצלי הם לא אומרים בקשה 'בקשה 'בקשה

הם אומרים סתם "פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז" עד שאני מרימה דגל לבן בחלק מהמקרים - תלוי כמה הפליז מנג'ס...

 

[דורית 11]

בדר"כ לא

אני בכלל לא קונה לילדים מתנות "גדולות", בשביל זה יש להם סבים וסבתות. הקניות שלי לילדים מתרכזות בחנויות 2 ש"ח, יש שם דברים נהדרים ולא כואב הלב אם משחקים בהם 2 דקות וזורקים.

 

[חני ב]

כלום והרבה

כלום לשאלה הראשונה. אם כבר אני קונה לי דברים שאח"כ אני לא נוגעת בהם. והרבה לשאלה השנייה. קודם כל אומרת "לא".

 

[מירי,]

חובה? ../images/Emo12.gif

עקב צפיפות מדהימה ועומס משחקים קיים - לא קונה כלום!!! כשהילד מבקש - קודם כל אומרים לא! אח"כ בודקים לגופו של עיניין....

 

[אמא של שרא]

כלום והכל. ככה זה בפולניה.

 

[אחת שמצאה]

כנראה שלא רק שם.

גם אצלנו זה בדר"כ כלום והכל. רק עם exceptions. למשל, לא קונים צעצועים כי ממילא לא נוגעים בהם, אבל אז אבא נוסע לאמריקה ומביא את הבראץ החדשות שיצאו... אבל עם הזמן באמת קונים פחות, ואפילו מתנות זה דברים שיהיה להם שימוש. כי נמאס מהערימות של חפצים מיותרים. ואצלנו ה'בקשה 'בקשה 'בקשה זה בכלל לא על קניות כאלה. יותר על להסכים לאכול בחוץ, להרשות ללכת לחברה בשבע וחצי בערב, וכאלה. עלי זה לא עובד בכלל. על החצי השני הן לא טורחות לבזבז יותר מ'בקשה אחד, וישר מקבלות.

 

[GOG 1]

לא וגם לא

לא פוסלת תמיד שוקלת, ולא קונה מיותר. פעם הייתי קונה המוןןןן ההגדרה "חובה" די מתאימה. כאילו אם אני לא אקנה את הקוביות עם המרקמים היא לא תגדל, או אם לא יהיו לה גם צעצועים רכים גם קשים, גם מחופסים, גם עם קולות , גם עם חוויות חושים.... הבנתם את התמונה. היום אני הרבההה יותר רגועה.

 

[iris mom of two]

לא ולפעמים

בעצם, אני קונה קרם הגנה ושוכחת למרוח (אמא רעה שכמותי) ואז אם הם נשרפו כועסת על עצמי. כשיוצאים אני מודיעה מראש אם אין לי שום כוונה לקנות. עם הגדולה אני מודיעה לה שהיא יכולה לשלם עם הכסף שלה וזה מפסיק את הבקשות מייד (היא חוסכת). עם הקטן, הוא בדרך כלל מבקש את אותם צעצועים שוב ושוב ויש לו כל כך הרבה שאני פשוט אומרת לא. ממתקים אני קונה אבל מגבילה כמות.