המקור לגועל הנפש הוא
הרצון להעניק תחושת שובע מתמשכת למספר דו ספרתי של בני משפחה (כולל סב וסבה, הדודה הערירית, ש"צ שנקלע אליך לשבת ולפחות בת אלמנה או עגונה אחת עם יתומיה) במינימום אמצעים, ובעיקר ממה שמשתמר יפה כל החורף בשקים שבמרתף (קמח, שעועית, גריסים, בצל, לפת ותפודים), בתוספת מעט בשר זול ושומן עם ארומה של בשר. זה לא צורך ייחודי ליהודים, רק שבתרבויות אחרות חשבו שמה שנכנס לפה צריך להיראות שונה ממה שיוצא מחור התחת ומצאו לזה פתרונות יפהפיים. אבל בתרבויות אחרות גם למדו לאכול לאט ולשבוע מפריטים אסתטיים בגודל ביס, לא לבלוס כפות גדושות להתפקע. וכדי להתחמם יש תה. לכבוד זה מניחים סמובר על התנור.