רוב (כל?) הנשים שמניקות מחוץ לבית, לא חושפות מעבר למינימום. בדרך כלל לא רואים כלום. זה לא כמו בתמונות אומנותיות של הנקה, שבהן האמא נראית חצי ערומה. לא ככה מניקים באמת.
יותר מדי. הפעם אני מתכוונת להתחיל להוריד בסביבות 8 חודשים ועד גיל 9 חודשים גג ממש לגמול לגמרי. הגדולה שלי מאד קשורה אלי וזה ממש מוגזם. זה גם יצר תלות ובכלל חוסר נוחות. כאילו לא יצאתי לגמרי מהלידה.
זה עיניין של אופי הילד והחינוך וכו'. יש ילדים שהם עצמאיים לחלוטין והם גם תינוקות יונקים ויש ילדים מתומ"לים שהם סופר נודניקים ומפונקים. אין שום קשר להנקה והיא לא מקלקלת את הילד ב100%, יש כ"כ הרבה דברים מסביב.
לא אמרתי שהיא מקלקלת (!) מה זאת המילה הזאת ביחס למשהו שהוא מזין ובונה? אולי זאת מילה שלך?... בכל אופן, זה כן יוצר תלות אם זה לאורך זמן. את פשוט עוד לא מנוסה בזה מספיק אז אל תדברי על דברים שאין לך בהם מושג, טוב?
עוד אי אפשר לדעת. גם אצל הבת שלי התלותיות הברורה באה לידי ביטוי רק בגיל מאוחר יותר. חוץ מזה שאין 100%. אגב, אני לא מדברת רק מדעתי אני מסתמכת על דעתם של גדולים ממני בענין.
היא בת שנה ו-4 ח', מילת המפתח אצלה זה "לבד" וכך היה מאז ומעולם, גם כשינקה וגם לאחר שהפסיקה, - ברגע שהיא ידעה לעשות משהו לבד היא העדיפה לעשות את זה בעצמה ללא עזרה ככל הניתן.
אם זה טוב לאמא ולתינוק, למה להפסיק. נטע יונקת כבר 10 חודשים ואני עדיין נהנת מכל רגע, חוץ מלילות. והיא לא נרדמת בהנקה, היא נרדמת עם בקבוק, כי הנקה לפני השינה הורדתיי לפני חודשיים. כרגע אני שוקלת להתחיל גמ"ל, נראה מטי זה יהיה אפשרי.
לא? תיאורטית אני בעד, מה אכפת לי? אבל מבחינתי ואצלי, זה נראה לי קצת מוגזם מכל הבחינות. אבל, נראה מה יהיה, אולי בסוף אמצא את עצמי מניקה לפחות עד הגיל הזה ואז אני אהיה חכמה יותר לגבש עמדה.