יש לי רעיון בשבילך, לצאת מהדיכאון.
ירח הדבש הוא באמת טראגי. יודעים שהלבלב עוד סוחב, ופשוט מחכים שהגוף שלנו יהרוס את שאריות תאי הביתא, בלי שניתן לעשות דבר. בוא אגלה לך כמה סודות, וכבר יהיה לך יותר קל: הלב שלך נחלש מרגע לרגע. כל פעימה מורידה מיכולת השרירים להמשיך ולשאת בעול, ואין שום דבר שאתה יכול לעשות בנדון. הכליות שלך מתדרדרות כל הזמן. עוד כמה עשרות שנים, מי יודע, כל הנראה יפסיקו לתפקד. השרירים בכל הגוף אינם כמו שהיו. אתה יכול לעשות מה שעשית בגיל 20? רואה? על הפנים. הכי גרוע זה המוח. ידעת שתאי מוח אינם מתחדשים אלא רק מתים? כמעט כמו השערות על הראש - הרס המוח וגידול הקרחת אינם הפיכים. עובדה. השיניים. גם הן מצהיבות, מקבלות חורים, עששת, נרקבות ונושרות. יש לך כבר גשרים בפה? תותבות? אם לא, חכה. עוד מעט ואולי יהיו. משקפיים כבר יש לך? כמה זמן יעבור לדעתך עד שלא תוכל לקרוא עיתון? יכול להיות בהחלט שבתוך זמן קצר לא תראה כלום! להמשיך? וברצינות: צא מזה. יכול להיות שהסוכרת שלך תחמיר. יכול להיות שלא. איכות החיים שלך נמצאת במידה רבה בידיך. אתה בוחר למה לחכות, ומה לדמיין בחלום: את הלבלב ההרוס או את החיים הנפלאים שאתה יכול לחיות בלי לבלב. הרי עד היום לא ישבת וחשבת כל הזמן על כל מערכות הגוף שלך שהולכות ומתכלות. בסוף נמות, אבל למה לעשות את זה יום יום? לא מספיק לך פעם אחת? ראבק, יש לך אשה שאוהבת אותך, ילדים שמעריצים אותך, הורים שדואגים, חברים שמתעניינים. תפסיק להתבכיין, קח את עצמך בידיים ותתחיל להנות מהחיים המחורבנים האלה. חיים אחרים לא יהיו לך, לפחות בגלגול הזה. (ולסיום: גם אני התלבטתי איזה פירות יבשים יותר טוב לאכול. התלבטתי, התלבטתי, ובסוף עשיתי עוגה מכל מיני, ואכלתי פרוסה דקה עם כוס תה. כל הציפורים במכה אחת...)
