סקר חשוב

aba200

New member
סקר חשוב

יש לי תינוקת ראשונה בדרך ...ילדה בכורה שלי האם יש הבדל בלהיות אבא לילדה ואבא לילד? תמיד דמיינתי את עצמיאבא לבן
 

XDvir

New member
יש הבדל, לדעתי...

לדעתי יש הבדל בין אב לבת ואב לבן... כולנו מדמיינים בהתחלה את עצמנו כאבות לבנים (בתחילת ההריון, אנחנו הרי לא מדמיינים דברים שכאלה כל חיינו - בניגוד לנשים). מדמיינים על משחקי כדורגל ופלייסטיישן. היום, לאחר שנה וקצת מהולדת הבת שלי, אני אומר בלב שלם, שאנחנו לא מדמיינים את עצמנו כהורים לבנות פשוט כי אנחנו לא מכירים את הצד הזה של המין האנושי. זה הרבה יותר מספק לדעתי (עוד לא התנסתי עם בן, אז אני מסייג את דעתי קצת) להיות אב לבת. יש פדגם שאומר Daddy's Girl - וזה הכי נכון בעולם. לא ברור מה זה, אבל יש קשר מיוחד בין בת לאבא שלה. זה מתחיל כבר מהשנה הראשונה. אז קודם כל שיהיה המון המון בהצלחה ובמזל... וברוך הבא לקבוצה של האבות ברי המזל.
 

hirshfe

New member
למה אנחנו לא מדמיינים?

אמנם לי יש בן ובן בלבד - אז אני לא באמת יכול לענות על הסקר. אבל שאישתי נכנסה להריון כל מה שרציתי שמה שייצא יהיה בריא, בן בת לא ממש שינה לי. לפני כן (וכן דמיינתי את היותי אבא לפניי ההריון ועוד לפני שהיכרתי את אישתי) ובמהלך ההריון שפינטזתי - המין של היילוד תמיד השתנה כיום שיש לי בן זכר שאני מפנטז על התינוק הבא (וזה לא הרבה) זאת תמיד בת. ובשקט בשקט - גם עם הבת שלך אתה ייכול לשחק כדורגל ופלייסטיישין - יש סיכוי שהיא תאהב את זה. למה לקבוע להם את המסגרות המגעילות האלה בגיל כזה קטן - תן לה להתפתח, היא תגלה לבד שיש דברים שהעולם לא מאשר לה לעשות רק כי היא בת.
 
אני לא יודע...

בעיני, מה שבא ברוך הבא
 

מחשבות

New member
לי יש שלוש בנות ואני לא הייתי מוותר

עליהן. אמנם לא הייתי מתנגד לבן, אבל כזו אהבה שיש לי לא מקבלים בחינם. ואולי כן. בכל מקרה, אני ממש לא מבין למה אתה חותר. תשמח שיש לך בת. קשה לשחק כדורגל בגיל מתקדם כמו 40. כבר אין כח. יותר נוח לגדל בת בגיל בו הגוף כבר מתחיל לבגוד.
 

איל35

New member
את זה אני אדע בעוד מס חודשים

ביתי בת שנה ושבע וכלבתי בת ארבע בקרוב.
 

chompi XL

New member
בטח שיש הבדל...

אבל תאמת מה זה משנה ????????? הורות היא דבר נפלא גם לבן וגם לבת!!! החוויה היא מדהימה ומעצמיה בכל מקרה. תהנה מהבת שלך ואני מקווה שיום אחד גם עם הבן שלך.... בייננו אין על בנות של אבא....אבל שששש שהגדול שלי לא ישמע
 

felagund

New member
דווקא אני לא הרגשתי הבדל

כולם ניסו לשכנע אותי, על כל דבר שהקטן עשה - "תראה איך הוא עושה בדיוק ההיפך מהגדולה. ככה זה עם בנים". לא השתכנעתי - בעיקר בגלל שלכל דבר נתנו פרשנות שאיך שהוא קישרו לבנים\בנות, גם אם ההגיון אומר שזה משהו שמתאים דווקא לבנות. מה שכן, עכשיו אני מתחיל לראות על הגדולה (3.5) איך היא הופכת לאט לאט (בהשפעת הסביבה כמובן
לבת קלאסית - מבקשת ללבוש רק ורוד, רוצה תמיד להיות שלגיה וכו'.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אתה בטוח שזו רק השפעת הסביבה? כשיצאתי למסע ההורות, הייתי נחרצת לגדל את בני חופשי מסטריאוטיפים מגדריים. הוא קיבל לא פחות בובות ממכוניות,לא פחות חולצות אדומות מכחולות,וכלי נשק נמנעו ממנו לחלוטין. מה גדול היה זעזועי, כשבערך בגיל של בתך, ראיתי את המתוק, עדין הנפש שלי, מכוון מקל על כלבם האפטי של השכנים, ויורה "פיוּ פיוּ!" ולא- אבא שלו לא חייל ולא היה מעולם חייל, לא היו לו שום מודלים כאלה. קיבל גם בגן חינוך פלורליסטי-שיתופי (היינו אז בקיבוץ). זה בא מתוכו. היום, כאמא לארבעה בנים (הרביעי אמנם בדרך, אבל כבר נחשב ../images/Emo13.gif ), אני מאמינה ש boys shall be boys , מה שנכון מן הסתם גם לגבי בנות. אין זה אומר כמובן, שצריך לשתף פעולה עם שטיפת המח החברתית. לעניות דעתי, רצוי להיות קשובים לילד/ה ומה שנכון ואמיתי לו/ה, ולא לאידיאולוגיות שלנו (מתחבר גם לשירשור על העקרונות) או למה שמצופה ע"י החברה. שני האחים הקטנים שלו, קיבלו אמנם גם הם בובות וחולצות אדומות,וגם מחיאות כפיים כשהם רוקדים/עוזרים/מציירים/מבשלים, אבל כבר לא הופתעתי (וגם לא הפריע לי) להווכח שבניי מעדיפים מרוצי מכוניות, משחקי חשבון, דו-קרב חרבות, ודינוזאורים; על פני סיפורים המתמקדים ברגשותיהן של הדמויות והיחסים ביניהן, משחקים של טיפול (בבובה למשל), או עשייה משותפת נטולת תחרותיות.
 

akavishon

New member
גם אנחנו קנינו לגדולה משחקים של

"בנים" - כדורים ומכוניות אבל היא לא הסתכלה לכיוון. מה שהעסיק אותה זה הבובות שלה ולבשל לבובות אוכל. הבן, רק כדורים ומכוניות או שהוא הופך את העגלה של הבובה, של הגדולה ואז משחק עם הגלגלים...
 

felagund

New member
אין בדברים האלו בטוח

אבל זו ההרגשה שלי. כל עוד היא הייתה במסגרת חד שנתית (עד גיל שנתיים וחצי), לא ראינו שום דבר כזה - היא אהבה את המטבח שלה מצד אחד ולפרק את המשאית שלה מצד שני. כשהיא עברה לגן דו-שנתי, פתאום היו ילדות גדולות ללמוד מהן שוורוד ונצנצים זה יפה, ושכשמשחקים היא תמיד תהיה 'אמא' וכו'.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מסכימה איתך כמובן, שיש השפעות סביבתיות, אבל אני סוברת שיחד עם זה יש גם הבדל אמיתי. לא רק בתחומי הענין, אלא גם בהתייחסות לחיים (למשל:תחרותיות לעומת שיתוף,התמקדות במשימה אחת לעומת מבט רוחב, אורינטציה משימתית לעומת אורינטציה תקשורתית ועוד), ויש גם לא מעט מחקרים שמבססים זאת. זה גם לא נראה לי מפתיע, ואפילו חיובי בעיניי- הרי שתי הגישות תורמות לאנושות,בשתיהן יופי וערך, וחשוב לתת לשתיהן את האפשרות לבוא לידי ביטוי. כמובן, שיש לשים לב, ולא להחניק מראש ביטויים אותנטיים של הילדים, רק בגלל שהם כאילו "לא מתאימים" לבן/בת.
 

shno

New member
אני לא יודע כי אני אבא רק לבת

אבל אני יכול להגיד לך שכשנודע לי שזו בת - שמתחתי בדיוק באותה מידה כמו שאם היו מודיעים לי שזה בן - ממש לא הייתה לי העדפה (האישה העדיפה בן משום מה...). הקטנה גם עוד בשלב התינוקי שלה (חמישה חודשים) אז עוד אין משחקי בנות או משחקי בנים - יש משחקי תינוקות (מובייל, נשכנים, מצפצפים ומנגנים למיניהם). כן, יש את המנטרה שאומר שהבנות כרוכות אחרי האבא (בזמן שהאבא כרוך אחרי הבנים). אני לא יודע עד כמה זה מבוסס. בכל מקרה - אני מניח שיש הבדלים בדיוק כמו שיש הבדלים בין אבא לילד ראשון לילד שני, בין אבא לבן אחד לבן שני או לבת אחת לבת שניה - פשוט כי כל ילד הוא אינדיבידואל ועומד בפני עצמו, ולא כל הבנים ולא כל הבנות (גם באותה משפחה) דומים... אז מזל טוב לרגל הבשורה הטובה, ותתחיל להתרגל לראות הרבה ורוד וסגול בעיניים....
 
למעלה