סקר חזרה לעבודה

[אנה חדשה]

סקר חזרה לעבודה

אצלינו בעבודה ממש לא נהוג לחזור לעבודה אחרי 3 חודשים. כולן מאריכות ובהרבה. מדובר במקום מאד גמיש מבחינת החופשות וכד׳. אני תוהה איך נוהגות אמהות שעובדות במקום ׳רגיל׳.
אני שוקלת לחזור לעבודה בזמן ולא לקחת חלת, כי התינוק יישאר עם הסבתות. אחרת ברור שהייתי נשארת עד גיל שמונה חודשים בערך. וככה די חבל לי לאבד משכורת גבוהה כל חודש. עדיף שלא אעבוד שעות נוספות ואחזור מוקדם יותר הביתה. אבל עדיין ייצא שלא אהיהה בבית במשך 9 שעות. אין לי בעיה לשאוב בעבודה, ככה שהוא ימשיך עם ההנקה וחלב שאוב. אני לא סובלת בבית, סתם משעמם לי. אבל אני רואה את הילדים ישר אחרי בית ספר. בקיצור, מתלבטת

 

[ההיאממול]

נראה לי שזה עניין של תחושה אישית

מצד אחד, אם מקום העבודה מאפשר, זה נהדר ונותן לך לבצע את הבחירה הכי נכונה עבורך ועבור ילדייך.
זה מאד תלוי איך את מרגישה עם ההשארות עם הסבתות והאם זה "שווה לך" את המשכורת. יש כאלה שמעדיפות לא להשאיר (או שאין להן אופציה כזו) ולספוג את המשכורת. כל אחד וכיסו.
לטעמי, שלושה חודשים זו תקופה קצרה מידי.
אולי תנסי להסתכל על זה כעל תקופת פינוק / חופש ותנצלי את הזמן שאת מרגישה בו משועממת יחסית, לעשות דברים שמאד חיכית להם בזמן העבודה? יש אופציה כזו (עם עזרה מהסבתות כמובן)
ומה עם משרת אם? את לא חייבת לעבוד 9 שעות. האם קיימת אפשרות כזו?

 

[אנה חדשה]

אין לי אפשרות לעשות דברים אחרים

אם אני בבית, אז אני עסוקה לא רק עם הקטן אלא עם עוד ילדים. הסבתות שמרו לי גם על הגדולים, ככה שאני סומכת עליהן.
גם יודעות לטפל בתינוק, בחלב אם ובהכל.
9 שעות זה בגלל משרת אם כי כל כיוון לעבודה לוקח מעל חצי שעה.
והמשכורת שלי די גבוהה, מדובר בלא מעט כסף ש׳הולך לאיבוד׳. מצד שני, המצב שלנו יותר מסביר, כל הכסף הזה הולך לחיסכון, לא לשימוש שוטף. אבל בהחלט יש לנו הוצאות, עם החוגים, הגן וכד.
לא יודעת מה לעשות. עם הראשון פשוט ברחתי לעבודה כי הייתי בדיכאון אחרי לידה ולא יולתי לסבול עוד דקה, עם השני נורא נהניתי ולא רציתי לחזור, אבל הבנתי את זה לקראת סוף החופשה ולא ידעתי שעדיין יכולתי להאריך. עם השלישע הייתי קרוב לשנה בבית אבל לא מבחירה: היינו בחול. עבדתי נורא קשה כי הייתי צריכה לטפל בתינוק ובגדולים בארץ זרה בלי עזרה אבל דווקא היה נחמד. הפעם יש לי עזרה, ונראה לי שזה מה שנותן לי את המותרות האלה של שיעמום.

 

[עקשנית25]

אומנם רק מנסיון ילד אחד

נשארתי איתו חצי שנה ואין מי שיעזור, רק פעוטון.
הרגשתי שזה מעט מאוד פחות מחצי שנה לקטן...
&nbsp
אבל היציאה לעבודה שיחררה אותי בכל מובן. חזרתי לחיות.
הייתי בודדה ומשועממת ואם תיאורטית תוכל להיות לי עזרה ממשפחה קרובה,
הייתי חוזרת לעבודה כשהייתי מרגישה כך שוב. אפילו אם רק תוך 3 חודשים.
&nbsp
לפעוטון לא הייתי שולחת לפני חצי שנה, עם כמה שטוב כאן איפה שאני גרה.

 

[חיפושית82]

לא היה מתוכנן אבל

אצלנו יצא שבחודש חמישי הפסקתי לעבוד אז לא הייתה לי עבודה לחזור אליה ותוך כדי חופשת לידה למדתי פעמיים בשבוע אז גם לא היה לי מה למהר לחפש עבודה, כך שיצא שהייתי עם הבובה שלי שנה שלמה ממש עד לפני 3 שבועות שהכנסנו אותה לגן. ברור לנו שגם בשני אני אשאר שנה בבית עם הבייבי.

 

[Cafe Latte]

בסופו של דבר, יצא שחזרתי

אחרי 7 חודשים ובאה אלינו מטפלת לטפל בו.
אני קצת מצטערת בדיעבד, שלא חזרתי אחרי יותר זמן, כי לקראת סוף החל"ד, נהיה לי הרבה יותר כיף מבהתחלה.
לא מסוגלת לחשוב על חלד קצרה מחצי שנה. לא נראה לי הגיוני, לא כלפיי האמא, ובטח ובטח שלא עבור גוזלון קטן כזה.
החלטתי שבפעם הבאה, אני אקח חל"ד ארוך יותר, מקווה שיסתדר.
אבל הדברים האלה נכונים רק עבורי, מן הסתם.
בטח יש אמהות שנשארות בבית עד גיל שנתיים, ועבורן אני אם מזניחה.
&nbsp

 

[אנה חדשה]

כמו שרשמתי, לא אמסור אותו למטפלת אלא לסבתא

האם זה היה משנה את ההחלטה שלכן, אם הקן היה נשאר עם סבתא?
לא רואה מה הוא מרוויח חוץ מחלב זמין מהציצי כל שעה וחצי ולא חלב בבקבוק פעם בשתיים.
והקושי שלי יהיה רק בשאיבות ובצורך לעמוד בזמנים של היציאה לעבודה. פחות רואה קושי רגשי , אלא רק לוגיסטיקה.
לא רואה מה תרם לשלישי שהיתי איתו כמעט שנה בבית.
כך שאם הייתי סובלת בבית, לא הייתה דילמה. אבל סתם אני לא מאד נהנית וקצת משועממת.
ויש גם קטע של הפסד המשכורת, שאולי יתרום יותר לחווית המשפחה לבזבז אותו על בילויים וחופשות (אם כי היום אנחנו לא מרבים לצאת לחופשות לא בגלל שאין לנו כסף, אלא סתם כי הייתי בהריון, עכשיו יש תינוק וכד׳)

 

[אנני אנני]

לא יודעת אם זה ההבדל בין ילד ראשון לרביעי...

אבל בעיני הזמן הזה אחד על אחד עם אמא הוא "פרייסלס" והוא ממש ממש לא זניח והתינוק מרוויח הרבה יותר מ"רק" ציצי במקום בקבוק (שזה בעיני גם מאוד משמעותי)
&nbsp
התרומה שנתת לכל ילד בזמן שהיית איתו בבית היא תרומה של ביטחון וחום ואלו דברים שאת לא תראי או תדעי עליהם.
&nbsp
העניין הכי גדול כאן הוא באמת עניין השאיבה וההנקה, אצלי החלב התמעט בשאיבה ואני בטוחה שאם הייתי איתו בבית הייתי מניקה יותר זמן (חזרתי לעבוד כשהיה בן חצי שנה והנקתי עד גיל שנה), את מכירה את הגוף של ויודעת מה הוא יכול ומסוגל, אז תקחי את זה גם בחשבון.
&nbsp
בכל מקרה כמו שכתבו למעלה אם את סובלת בבית תחזרי לעבודה, אמא מאושרת זה הכי חשוב.
אם זה "רק" לא הכי מעניין, הייתי מחפשת חברות לטייל איתן בבוקר או חוגים ופעילויות כיפיות ומעבירה עוד חודש חודשיים בכיף.
&nbsp
ותמיד עדיף שהקטן ישאר עם סבתא ולא עם אדם זר, אבל עדיין סבתא זו לא אמא והיא לעולם לא תכיר אותו כמו שאת מכירה אותו.
&nbsp
(סליחה על החפירה!)

 

[אמא מיקי111]

יש הרבה מהנכון במה שכתבת

אני בראשון ובשני חזרתי לעבודה מיד בתום חופשת הלידה. אומנם לחצי יום אבל במיוחד עם הראשון רציתי לחזור. עם השני הצטערתי שחזרתי. בשניים הבאים כבר נשארתי שנה ויותר בבית. ככה הנקתי יותר זמן ונהניתי מרגעי ההורות האלה שלא יחזרו.

 

[אושר מ]

אני חזרתי בתום 14 שבועות

הסיבה העיקרית היתה כלכלית. כשקיבלנו את ההחלטה לבן זוג היתה רק חצי משרה וחשבנו שנצטרך את המשכורת. גם יצא שתום 14 שבועות היה ערב ראש השנה אז בעצם חזרתי באמצע ספטמבר אבל ל 4 שבועות של חצאי שבוע.
אני מודה שאם היינו יודעת שהעבודה שלו תסתדר כנראה הייתי מאריכה לחצי שנה. אבל אין לדעת.
מאידך, אני מאוד מאוד מאוד נהנתי בחופשת לידה. לא היה לי קשה או מתיש ולא הרגשתי שאני צריכה להתאוורר מהילד או משהו כזה.
מכירה כאלו שרוצות את העבודה כמו אויר לנשימה כי זה קצת לצאת מהבית ומהקושי. אז כל אחת אחרת