סקר חדש

[נעמי 17]

סקר חדש../images/Emo124.gif

והפעם דווקא מכוון אחר.פחות סקסי מהקודם תרשו לי לשאול על נושא שבעצמותי, ומכוון שבפורום השכן יש דיונים רבים מעמיקים אבל שם כולם מאותו השבט רציתי לברר גם פה והשאלה היא: 1. האם אימוץ הוא אופציה עבורכן? 2. אם זו אופציה בכלל, למה לעבור את הדרך הקשה ולא להחליט מראש על אימוץ?

 

[זואילי]

סקר חשוב

1. בוודאי. 2. לא כל דרך בהכרח קשה. נותנת דד ליין לספונטני. וגם לספונטני יש כמה דרכים.

 

[שמחה על התמיכה]

../images/Emo41.gifעונה לסקר../images/Emo41.gif

1. אכן אימוץ זו אופציה עבורי. 2. למה לעבור את הדרך הקשה? כי בהתחלה לא ידעו שיש לי אנדו ופשוט רציתי להרות והתחלתי עם טיפולים של זריקות והזרעות, בהמשך נודע לי על האנדו ואז הרופא אמר, שההריון הוא הפתרון לאנדו. משם ועם הרצון הגדול שלי להרות התחיל המרוץ שנורא קשה לעצור אותו. כן, אני חושבת שזה סוג של התמכרות. בין לבין קיים נושא האימוץ שבהתחלה היה צריך לעקל ולי לא היה פשוט הידיעה שאולי אצטרך לאמץ במקום להרות וללדת "באופן רגיל". אחרי שהבנו (אני ובעלי), שלהיות הורים זה לאו דווקא מהבטן/מהגנים אלא פשוט מהלב ולוקח זמן להשלים עם זה, נרשמתי לאימוץ בארץ לפני כשנה וחצי. בגלל העניין הכספי (שאני יודעת שלא אוכל לעמוד בו) אני לא מאמצת מחו"ל ובאימוץ בארץ צריך להמתין. אז אני ממשיכה את התמכרות הטיפולים ומצפה באהבה וכליון עיניים למי שיגיע קודם.

 

[galim29]

סקר חשוב מאוד../images/Emo140.gif

לאחרונה יוצא לי לחשוב על נושא הרבה. אומנם אני עדיין בשלבי הרווקות (לא הסוערים

.) אבל זה נושא שמציק לי הרבה. מבחינתי אימוץ זה הכיוון שאני חושבת עליו במידה ויתגלו אפילו כבר בהתחלה קשיים בספונטני. אני לא מסוגלת להעביר את הגוף שלי ואת הנפש את התהליך של ההפריות שהמון נשים אמיצות עושות. אין נכון ולא נכון במחשבה הזאת האם ללכת על הריון טבעי בכל מחיר או לגשת לאימוץ. אבל מבחינתי בכל אופן, אימוץ זאת אופציה מאוד חזקה, אפילו כאם חד הורית

 

[ליאל ד]

שאלות מעניינות

1. אני לגמרי בעד אימוץ. 2. תמיד שווה לנסות להרות בדרך הטבעית לדעתי, אבל לא להתעלל בגוף יותר מדי, ואם לא הולך אז תמיד אפשר לנסות לאמץ.

 

[לולי72]

אני אענה משהו אחר

1. אימוץ זו לא אופציה מבחינתי (ולצערי) בגלל המצב הכלכלי שלי 2. אני מעדיפה ומקווה להרות בעזרת הטיפולים אותם אני עוברת כעת, וגם לטיפולים אלה נתתי זמן מוקצב - 5 שנים שהתחילו לפני חודשיים, אני אומרת שתודה לאל יש לי את יובלי בת 4 ואם צריך להיות עוד ילד או ילדה, אז הם יגיעו בטיפולים כך אני מקווה ואם לא, אז לא ואני אומרת את זה בכאב ובצער.

 

[זק המקורית]

עונה לסקר

1. אימוץ הוא בהחלט אופציה בכל דרך וכיוון....ואני בהמתנה ...ובתור 2. אני כבר החלטתי שאת הדרך הקשה אני לא עוברת אם היא עולה לי בבריאותי, אבל כל פעם צצות עוד אופציות שאני עדיין בשלבי החשיבה עליהן.

 

[ר ו מ י ה]

מורכב

אימוץ ילד תמיד היתה אופצייה בעיני, אבל לא אופצייה ראשונה. זו הסיבה שבחרתי בטיפולים. יחד עם זאת, ככל שהתקדמו הטיפולים האופצייה הפכה יותר ויותר ממשית ולכן בטיפול האחרון החלטנו שאנחנו נותנים צ'אנס לעוד כשני טיפולים ואז עוברים לאופציית האימוץ (ומדלגים על אופציית התרומה). אני מניחה שכך היה גם אצל רוב הזוגות שאימצו- תחילה טיפולים ואולי אופציות נוספות ואז אימוץ. ברור לי שלאחר שמאמצים רוב הזוגות לא מבינים מדוע בזבזו זמן וכאב לב בטיפולים, אך כאמור אני חושבת שזו אופצייה שצריך להבשיל לתוכה. כך לפחות היה אצלנו.

 

[מיכל235]

עונה

כרגע הנושא בכלל לא על הפרק, אבל ברור לי שכשיגע הרגע אנסה את כל האפשרויות לפני שאבחר באימוץ. אימוץ בשבילי זו תהיה האופצייה האחרונה רק כשממש לא תהיה ברירה אחרת.

 

[בואינג 707]

אימוץ זו בהחלט אופציה

תמיד זו היתה אופציה מבחינתי עוד לפני שידעתי על הקטסטרופות שיהיו בדרך..(לאיש לקח זמן להבשיל..) לפני ההריון היינו רשומים לאימוץ ( שלוש שנים +) ובשל ההריון חזרנו לתחילתו של התור.. למה לעבור את הדרך הקשה? מאותה הסיבה שאת היית צריכה לעבור גיהנום כדי להחליט שדי, מספיק לך, את רוצה להיות אמא ולא משנה לך איך. כמובן שהיום סביר להניח שאת לא מבינה איך חיכית כל כך הרבה ולמה? אבל כנראה שהיית צריכה לעבור את מה שעברת כדי שבנך יוולד במועד המתאים להגיע רק אליך

ההחלטה לאמץ לרוב האנשים היא לא אינסטנט, יש אנשים שמבשילים מהר יחסית, לאחרים לוקח יותר זמן, ויש כאלה שלעולם לא יבשילו כי הם פשוט לא מסוגלים לגדל ילד "לא שלהם", ולכן עדיף להם ולילד שהיה יכול להגיע אליהם, להגיע להורים אחרים ולהיות לגמרי שלהם

זה מאד מאד משתנה. וחוץ מזה, טוב לראות אותך

 

[נעמי 17]

../images/Emo24.gif../images/Emo41.gif

 

[dinosh המקורי]

לפני אימוץ תנסי תרומת ביצית- יותר זול ויותר

מהר. האימוץ לוקח המון זמן. גם יקר יותר.

 

[נעמי 17]

אההה

 

[דניאל@זר]

הגעתי קצת באיחור...

1. כן, עובדה, עשיתי את זה פעמיים

2. שאלה מצוינת. ברור שבדיעבד כל שנות הסבל היו מיותרות, אבל כנראה שהייתי חייבת לעבור אותן כדי להגיע לאיפה שאני היום (=מאושרת ושלמה).

 

[טשומפי]

תשובה מורכבת

1. אימוץ מבחינתי היה אופציה רק אם כבר מיציתי את כל האפשרויות והגענו למסקנה שאין חלופה אחרת. 2. התשובה נעוצה בתשובה הקודמת. אבל, היות והריתי ויש לי כיום ילדים האופציה הזו ירדה מהאופק. אני לא יודעת איפה הייתי מותחת את הגבול כדי להחליט שמיציתי את האפשרויות להרות ולעבור לאופציה של אימוץ, אני משערת שעל אף כל מה שעברנו הגבול עדיין היה רחוק מאוד. כל פעם כשהתחלנו טיפול והיתה תקווה החלטנו לא להירשם לאימוץ. נראה לי שאם היינו מגיעים לנקודה שבה לא היינו רואים אף תקווה היינו נרשמים.

 

[lior362]

ברור שכן

אימוץ זה אופציה מאוד הגיונית וראלית . איני רואה הבדל מאפה מגיע הילד . האהבה היא אותה אהבה!!!!!!!