סקר חדש - והפעם YES
- פותח הנושא RamiSun
- פורסם בתאריך
כשהייתי בתיכון
זה היה השיר של יס המועדף על חבר טוב שלי, אני רואה שהוא לא התמהוני היחיד... סתם, האמת שהקטע הרביעי אהוב על הרבה וגם יס מבצעת אותו הרבה בהופעות, זאת הסיבה שהכללתי אותו ברשימה. והתופים שם ממש סוף הדרך. בכלל יש לי תאוריה לגבי ההפקה של טופגרפיק אושן, שבכל צד היה דגש על כלי צד 1 : ריק וויקמאן צד 2 : כריס סקוויר מד 3 : סטיב האו צד 4 : אלן וויט זה גם מתאים לנושא הטקסטואלי של הצדדים, רעיון מול כלי... אבל זה כבר מסיפור אחר. כמובן שג'ון אנדרסון עם השירה מנצח ומאחד את כל העיניין, ובכלל אחד האלבומים האהובים עלי של יס, אם לא האהוב ביותר.
זה היה השיר של יס המועדף על חבר טוב שלי, אני רואה שהוא לא התמהוני היחיד... סתם, האמת שהקטע הרביעי אהוב על הרבה וגם יס מבצעת אותו הרבה בהופעות, זאת הסיבה שהכללתי אותו ברשימה. והתופים שם ממש סוף הדרך. בכלל יש לי תאוריה לגבי ההפקה של טופגרפיק אושן, שבכל צד היה דגש על כלי צד 1 : ריק וויקמאן צד 2 : כריס סקוויר מד 3 : סטיב האו צד 4 : אלן וויט זה גם מתאים לנושא הטקסטואלי של הצדדים, רעיון מול כלי... אבל זה כבר מסיפור אחר. כמובן שג'ון אנדרסון עם השירה מנצח ומאחד את כל העיניין, ובכלל אחד האלבומים האהובים עלי של יס, אם לא האהוב ביותר.
הרחבה...
ליצירה הזאת הגעתי אחרי ששמעתי על טיילס דברים מאוד קיצוניים, רציתי גם אני לדעת מה דעתי עליו. אז קניתי, במיטב כספי, את הדיסק הכפול. בהתחלה הקשבתי לכל האלבום מהחלה ועד הסוף. לא הצלחתי להתחבר לשום קטע חוץ מלאחרון. Ritual מאורגנת ומסודרת יותר טוב משאר היצרות של האלבום, ולמרות שלכאורה מהות הרוק המתקדם היא לשבור סדרים, המהות היא דווקא, לדעתי, בתוך הסדרים האלה (שמאפשרים להתחבר ליצירה), לעשות משהו מיוחד. כמו שכבר נאמר כאן, Ritual היא שילוב אמיתי ופשוט של רוק ומוסיקה קלאסית. יש מבנה, יש פרקים, יש מוטיבים. המילים של אנדרסון אומנם סתומות יותר מאי פעם (Nous Sommes du Soleil - "אנחנו השמש" בצרפתית), אבל אני לגמרי מבין את מה שהוא אומר בנוגע למילים שמתנגנות על הפה, וכיף יותר לשיר אותן. ב-Ritual יש הרבה יותר אנרגיה מבשאר היצירות, זאת יצירה הרבה יותר חזקה. תקשיבו לקטע שבו אנדרסון שוב ושוב אומר At All..., בסוף הוא מושך את זה על רקע קרשצ'נדו, וזה הכל מתפרק... פשוט נפלא. בזכות החזרה על המוטיבים מכל היצירות באלבום (וגם מאלבומים ויצירות אחרות) בצורות שונות, היצירה הזאת מצליחה למלא 20 דקות מאוד יפה. היצירה הזאת בעצם דוחסת לתוך 20 דקות את כל האלבום. וכמו ש-RamiSun אמר, כל חלק ביצירה מוקדש לנגן אחר. בניגוד לדברים אחרים של Yes, לקח לי די הרבה זמן להתחבר אליה, אבל אני מחובר עד הסוף. ממליץ בחום. דרך אגב, Close To The Edge טובה באותה מידה (הסקרים האלה מאוד בעיתיים), אבל את זאת אני אוהב טיפה יותר.
ליצירה הזאת הגעתי אחרי ששמעתי על טיילס דברים מאוד קיצוניים, רציתי גם אני לדעת מה דעתי עליו. אז קניתי, במיטב כספי, את הדיסק הכפול. בהתחלה הקשבתי לכל האלבום מהחלה ועד הסוף. לא הצלחתי להתחבר לשום קטע חוץ מלאחרון. Ritual מאורגנת ומסודרת יותר טוב משאר היצרות של האלבום, ולמרות שלכאורה מהות הרוק המתקדם היא לשבור סדרים, המהות היא דווקא, לדעתי, בתוך הסדרים האלה (שמאפשרים להתחבר ליצירה), לעשות משהו מיוחד. כמו שכבר נאמר כאן, Ritual היא שילוב אמיתי ופשוט של רוק ומוסיקה קלאסית. יש מבנה, יש פרקים, יש מוטיבים. המילים של אנדרסון אומנם סתומות יותר מאי פעם (Nous Sommes du Soleil - "אנחנו השמש" בצרפתית), אבל אני לגמרי מבין את מה שהוא אומר בנוגע למילים שמתנגנות על הפה, וכיף יותר לשיר אותן. ב-Ritual יש הרבה יותר אנרגיה מבשאר היצירות, זאת יצירה הרבה יותר חזקה. תקשיבו לקטע שבו אנדרסון שוב ושוב אומר At All..., בסוף הוא מושך את זה על רקע קרשצ'נדו, וזה הכל מתפרק... פשוט נפלא. בזכות החזרה על המוטיבים מכל היצירות באלבום (וגם מאלבומים ויצירות אחרות) בצורות שונות, היצירה הזאת מצליחה למלא 20 דקות מאוד יפה. היצירה הזאת בעצם דוחסת לתוך 20 דקות את כל האלבום. וכמו ש-RamiSun אמר, כל חלק ביצירה מוקדש לנגן אחר. בניגוד לדברים אחרים של Yes, לקח לי די הרבה זמן להתחבר אליה, אבל אני מחובר עד הסוף. ממליץ בחום. דרך אגב, Close To The Edge טובה באותה מידה (הסקרים האלה מאוד בעיתיים), אבל את זאת אני אוהב טיפה יותר.
ה'יס' המועדף עלי
לדעתי דווקא הצד הרביעי נופל ברמתו משאר האלבום. שלושת הראשונים נפלאים ומבריקים. יש קרב קשה במיוחד בין הראשון לשלישי, וכמובן שאי אפשר לסיים עם הכרעה - הראשון יותר מגובש, השלישי יותר מעניין (ואותי הוא גם יותר מרגש, אבל זה לא באמת משנה). לדעתי זהו האלבום המעניין, השאפתני והמוצלח ביותר של יס (רילייר אמנם מכיל יצירה אחת מדהימה - אולי אף מדהימה יותר מכל מה שיס יצרו אי פעם - אבל הצד השני שלו פשוט פחות טוב, למרות שיש לו את איכויותיו שלו). יס הגיעו כאן להתעמקות במוסיקה, כזו שהם לא הגיעו אליה לא לפני טיילס ולא לאחריו. למרות שהביצוע די מהוסס, ובאופן כללי היצירה הזו מכילה לא מעט קטעים בעיתיים - יש כאן רעיונות, סיפורים, פילוסופיה (לא זו של אנדרסון, זו של ההמוסיקה עצמה), ומסע שלם. הכל בכלל ללא מילים - רק מוסיקה. אנדרסון אולי שר, אבל... למי אכפת, הוא סתם מקשקש.
לדעתי דווקא הצד הרביעי נופל ברמתו משאר האלבום. שלושת הראשונים נפלאים ומבריקים. יש קרב קשה במיוחד בין הראשון לשלישי, וכמובן שאי אפשר לסיים עם הכרעה - הראשון יותר מגובש, השלישי יותר מעניין (ואותי הוא גם יותר מרגש, אבל זה לא באמת משנה). לדעתי זהו האלבום המעניין, השאפתני והמוצלח ביותר של יס (רילייר אמנם מכיל יצירה אחת מדהימה - אולי אף מדהימה יותר מכל מה שיס יצרו אי פעם - אבל הצד השני שלו פשוט פחות טוב, למרות שיש לו את איכויותיו שלו). יס הגיעו כאן להתעמקות במוסיקה, כזו שהם לא הגיעו אליה לא לפני טיילס ולא לאחריו. למרות שהביצוע די מהוסס, ובאופן כללי היצירה הזו מכילה לא מעט קטעים בעיתיים - יש כאן רעיונות, סיפורים, פילוסופיה (לא זו של אנדרסון, זו של ההמוסיקה עצמה), ומסע שלם. הכל בכלל ללא מילים - רק מוסיקה. אנדרסון אולי שר, אבל... למי אכפת, הוא סתם מקשקש.
בכלל כל הסיפורים מאחורי האלבום הזה
די קילקלו לו מבחינה תדמיתית, כי הויכוחים בן האו והשאר לוויקמאן גרמו לעזיבתו של וויקמאן, ולכל מיני השמצות שבאו מכיוונו לגבי האלבום. לדעתי הבעיה היתה בעיקר עיניין של אגו מנופח של וויקמאן (בלי קשר לכישרון הענק שלו) ופחות עינינית הטענה העיקרית שלו היתה על כך שג'ון אנדרסון והאו נכנעו לפורמט של 4 צדדים של 20 דקות ולכן האריכו את היצירה שלא לצורך בפרקים מסוימים ואולי קיצרו באחרים. אני לא מסכים עם הטענה שלו, כי לדעתי בכל שטח של ההתפתחות האנושית ההגבלות יוצרות פריצות אומנות, מגבלה מסוימת של פורמט גורמת בהחלט למוזיקאים להכנס לתבנית מיוחדת ולמתוח או לקווץ את עצמם, אבל זה גם גורם להם להוציא מעצמם דברים שבדרך אחרת לא היו יוצאים לאור. חופש מול תבנית.... החופש מוציא מוזיקה גדולה, והתבנית מוציאה מוזיקה גדולה אחרת. ובמקרה של האלבום הזה לדעתי רק יצא טוב מהסיפור. במבחן התוצאה, האלבום הוא אחלה על כל ארבעת צדדיו, לא שהוא מושלם אבל הוא קרוב לזה. ובענין הטקסטים של ג'ון אנדרסון , אני לא סגור על זה שזה סתם קשקוש, נכון שהם נכתבו בהשפעה של הרבה מיסטיקה והרבה סמים ובצורה של כתיבה אסוציאטיבית, אבל בהחלט הם מעבירים מסר ותחושות בצורה מכוונת ולא סתם ג'יבריש, אני מרגיש שהמילים זורקות אותך למקומות ספציפיים בהתאם לתוכן המיבני של הפרקים, ולא סתם מילים בצורה ראנדומלית.
די קילקלו לו מבחינה תדמיתית, כי הויכוחים בן האו והשאר לוויקמאן גרמו לעזיבתו של וויקמאן, ולכל מיני השמצות שבאו מכיוונו לגבי האלבום. לדעתי הבעיה היתה בעיקר עיניין של אגו מנופח של וויקמאן (בלי קשר לכישרון הענק שלו) ופחות עינינית הטענה העיקרית שלו היתה על כך שג'ון אנדרסון והאו נכנעו לפורמט של 4 צדדים של 20 דקות ולכן האריכו את היצירה שלא לצורך בפרקים מסוימים ואולי קיצרו באחרים. אני לא מסכים עם הטענה שלו, כי לדעתי בכל שטח של ההתפתחות האנושית ההגבלות יוצרות פריצות אומנות, מגבלה מסוימת של פורמט גורמת בהחלט למוזיקאים להכנס לתבנית מיוחדת ולמתוח או לקווץ את עצמם, אבל זה גם גורם להם להוציא מעצמם דברים שבדרך אחרת לא היו יוצאים לאור. חופש מול תבנית.... החופש מוציא מוזיקה גדולה, והתבנית מוציאה מוזיקה גדולה אחרת. ובמקרה של האלבום הזה לדעתי רק יצא טוב מהסיפור. במבחן התוצאה, האלבום הוא אחלה על כל ארבעת צדדיו, לא שהוא מושלם אבל הוא קרוב לזה. ובענין הטקסטים של ג'ון אנדרסון , אני לא סגור על זה שזה סתם קשקוש, נכון שהם נכתבו בהשפעה של הרבה מיסטיקה והרבה סמים ובצורה של כתיבה אסוציאטיבית, אבל בהחלט הם מעבירים מסר ותחושות בצורה מכוונת ולא סתם ג'יבריש, אני מרגיש שהמילים זורקות אותך למקומות ספציפיים בהתאם לתוכן המיבני של הפרקים, ולא סתם מילים בצורה ראנדומלית.
../images/Emo45.gif
היצירה השלמה ביותר ולכן הטובה ביותר. אומנם היו להם רעיונות יותר מבריקים, ביצירות אחרות. אבל ההקפדה על הסגנון הרוק - מוסיקה קלאסית באו כאן לידי ביטוי יותר מקולז. כפי שג'ון אמר "היתה לנו יצירה והיה חסר משהו שיחבר את חלקיה". כדי לחפות על אלבום לא גמור הם השתדלו במיוחד לגמור אותו טוב.
היצירה השלמה ביותר ולכן הטובה ביותר. אומנם היו להם רעיונות יותר מבריקים, ביצירות אחרות. אבל ההקפדה על הסגנון הרוק - מוסיקה קלאסית באו כאן לידי ביטוי יותר מקולז. כפי שג'ון אמר "היתה לנו יצירה והיה חסר משהו שיחבר את חלקיה". כדי לחפות על אלבום לא גמור הם השתדלו במיוחד לגמור אותו טוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.