אני מתנגד לקווי 67'
אני בעד מדינה פלשתינית שוות גודל לגדה ועזה, אך לא בקווי 67' מאחר והם לא משרתים את תכליתם, הפרדה בין העמים, תפזורת העמים, היהודי והפלשתיני לא חופפת את קווי 67', מאחר והסיכסוך הוא בין עמים, לא בין אזרחים ולא בין גבולות למושגים "אזרחות" ו"גבולות" (במקרה הזה 67') אינם רלוונטים. הרבה יותר קל להתמודד עם מדינה, אש"פיסטית או לא כאשר אין בתוכה מובלעות יהודיות וכבישים עוקפים, כאשר יש רצף טריטוראלית יהודי בצד אחד ורצף טריטוראלי פלשתיני בצד השני, גם יש יותר לגיטמציה לפרק מדינה כזו אם היא תתקוף. מבחינתי כיבוש הוא שליטה על עם אחר, הן כאזרחים והן ככיבוש של כאלה שאינם אזרחים, אני נגד שליטה על עם אחר, ברגע שנסיים את השליטה על העם הפלשתיני בצורה כזו שיהיו לו את כל התנאים להכריז על פלשתין כמדינה עצמאית מבחינתי סיימנו את הכיבוש. מבחינת אדמות, לא כבשנו אדמות פלשתיניות, כבשנו אדמות ירדניות במלחמה (אני לא יודע מה החוק הבינלאומי אומר על זה וגם לא אכפת לי, עצם זה שזה היה במלחמה שנכפתה עלינו נותן לנו את הזכות להשתלט על שטחים, בדיוק אותה הזכות שמימשנו כמו גדולים ב48'), הריבונות לפני ששת הימים לא היתה פלשתינית אלא ירדנית, אין קשר לעובדה שפלשתינים הם אלה שגרו שם, גם 80% מירדן הם פלשתינים ועדיין למדינה קוראים ירדן והריבונות היא ירדנית. מבחינתי כל השטח מהים עד הירדן הוא ארץ ישראל, מה לעשות שאותי מעניינת יותר מדינת ישראל, לא ארץ ישראל. ככה שאם היא שלמה או חלקית זה לא ממש עקרוני, עקרוני התוכן, לא הגודל והתוכן זה מדינה יהודית. אם אתייחס גם לאדמה בגדה כאדמה פלשתינית אז אצטרך למען ההגינות והיושר (אחרת אני יוצא צבוע) להתייחס גם לחיפה כשטח כבוש, יפו, אשדוד ובכלל כל השטחים שנכבשו ב48', אני לא רואה בהן ככאלה למרות שהפעולה הטכנית היתה פעולת כיבוש מאחר ומבחינתי זו ארץ ישראל, לא לקחתי אדמה מאף אחד, זו האדמה שלי. מקסימום אני טועה וההפרדה תביא את הפלשתינים להכרה שהמאבק נגמר ויהיה סוג של שלום, הלוואי, אם לא אז היא בטח תקל עלינו את ההכרעה הצבאית נגד הפלשתינים (בהנחה ונלמד את הלקחים של 48' ו67', לא לכבוש אוכלוסיה זרה, אם משתלטים על שטח, זה רק אם הוא ללא אוכלוסיה זרה).