סקר: האם אתם אוהבים את העבודה שלכם?

[יעל ארבל]

סקר: האם אתם אוהבים את העבודה שלכם?

תחום העבודה, הקריירה אם תרצו, הוא תחום מאוד משמעותי בחיים של רובנו כי כולנו מקדישים לו בדר"כ די הרבה שעות ביום. האם אתם אוהבים את העבודה שלכם? האם אתם מוצאים בה תוכן ועניין? או שהייתם רוצים לשנות את תחום העיסוק שלכם? אם היה לכם סכום בלתי מוגבל של כסף, האם הייתם עושים את מה שאתם עושים היום, או משהו לחלוטין שונה?

 

[מ י ש י1]

אוהבת אבל

אני אוהבת מאד את העבודה שלי. העניין הוא, שהיא לא ממש רווחית... לכן אם תופיע הזדמנות אחרת אני אשקול לעזוב. אם היה לי סכום כסף בלתי מוגבל זה היה מאד עוזר לי- אני מרוויחה סכום לא גבוה, וכך גם בעלי. יש המון דברים שאני רוצה לעשות, אבל מדובר בכסף של שנינו, והוא לא אוהב לקחת יוזמה וגם לא להוציא כסף...

וכיוון שיחסינו לא ברורים אני לא יכולה להמר על הכסף של שנינו. אבל אם היה לי סכום בלתי מוגבל- הייתי עובדת כמו היום, ומטיילת המון בעולם, וקונה את כל הספרים שאפשר ובונה לי סוף סוף מקום שירגיש כמו בית ופותחת בית קפה. צנועה, נכון?

 

[meshi4]

אוהבת מאוד את עבודתי

מוצאת בה תוכן וענין.עובדת מעל 25 ש' באותו מקום עבודה.במבט לאחור זוכרת תקופה שהיתה לי שחיקה בעבודה.בעיקר כי ההנהלה לא פירגנה מספיק לעובדים.לא התקיימו ישיבות צוות.הטענות האישיות הצטברו ,התסכול גדל ותחושת חוסר סיפוק עצמי הלכה וגדלה.הלכתי לעבודה כי אני זקוקה לכסף.לימים התחלפה ההנהלה.עם פתיחות, פירגון.חידוש.שיתוף אנשי הצוות בכל הנעשה במקום.מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות מאנשי השטח.תנאי העבודה הפיזיים שלי השתנו.אני מתכוונת שהיום אני עובדת לבד עם קבוצת אנשים בחצי מישרה.וחברתי עובדת את חצי היום השני.יש התאמה מלאה בינינו בעבודה .והכי חשוב שהפתרון הזה גרם לי להתבטא ולהוכיח את עצמי בעבודה.אני רואה תוצאות לעמלי.ומאז התחלפו מנהלים עם אותה צורת ניהול.אני מרגישה מוערכת ותורמת.יש לי סיפוק עצום והנאה מעבודתי. אם היה לי סכום כסף בלתי מוגבל .אני מניחה שהייתי מתפתחת לכיוון יצירתי.

 

[הtטקסטואלית]

מה נכנס להגדרת עבודה?

תשובה חלקית. עבודה במובן יחסי העבודה ודיני העבודה היא רק עבודה שעושים בתשלום, אבל אני עושה עוד הרבה פרוייקטים ללא תשלום, בהתנדבות, בתחומים רבים כמו התחום היצירתי. לטעמי תחימת הגדרת העבודה רק ל'עבודה בתשלום' מצומצמת למדי כי לעיתים עיקר העשייה של אדם הוא פרוייקט שהוא מרים 'מהצד', ללא תשלום, אבל מביא לו את עיקר הסיפוק ועיקר הסטטוס, למשל סופר שמתפרנס כפקיד. אין לנו ספק שלמרות שהוא עובד ב'פקידות' הוא סופר, קודם כל סופר. כך גם אני מגדירה את עצמי, גולת הכותרת שלי היא מחוץ לעבודה בפרוייקטים שאני עושה באופן וולנטרי לשם סיפוק עצמי. לאחרונה למדתי שאם נוטלים את הפרוייקטים באותה רצינות שנוטלים עבודה, התוצאות בשטח. אני עובדת עכשיו על פרוייקט אתר והוא וולנטרי לחלוטין וללא תשלום- אם כי הוא דורש ממני המון זמן, אנרגיות, לוגיסטיקה משאבים: אני עושה זאת בהתנדבות גמורה ולשם סיפוקי האישי, ומבחינת הקפדה על דיוק, תוצאה יפה וכו' אני משקיעה בו הרבה יותר מכל עבודה, ונוהגת בו באותם סטנדרטים שנוהגים בעבודה: עמידה ביעדים, עמידה בלוחות זמנים, עבודה על פי סדרים ונהלים ( כל הצד הטכני של האתר ) ... אז מה זאת עבודה?

 

[יעל ארבל]

כשדיברתי על עבודה, התכוונתי לעבודה

שמפרנסת אותנו. זו שממנה אנחנו מתקיימים. כל מה שאת מתארת, זה עשייה מתוך עניין, רצון להתפתחות אישית, בדיקת יכולת שלך לעשות משהו או רצון טהור לעזור לאחרים, אם את לא מתפרנסת מהם, הם ניתנים להגדרה כתחביבים או כתרומה או כתחומי עניין. אבל בהגדרה שלי הם לא עבודה, כי הם לא אלו שמביאים את הכסף למחייה. זו ההגדרה שלי כמובן, אולי יש כאלו שיראו את הדברים אחרת, אבל אני רואה הבדל בין דברים שעושים מתוך הנאה ועניין צרוף, לבין משהו שעושים בשביל לענות על צורך כלכלי. והאתגר הכי גדול בעיניי בתחום הזה, זה להגיע למצב שבו הדברים שאנחנו אוהבים לעשות ויש לנו בהם עניין גדול, הופכים להיות העבודה שלנו. בעצם לא בכל מצב, לפעמים יש דברים כאלו קטנים שאף פעם לא יהפכו לעבודה שלנו, אבל יישארו בגדר תחביבים ותחומי עניין. נגיד קריאת ספרים או כל דבר אחר שאין לנו שום עניין למכור אותו. אבל יש כאלו שכן. בעיניי זה אתגר להגיע למצב הזה שמתעוררים בבוקר בתחושה שכיף ממש כיף ללכת לעבודה.

 

[הילה בסגול]

אוהבת הכי שרק אפשר ../images/Emo9.gif

עשר שנים עבדתי בתור מזכירה ולא אהבתי כמעט אף רגע. עבדתי בשל אילוצי פרנסה ותו לא. בשנה וחצי האחרונות אני עובדת הרבה יותר קשה מתמיד אבל נהנית מכל שניה ומרוויחה בהתאמה. אני מאושרת עד הגג ובחזרה עם העבודה שלי

 

[הtטקסטואלית]

הילה כל הכבוד

צריך המון אומץ להמיר, בזמן שאת בעבודה 'משעממת' את העיסוק שלך לעיסוק מעניין. כפי שאני מבינה את מתעסקת ב'קלפי טארוט' ורוחניות שזה, לפי מה שהבנתי, התחביב הכי גדול שלך. להפוך תחביב לעבודה זו גדולה כי חנכו אותנו באופן הכי פולני שאפשר ש"ממה שאוהבים לא מתפרנסים". כשאדם קם בבוקר ואומר: "אני רוצה להפוך את התחביב שלי לפרנסה" בדרך כלל האמא הפולניה הקטנה שבראש אומרת בקול קרתני טיפוסי של אמהות פולניות: "כן אבל מתחביב לא מתפרנסים". אני יודעת מנסיון שכשעוברים מעבודה משמימה לפיתוח עסק עצמאי קטן בבית ( אם אני מבינה נכון את התחלת בטח בקטן בבית ואז עברת לגדול יותר? ) יש קונפליקט מתמיד בין העבודה בבוקר וכל הפעולות שעושים אחר הצהריים לפיתוח העסק... תקופת המעבר היא הכי קשה שכן מחד עוד לא מרוויחים בעסק החדש..... ולכן צריך להשאר בעבודה הישנה, מה שקשה שבעתיים שכן נושאים עיניים כבר לעבודה החדשה....... אז יפה שעשית את השינוי והיה לך אומץ לעזוב עבודת מזכירות לטובת עסק פרטי משלך בתחום שאת אוהבת...אני מעריצה אותך על זה... אשמח לשמוע עוד.... txt

 

[יעל ארבל]

היי הילה,

הרבה אנשים חולמים לעשות את הצעד שעשית, אבל חוששים מפני הלא נודע או לא יודעים איך להתחיל. אם את מרגישה בנוח לשתף אותנו בדרך שעברת, מה הוביל אותך לבחירה בעיסוק הנוכחי, להחלטה לפרוץ קדימה ועל הצעדים הראשונים שהובילו לשינוי, אני בטוחה שזה יתרום מאוד לכולנו.

 

[הילה בסגול]

אז איך התחלתי למעשה ? (ארוך)

ראשית אציין שבלעדי התמיכה, העידוד והפרגון של בעלי אני לא חושבת שהיה בי די אומץ לעשות את הצעד והשינוי אותם עשיתי. יש לו חלק נכבד ביותר בשינוי. כאמור עשר שנים עבדתי כמזכירה. התחלתי כקלדנית פרוטוקולים בבימ"ש עד שהגעתי להיות מנהלת לשכת מנכ"ל. עשר שנים בהם התחתנתי, קניתי בית, ילדתי את בתי ובעצם חייתי חיים שגרתיים עם עבודה שאני לא אוהבת ומשכורת ממוצעת לחלוטין. בתפקידי האחרון שרתתי כמנהלת לשכת מנכ"ל שני מנכלים. מאוד לא אהבתי את העבודה והמקום שלי אבל זה "התאים" לי כאמא לילדה קטנה. מאוד קרוב לבית, שעות נוחות יחסית. עבודה לשם פרנסה ותו לא. אחרי שנה וחצי של עבודה אושפזתי בבי"ח לשבועיים. שבועיים לא קלים וזאת בלשון המעטה. חוויתי חוויה די נוראית. כשחזרתי הביתה כשאני מותשת נפשית חיכה לי מכתב פיטורין. בדואר. באותה העת התחלתי לקרוא את הספר המופלא אתה יכול לרפא את חייך מאת לואיז היי. אציין כי במהלך עשר השנים הללו כל הזמן התעניינתי במיסטיקה, ניהלתי כבר את הפורום בתפוז וכל הזמן למדתי והעשרתי את הידע שלי בתחום. כבעלת האות א' דומיננטית בשמי (אסנת) אני מאוד אוהבת ללמוד ולהעשיר את הידע שלי אפילו באופן חובבני. בכל אופן הספר עזר לי לחוות את התקופה הזו באופן קל יותר. לא להתמוטט לקרשים ולהתלונן על מר גורלי. ראיתי זאת כתפנית. כיוון שהגיע לי לחתום בלשכה 4 חודשים החלטנו בעלי ואני שזה הזמן הנכון ביותר לעשות את השינוי ולהפוך אותי בעיקר למאושרת. הרי העבודה שלנו תופסת את מרבית היום / החיים שלנו ! לא מגיע לי להיות מאושרת בזמן הארוך הזה ? לא מגיע לי לעשות את מה שאני הכי אוהבת? מגיע לי ובגדול ! התחלתי לשנן את הספר מבחינת המנטרות שבו - דבר שלא הפסקתי עד היום וכנראה לא אפסיק לעולם. החלטתי לנצל את זמן האבטלה עד שישלחו אותי לעבודה (מה שלא קרה למזלי הטוב) להשקעה בעסק שלי. וכך עשיתי ! אני גאה לציין שלא הוצאתי ולו שקל אחד על פרסום אלא מצאתי לעצמי אפיקים שונים לפרסום. בניתי תכנית שלמה. אם מהיבט עסקי ואם מהיבט של תוכן. בניתי ערב מיסטי בניתי קורס בניתי הרצאות פתאום גיליתי שכל שלמדתי כל השנים הצטבר לידע עצום שיש לי מה לעשות איתו והמון ! את מסיבת הרווקות הראשונה שהנחתי לא אשכח לעולם. זה היה 20 יום לאחר שהשתחררתי מבי"ח !!! חברה מפורום שכן החליטה להמליץ עלי ואני צללתי לתוך המים העמוקים (עם המון הכנה ומדיטציה לפני כן) ו... הצלחתי !!! לא אומר לכן שמשם זה התגלגל ורץ אבל התחלתי להרוויח בקלות את מה שהרווחתי בתור מזכירה (מינימום). אותו כסף בפחות זמן עבודה והכי חשוב ? הכי מכל ? הייתי כל כך מאושרת מהעשיה שלי. שנה וחמישה חודשים עברו מאז והספקתי המון ! הגעתי למקומות שלא תיארתי לעצמי שאני יכולה להגיע אליהם. גבהים שלא חשבתי שמגיעים לי. אבל היייי זה מגיע לי ובגדול ! אני עושה זאת בזכות עצמי. אני חייבת לסיים עכשיו, תלמידה שלי צריכה להגיע כל רגע. אם תרצו שאמשיך, אשמח. אם יש שאלות אענה באהבה. שיהא לכולנו שבוע של אור ואושר אסנת

 

[הילה בסגול]

חשוב לי לציין שני דברים חשובים.

א. באותה העת המצב הכלכלי שלנו היה בכי רע (וזאת בלשון המעטה). בחרנו לקחת את הפיצויים שהגיעו לי על מנת לכסות את המינוס ולהתחיל מבראשית. ב. בעוד חודשיים ימלאו לי 32 שנים.

 

[יעל ארבל]

הסיפור שלך מדהים

והעובדות שהוספת לו רק מחזקות את זה.

 

[meshi4]

איזה יופי. כל הכבוד לך.../images/Emo39.gif

 

[רן בת]

בהחלט סיפור מדהים

כל הכבוד על השינוי המדהים הזה. איזה יופי שאת עוסקת בדיוק במה שאת רוצה וחלמת. מאחלת לך רק אושר, בריאות והצלחה כמה שיותר.

 

[The big man]

לפי דעתי

רוב האנשים אינם אוהבים את העבודה ועובדים בעיקר לצורך פרנסה.

 

[יעל ארבל]

כן, וזה כל כך חבל.

תשע-עשר שעות מתוך 24 שעות שיש לנו ביממה אנחנו מבלים בעבודה ובדרכים אליה, וכשרוב האנשים עושים את מה שעושים מתוך אילוץ, זה די עצוב לא? מה איתך the big?

 

[צומפי היחידה]

../images/Emo4.gif

המממ.... לא ממש אבל את יודעת אין ברירה צריך לשלם שכ"ד,חשבונות,אוכל וכו'... אז ככה שאני מחפשת עבודה אחרת כי אין לי את הפריבילגיה שפשוט לעזוב מקום עבודה ובמקצוע שלי אני עדיין בייבי אני צריכה לצבור נסיון... נקווה שיהיה טוב

אם למישהו יש עבודה נורמלית בשבילי אני ישמח לקבל הצעות באזור ת"א (חחח

)

 

[יעל ארבל]

ומה זה עבודה נורמלית בשבילך?

 

[צומפי היחידה]

המממממ

עבודה נורמלית בשבילי זה שאני מרוויחה מספיק בשביל שכ"ד,חשבונות,אוכל ועוד נשאר לי קצת כסף לבזבוזים ואני לא צריכה לחיות בדוחק! זה פשוט מרגיז אותי שאם אני רואה משהו בחנות וכ"כ בא לי עליו ואני לא יכולה לקנות אותו!

ואני ייתן לך דוג' היום הייתי בשנקין סתם להסתובב ולראות אנשים לפני העבודה וראיתי חולצה ומכנסיים מדהימיםםםם!!!!!!!!!! ותנחשי מה?????? לא יכולתי להרשות לעצמי! אז זהו ושלא תביני לא נכון אני מתה על האנשים בעבודה שלי הם מקסימים מחבקים ותומכים כשצריך... (ובזמן האחרון אני דורשת המוןןןן צומי

) אז זהו... למה יש לך הצעה בשבילי? (אני ישמח לרענון מהעבודה הזאת)

 

[יעל ארבל]

רגע רגע

אז לא משנה מה תעשי בעבודה הזאת, העיקר שתרוויחי בה מספיק? אם זה ככה, אז תאמיני לי שזה לא מאוד קשה להוסיף קצת למשכורת - שיעורים פרטיים, קצת בייביסיטר, אולי לתת שירות שאת יודעת לעשות טוב, וזה נותן לך תוספת של כמה מאות שקלים בחודש, ואז תוכלי להרשות לעצמך את החולצה והמכנסיים המדהימים. ונגיד שלא כעבודה נוספת, נגיד שתמצאי עבודה כזאת שתכפיל את המשכורת הנוכחית שלך, אבל אז תרצי משהו הרבה הרבה יותר גדול ממכנסים וחולצה שלא תוכלי להרשות לעצמך? זאת אומרת שבכל עבודה שבה תעבדי תרגישי שהיא לא מספיק טובה?

 

[צומפי היחידה]

אהההה

לא יודעת אולי את צודקת.. אבל בכל אופן אני מרגישה שאני חייבת למצוא משהו אחר כי אני משתגעת!!! אבל הבעייה במדינה המסריחה שלנו זה שאין מקומות עבודה אז מה עושים?