סקר בחירות:
- פותח הנושא vantan
- פורסם בתאריך
שוב התקשורת?
אם אתה רומז שהסקרים הם פרי דמיונים של אנשי התקשורת,אינך יודע מה אתה סח. אין לראות בסקרים אלא מצב רוח ונטייה,והמשמעות שלהם גדלה רק כשממש קרובים ליום הבחירות-אבל מצבה הגרוע של "שינוי" בסקרים החל לפני הקמת "קדימה" ובטח לפני ההתפרקות שלה.הסיבה לכך: הציבור שהצביע ל"שינוי" לא סולח לה על שנכנעה בנושאי דת ומדינה באופן כה מביש יחסית לעוצמתה ושהגדישה את כל האנרגיות שלה אך ורק בכוון הקפיטליזם הבלתי מרוסן-והרי רבים מתומכי "שינוי" היו כאילו שתמכו במאבק בכפייה הדתית אבל מעולם לא היו קפיטליסטים כה קיצוניים-10 מנדטים (בערך) שייכים לאותם אנשים.לו שינוי לא היתה מתפרקת היא היתה יכולה להגיע ל-5 מנדטים.עכשיו כשהיא התפרקה לשתי תנועות שאומרות בעצם אותם דברים,קשה לראות איך אחת מהן עוברת את אחוז החסימה-ומי מהן בכלל? וגם אם אחת מהן תגיע אפילו ל-5 מנדטים,בקונסטלציה הפוליטית של היום,אפילו 8 מנדטים לא יכולים להיות מכריעים מבחינת מבנה הקואליציה,בעיקר כשכל הסקרים מראים שהחרדים יקבלו לפחות 16 מנדטים (אם לא יותר),ובד"כ ביום הבחירות הם זוכים ליותר ממה שהסקרים מנבאים להם...
אם אתה רומז שהסקרים הם פרי דמיונים של אנשי התקשורת,אינך יודע מה אתה סח. אין לראות בסקרים אלא מצב רוח ונטייה,והמשמעות שלהם גדלה רק כשממש קרובים ליום הבחירות-אבל מצבה הגרוע של "שינוי" בסקרים החל לפני הקמת "קדימה" ובטח לפני ההתפרקות שלה.הסיבה לכך: הציבור שהצביע ל"שינוי" לא סולח לה על שנכנעה בנושאי דת ומדינה באופן כה מביש יחסית לעוצמתה ושהגדישה את כל האנרגיות שלה אך ורק בכוון הקפיטליזם הבלתי מרוסן-והרי רבים מתומכי "שינוי" היו כאילו שתמכו במאבק בכפייה הדתית אבל מעולם לא היו קפיטליסטים כה קיצוניים-10 מנדטים (בערך) שייכים לאותם אנשים.לו שינוי לא היתה מתפרקת היא היתה יכולה להגיע ל-5 מנדטים.עכשיו כשהיא התפרקה לשתי תנועות שאומרות בעצם אותם דברים,קשה לראות איך אחת מהן עוברת את אחוז החסימה-ומי מהן בכלל? וגם אם אחת מהן תגיע אפילו ל-5 מנדטים,בקונסטלציה הפוליטית של היום,אפילו 8 מנדטים לא יכולים להיות מכריעים מבחינת מבנה הקואליציה,בעיקר כשכל הסקרים מראים שהחרדים יקבלו לפחות 16 מנדטים (אם לא יותר),ובד"כ ביום הבחירות הם זוכים ליותר ממה שהסקרים מנבאים להם...
SilentMike
New member
כן. שוב התקשורת.
משתלבים כאן שני ענינים. הראשון הוא שאנחנו נמצאים בעידן התקשורת, והשני, הקשור אליו, הוא שאנחנו חיים בשנה שבה הכזיבו הסקרים (בפריימריס של המפלגות השונות). זה לא שהתקשורת "שמאלנית" כמו שטוענים בכייני הימין תדיר. היא פשוט אוהבת סיפור טוב. זה לא שיושבים כל העורכים וזוממים איך להעלות את קדימה ולהפיל את שינוי. זה פשוט שהיום בעידן החשיפה הטוטאלית, שבו אפילו המילה "ספין" הפכה למאוסה מעודף שימוש, לגלים תקשורתיים יש כוח אדיר, כך שלפעמים היא מעצבת את המציאות תוך כדי ה-"דיווח". התקשורת החליטה עוד ב-99 ששינוי היא מפלגת "קטע" וששישה מנדטים זו כבר הפתעה. כשהמפלגה עלתה ל-15 זו היתה בכלל חוצפה. ומאז מקהלה שלמה מאמנון אברמוביץ' בערוץ 2 ועד דפנה ודודידו מהופ קטנטנים מחכה בקולניות שהאוויר יצא מהבלון, כפי שכולם מצהירים ובטוחים שהם שנונים. עוברים החודשים והבלון נשאר נפוח. החברים מאמצעי התקשורת נדבקים לכל סקר שמראה על ירידה של שניים שלושה מנדטים, כל פובליציסט מחווה דעה רעה על שינוי; "מפלגת שנאה", "מפלגה דמגוגית", "קפיטליזם קיצוני", פריצקי -אפילו לא איש מושחת במונחים של כנסת ישראל- הופך פתאום להיות גרוע מאל-קאפונה. והנה, הזדמנות. שרון מקים מפלגה חדשה ששואבת מנדטים מכל המפלגות, ולמרבה הצער -גם בגלל כשלים של ההנהגה- גם משינוי. בעיקר מצביעי קטע שהולכים שבי אחרי הזוהר של המפלגה החדשה בשכונה. ואז מתפרץ הסכר, ללא שום תכנון או תיאום, יוצאים כולם ומדברים על ההתרסקות של שינוי, המגישים מדווחים בהדגשה, והפובליציסטים, הם לא מסתירים את אושרם הגדול. רק מתי מעט מעיזים לומר שאולי המגמה תתהפך. כל היתר משוכנעים שאם קדימה תאבד את המנדטים של שינוי, זה יהיה רק למפלגת העבודה. הכתבה קובעת את התודעה, ושינוי יורדת ל-"גודלה הטבעי" לדעת התקשורת. בשלב הזה שינוי מתחילה לקרוס לתוך עצמה. כל הדילים קורסים וקורה מה שקורה במועצת שינוי. כאן המשבר כבר אמיתי מאוד, וכל התקשורת בעולם לא תחזיר את שינוי לעצמה. שינוי נמחקה, לפחות למראית עין, ודווקא עכשיו נבהלים כל השדרים והפרשנים ממה שקרה (אם כי ראוי לציין שדודידו נשאר איתן בעמדתו המקורית) ומתחילים להגיד ש-"שינוי" היא מפלגה ותיקה, ממשיכתם של ד"ש והציונים הכלליים, ושזו מפלגה ש-"יש לה זכות קיום", אבל אולי זה כבר מעט מדי ומאוחר מדי. וזה מה שקרה, בדיוק מה שקרה. אין ספק ששינוי עשתה טעויות לא מעטות, ושטומי לפיד נשמע בחודשים האחרונים כמו פוליטיקאי אפור שמדקלם סיסמאות מדף מסרים. אבל ישב שם רמקול ענק מאופנן אשר קלט סלקטיבית את טעויותיה והגבירן, ואת פשרותיה פירש ככניעה (דיכוטומיה מענינת. מצד אחד התקשורת סולדת משינוי ומסירובה לשבת עם החרדים. ומצד שני זוהי דווקא התקשורת שסולדת מהחרדים, ותוקפת כל רמז לויותר לטובתם. אפילו תכסיס פוליטי כמו שהיה עם אגודת ישראל). הסקרים מסמנים מצב רוח, זה נכון. והיום, בעיקר מצב רוח, משום שנראה שהציבור נהיה יותר ויותר ציני והסוקרים חסרי אונים ונופלים פעם אחר פעם. מצבה של שינוי היה צפונה מ-10 מנדטים לפני בואה של קדימה, לפחות בסקרים (אם אנחנו מאמינים להם עכשיו מן הדין שנאמין גם לאלה של אז). הציבור של שינוי מתחלק לשניים. אלה הנאיבים שבאמת חשבו שתהיה מפלגה בלי פוליטיקה, והם התאכזבו כי היו חייבים להתאכזב, ואלה הריאלים שמודדים את ההישגים ומגיעים למסקנה שלחלץ את ש"ס מהממשלה, לפרק את משרד הדתות וכו' זה בכל זאת משהו. אני חושב שרבים מתומכי שינוי דווקא מרוצים מההתאוששות הכלכלית של ישראל. הם לא סוציאליסטים. חלקם אולי הולכים אחרי הפופוליזם של (שוב) התקשורת עם כתבות העוני והמקררים הריקים, אבל הרוב, כך אני סבור, לא. קיצוץ הקצבאות היה נכון ונחוץ. שינוי אגב לא "הקדישה את כל המאמצים" בענין זה, היא הלכה עם המדיניות הכלכלית (הנכונה בגדול) של ביבי. כמו שצריך לעשות, ולא כמו שעושים כל מיני שרים ממפלגות אחרות שמפזרים את תקציב המשרד בניגוד להחלטות ממשלה על מה שבא להם או מה שעושה להם יחסי ציבור טובים. אין ספק, שינוי עשתה טעויות. אבל יש עדיין ציבור שהדרך של שינוי היא דרכו. ואם נשב באופוזיציה, מה בכך? ישבנו באופוזיציה ב-99 וזה עשה לנו רק טוב. צריך להצביע למי שמיצג את עמדותיך, ולא למי שבהכרח ישב בממשלה! אני תומך בשינוי כדי להעביר את המסרים הברורים; סדר יום אזרחי חילוני ליברלי, כלכלה חופשית מתקדמת ולא מתפיסיקה סוציאליסטית, מתינות מדינית ולא משיחיות דתית או ביילינית. אם דינם של רעיונות אלה להיות באופוזיציה, אז חבל על המדינה, אבל כך יהיה. אלה העקרונות בהם אני תומך, ושינוי הכי קרובה לזה. היא הגיעה להשג אדיר בבחירות האחרונות ופיספסה את ההזדמנות להפוך לכוח מוביל בפוליטיקה הישראלית בגלל שגיאות של ההנהגה בארגון ובהסברה (וגם בגלל נסיבות נייטרליות, אבל היה אפשר להתאמץ יותר). אבל שינוי עדיין מיצגת רעיונות טובים וחשובים. עכשיו פשוט צריך להתחיל מחדש. השלב הראשון הוא לעבור את אחוז החסימה, וזה יקרה אם התומכים של שינוי לא יפחדו שהקול שלהם יתבזבז. איכשהו, לא יודע איך, המפלגה צריכה לשכנע את מצביעי המרכז שלא ממש מתלהבים מ-"קדימה" שלשינוי יש תמיכה. If you build it they will come.
משתלבים כאן שני ענינים. הראשון הוא שאנחנו נמצאים בעידן התקשורת, והשני, הקשור אליו, הוא שאנחנו חיים בשנה שבה הכזיבו הסקרים (בפריימריס של המפלגות השונות). זה לא שהתקשורת "שמאלנית" כמו שטוענים בכייני הימין תדיר. היא פשוט אוהבת סיפור טוב. זה לא שיושבים כל העורכים וזוממים איך להעלות את קדימה ולהפיל את שינוי. זה פשוט שהיום בעידן החשיפה הטוטאלית, שבו אפילו המילה "ספין" הפכה למאוסה מעודף שימוש, לגלים תקשורתיים יש כוח אדיר, כך שלפעמים היא מעצבת את המציאות תוך כדי ה-"דיווח". התקשורת החליטה עוד ב-99 ששינוי היא מפלגת "קטע" וששישה מנדטים זו כבר הפתעה. כשהמפלגה עלתה ל-15 זו היתה בכלל חוצפה. ומאז מקהלה שלמה מאמנון אברמוביץ' בערוץ 2 ועד דפנה ודודידו מהופ קטנטנים מחכה בקולניות שהאוויר יצא מהבלון, כפי שכולם מצהירים ובטוחים שהם שנונים. עוברים החודשים והבלון נשאר נפוח. החברים מאמצעי התקשורת נדבקים לכל סקר שמראה על ירידה של שניים שלושה מנדטים, כל פובליציסט מחווה דעה רעה על שינוי; "מפלגת שנאה", "מפלגה דמגוגית", "קפיטליזם קיצוני", פריצקי -אפילו לא איש מושחת במונחים של כנסת ישראל- הופך פתאום להיות גרוע מאל-קאפונה. והנה, הזדמנות. שרון מקים מפלגה חדשה ששואבת מנדטים מכל המפלגות, ולמרבה הצער -גם בגלל כשלים של ההנהגה- גם משינוי. בעיקר מצביעי קטע שהולכים שבי אחרי הזוהר של המפלגה החדשה בשכונה. ואז מתפרץ הסכר, ללא שום תכנון או תיאום, יוצאים כולם ומדברים על ההתרסקות של שינוי, המגישים מדווחים בהדגשה, והפובליציסטים, הם לא מסתירים את אושרם הגדול. רק מתי מעט מעיזים לומר שאולי המגמה תתהפך. כל היתר משוכנעים שאם קדימה תאבד את המנדטים של שינוי, זה יהיה רק למפלגת העבודה. הכתבה קובעת את התודעה, ושינוי יורדת ל-"גודלה הטבעי" לדעת התקשורת. בשלב הזה שינוי מתחילה לקרוס לתוך עצמה. כל הדילים קורסים וקורה מה שקורה במועצת שינוי. כאן המשבר כבר אמיתי מאוד, וכל התקשורת בעולם לא תחזיר את שינוי לעצמה. שינוי נמחקה, לפחות למראית עין, ודווקא עכשיו נבהלים כל השדרים והפרשנים ממה שקרה (אם כי ראוי לציין שדודידו נשאר איתן בעמדתו המקורית) ומתחילים להגיד ש-"שינוי" היא מפלגה ותיקה, ממשיכתם של ד"ש והציונים הכלליים, ושזו מפלגה ש-"יש לה זכות קיום", אבל אולי זה כבר מעט מדי ומאוחר מדי. וזה מה שקרה, בדיוק מה שקרה. אין ספק ששינוי עשתה טעויות לא מעטות, ושטומי לפיד נשמע בחודשים האחרונים כמו פוליטיקאי אפור שמדקלם סיסמאות מדף מסרים. אבל ישב שם רמקול ענק מאופנן אשר קלט סלקטיבית את טעויותיה והגבירן, ואת פשרותיה פירש ככניעה (דיכוטומיה מענינת. מצד אחד התקשורת סולדת משינוי ומסירובה לשבת עם החרדים. ומצד שני זוהי דווקא התקשורת שסולדת מהחרדים, ותוקפת כל רמז לויותר לטובתם. אפילו תכסיס פוליטי כמו שהיה עם אגודת ישראל). הסקרים מסמנים מצב רוח, זה נכון. והיום, בעיקר מצב רוח, משום שנראה שהציבור נהיה יותר ויותר ציני והסוקרים חסרי אונים ונופלים פעם אחר פעם. מצבה של שינוי היה צפונה מ-10 מנדטים לפני בואה של קדימה, לפחות בסקרים (אם אנחנו מאמינים להם עכשיו מן הדין שנאמין גם לאלה של אז). הציבור של שינוי מתחלק לשניים. אלה הנאיבים שבאמת חשבו שתהיה מפלגה בלי פוליטיקה, והם התאכזבו כי היו חייבים להתאכזב, ואלה הריאלים שמודדים את ההישגים ומגיעים למסקנה שלחלץ את ש"ס מהממשלה, לפרק את משרד הדתות וכו' זה בכל זאת משהו. אני חושב שרבים מתומכי שינוי דווקא מרוצים מההתאוששות הכלכלית של ישראל. הם לא סוציאליסטים. חלקם אולי הולכים אחרי הפופוליזם של (שוב) התקשורת עם כתבות העוני והמקררים הריקים, אבל הרוב, כך אני סבור, לא. קיצוץ הקצבאות היה נכון ונחוץ. שינוי אגב לא "הקדישה את כל המאמצים" בענין זה, היא הלכה עם המדיניות הכלכלית (הנכונה בגדול) של ביבי. כמו שצריך לעשות, ולא כמו שעושים כל מיני שרים ממפלגות אחרות שמפזרים את תקציב המשרד בניגוד להחלטות ממשלה על מה שבא להם או מה שעושה להם יחסי ציבור טובים. אין ספק, שינוי עשתה טעויות. אבל יש עדיין ציבור שהדרך של שינוי היא דרכו. ואם נשב באופוזיציה, מה בכך? ישבנו באופוזיציה ב-99 וזה עשה לנו רק טוב. צריך להצביע למי שמיצג את עמדותיך, ולא למי שבהכרח ישב בממשלה! אני תומך בשינוי כדי להעביר את המסרים הברורים; סדר יום אזרחי חילוני ליברלי, כלכלה חופשית מתקדמת ולא מתפיסיקה סוציאליסטית, מתינות מדינית ולא משיחיות דתית או ביילינית. אם דינם של רעיונות אלה להיות באופוזיציה, אז חבל על המדינה, אבל כך יהיה. אלה העקרונות בהם אני תומך, ושינוי הכי קרובה לזה. היא הגיעה להשג אדיר בבחירות האחרונות ופיספסה את ההזדמנות להפוך לכוח מוביל בפוליטיקה הישראלית בגלל שגיאות של ההנהגה בארגון ובהסברה (וגם בגלל נסיבות נייטרליות, אבל היה אפשר להתאמץ יותר). אבל שינוי עדיין מיצגת רעיונות טובים וחשובים. עכשיו פשוט צריך להתחיל מחדש. השלב הראשון הוא לעבור את אחוז החסימה, וזה יקרה אם התומכים של שינוי לא יפחדו שהקול שלהם יתבזבז. איכשהו, לא יודע איך, המפלגה צריכה לשכנע את מצביעי המרכז שלא ממש מתלהבים מ-"קדימה" שלשינוי יש תמיכה. If you build it they will come.
הורדוס החדש
New member
שינוי ללא לפיד הלכה לעולמה
יחד עם זאת הביקוש לדרך שלה קיים-וזה הימין החילוני, כי השמאל החילוני כבר מאוייש על ידי מר"ץ. לכן חייבים פשוט לבנות מסגרת חדשה ולנסח היטב את הרעיונות כמו: א)ישראל בגבולות בטוחים, ב)הפרדה בין הדת למדינה, ג)ישראל היא החלק האינטגראלי של אירופה.
יחד עם זאת הביקוש לדרך שלה קיים-וזה הימין החילוני, כי השמאל החילוני כבר מאוייש על ידי מר"ץ. לכן חייבים פשוט לבנות מסגרת חדשה ולנסח היטב את הרעיונות כמו: א)ישראל בגבולות בטוחים, ב)הפרדה בין הדת למדינה, ג)ישראל היא החלק האינטגראלי של אירופה.
SilentMike
New member
מרכז חילוני.
לא ימין, מרכז. כי החילוניות זה לא שוליים. אנחנו העתיד של המדינה הזו. מר"ץ היא מפלגה שבראשה עומד המייצג הגדול ביותר של המשיחיות האוסלואית. האיש הזה ימכור את אמא שלו בשביל עוד פסגה עם קוקטיילים שלא יצא ממנה כלום. זה עסקן מפא"יניק שנחת במר"ץ אחרי שגם המפא"יניקים לא רצו אותו יותר. המצב של מרץ רק מחזק את הצורך במפלגה שהיא קודם כל אזרחית ורק אח"כ ביטחונית. כי מה אנחנו בעצם מבינים בביטחון? אנחנו רוצים לחיות בחברה חופשית. העקרונות צריכים להיות לדעתי לפי הסדר: א) ישראל חופשית עם הפרדה בין דת ודתיים למדינה, והכי חשוב, בין חרדים לתקציב המדינה. כל מליון שנשפך על הישיבות מוסיף עוד חרדים בעתיד. זה חשבון פשוט יותר משזו החלטה מטעמים רוחניים. אם יש מקומות בישיבות הם יתמלאו. אם לא אז לא. ב) חינוך זמין לכל. כי המשכילים הם האליטה האמיתית, וכל אחד צריך הזדמנות להתעלות. ג) מדיניות כלכלית שקולה ולא פופוליסטית (קפיטליזם, כי זה המשחק היחיד בעיר, אבל לא בהכרח לפי האינטרסים שלבעל הון כזה או אחר). ד) פרגמטיזם מדיני. שתי מדינות לשני עמים בגבולות שיקבעו לפי האינטרסים של ישראל (או במשא ומתן, אבל איפה אנחנו ואיפה משא ומתן).
לא ימין, מרכז. כי החילוניות זה לא שוליים. אנחנו העתיד של המדינה הזו. מר"ץ היא מפלגה שבראשה עומד המייצג הגדול ביותר של המשיחיות האוסלואית. האיש הזה ימכור את אמא שלו בשביל עוד פסגה עם קוקטיילים שלא יצא ממנה כלום. זה עסקן מפא"יניק שנחת במר"ץ אחרי שגם המפא"יניקים לא רצו אותו יותר. המצב של מרץ רק מחזק את הצורך במפלגה שהיא קודם כל אזרחית ורק אח"כ ביטחונית. כי מה אנחנו בעצם מבינים בביטחון? אנחנו רוצים לחיות בחברה חופשית. העקרונות צריכים להיות לדעתי לפי הסדר: א) ישראל חופשית עם הפרדה בין דת ודתיים למדינה, והכי חשוב, בין חרדים לתקציב המדינה. כל מליון שנשפך על הישיבות מוסיף עוד חרדים בעתיד. זה חשבון פשוט יותר משזו החלטה מטעמים רוחניים. אם יש מקומות בישיבות הם יתמלאו. אם לא אז לא. ב) חינוך זמין לכל. כי המשכילים הם האליטה האמיתית, וכל אחד צריך הזדמנות להתעלות. ג) מדיניות כלכלית שקולה ולא פופוליסטית (קפיטליזם, כי זה המשחק היחיד בעיר, אבל לא בהכרח לפי האינטרסים שלבעל הון כזה או אחר). ד) פרגמטיזם מדיני. שתי מדינות לשני עמים בגבולות שיקבעו לפי האינטרסים של ישראל (או במשא ומתן, אבל איפה אנחנו ואיפה משא ומתן).
SilentMike
New member
האמת.
האמת היא שכל המפלגות בארץ במצב מביש. לא חסרים בכנסת הזויים מושחתים ואפסים מאופסים. שינוי היא המפלגה היחידה שראויה לאמון הבוחר הרציונלי (מלבד אולי מרץ, אך זו רלוונטית אך ורק לבעלי דעות שמאל על גבול הרדיקלי ומעבר לו). האחריות דורשת להעדיף את מועמדי שינוי לכנסת.
האמת היא שכל המפלגות בארץ במצב מביש. לא חסרים בכנסת הזויים מושחתים ואפסים מאופסים. שינוי היא המפלגה היחידה שראויה לאמון הבוחר הרציונלי (מלבד אולי מרץ, אך זו רלוונטית אך ורק לבעלי דעות שמאל על גבול הרדיקלי ומעבר לו). האחריות דורשת להעדיף את מועמדי שינוי לכנסת.
האם מי מהמפלגות הגדולות תרכיב
קואליציה ללא החרדים? הרי גם הליכוד וגם העבודה לא יוכלו להרכיב קואליציה ללא החרדים (כפי שנראה כיום, אפילו עם יקימו קואליציה ביחד). לעבודה החרדים גם די מתאימים מבחינה חברתית-כלכלית (הרבה יותר מאשר לליכוד או לקדימה)? הליכוד ודאי לא יקים קואליציה בלעדיהם. אז מה ההבדל? לפי ההסברים שלך גם למרצ לא שווה להצביע כי היא תסכים לשבת סקואליציה עם ש"ס ויהדות התורה. המפלגה היחידה שלא הייתה מסכימה לשבת עם המפלגות החרדיות בקואליציה (וגם זה לא בטוח) היא כיום רסיסי מפלגה. כל השאר - יישבו גם יישבו עם ש"ס ויהדות התורה.
קואליציה ללא החרדים? הרי גם הליכוד וגם העבודה לא יוכלו להרכיב קואליציה ללא החרדים (כפי שנראה כיום, אפילו עם יקימו קואליציה ביחד). לעבודה החרדים גם די מתאימים מבחינה חברתית-כלכלית (הרבה יותר מאשר לליכוד או לקדימה)? הליכוד ודאי לא יקים קואליציה בלעדיהם. אז מה ההבדל? לפי ההסברים שלך גם למרצ לא שווה להצביע כי היא תסכים לשבת סקואליציה עם ש"ס ויהדות התורה. המפלגה היחידה שלא הייתה מסכימה לשבת עם המפלגות החרדיות בקואליציה (וגם זה לא בטוח) היא כיום רסיסי מפלגה. כל השאר - יישבו גם יישבו עם ש"ס ויהדות התורה.
יוסריאן במיל
New member
לא יודע
שפל שאין כמוהו, משבר מנהיגות, ואין במי לבחור. לא אצביע לפורשי שינוי בשום אופן. לגבי שינוי בהרכב החדש, נצטרך לחכות ולראות. נותן ללונטל סיכוי למרות שהמשימה שמוטלת על כתפיו יכולה להוות תסריט לפרק בסידרה משימה בלתי אפשרית.
שפל שאין כמוהו, משבר מנהיגות, ואין במי לבחור. לא אצביע לפורשי שינוי בשום אופן. לגבי שינוי בהרכב החדש, נצטרך לחכות ולראות. נותן ללונטל סיכוי למרות שהמשימה שמוטלת על כתפיו יכולה להוות תסריט לפרק בסידרה משימה בלתי אפשרית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.