וואי,
לא מאמינה שאני נכנסת לזה בשעה כזו. ובכן, "להקליט רק מים" הוא אלבום ממש חשוב אצלי, כי קודם כל, הוא היה האלבום הראשון של ג'ון שקניתי ושמעתי, כשהסיבה הייתה בעצם רק העובדה שזה "ההוא מהפפרז", ובכלל לא ידעתי למה לצפות, בטח לא למוזיקה שתשנה את חיי. מבחינה רגשית, הדיסק הזה עשה לי כ"כ הרבה טוב ברגע שהבנתי כמה שהוא מדהים. אני חייבת להגיד שמהרגע שזה קרה, זה היה כל מה שהקשבתי לו, אבל הכל. יכלתי להקשיב לו גם 10 פעמים ביום, וזה עדיין קורה לי עם אלבומים שלו כשאני מתחילה להתאהב בהם. אני לא יודעת להגדיר במילים מדוייקות מה האלבום הזה נתן לי, כי זה יותר משהו שמרגישים מאשר משהו שאפשר להסביר. הוא פשוט גרם לי להתרגש כמו שלא חשבתי שמוזיקה מסוגלת לגרום. מעבר לזה, יצא שגיליתי מוזיקאי מדהים ששינה לי את החיים לחלוטין. גם מבחינת האהבה שלי למוזיקה, גם מזה שבזכותו נחשפתי ללהקות חדשות, ובעיקר בעיקר, המוזיקה שלו גורמת לי להרגיש טוב. לכל אלבום יש את הסיפור שלו, ואני זוכרת שלמשל בפעמים הראשונות שהקשבתי ל"הרצון למות", הלכתי איתו ברחוב והקשבתי לו שוב ושוב ושוב, ופשוט מצאתי את עצמי בוכה ברחוב ובאוטובוס מרוב התרגשות. ממש ככה. יש שירים שהמילים שלהן פשוט מדהימות אותי, ויש כאלה שנשמעים לי כאילו הוא כותב את המחשבות שלי (כמו time tonight למשל) ויש כאלה שזו פשוט ההרגשה הכללית שהשיר עושה לי, שאלה רוב השירים. יש
) הוא הכי טוב של ג'ון מבחינתכם? אני אענה ראשון ,מבחינתי 'To record only water for ten days'. (ד"א לא חדש פה , קורא פה מלא זמן בקושי כתבתי)