אבל, זהו, בדיוק! זה הקטע!
כשהייתי קטנה ראיתי מחקר (ממש קטנה, הטלויזיה עוד היתה בשחור-לבן) על הסדר בו אנשים אוכלים דברים. בדקו אנשים שמשאירים את הטוב לסוף ואנשים שאוכלים את הטוב בהתחלה. חקרו אותם גם פסיכולוגית וכל זה והתוצאה היתה שאנשים שאוכלים את הטוב בהתחלה הם בדיוק מה שתיארת - פוחדים להחמיץ. ההסבר היה קצת יותר נרחב, מן הסתם, ובתכלס הוציא את האנשים האלה קצת פרנואידים (ולכן לא היה נעים לי לכתוב את זה קודם, לפני שתיארת את החלום), כי הם באופן כללי פשוט פוחדים שיקחו להם את הדברים הטובים ולכן מנכסים אותם לעצמם כמה שיותר מוקדם, להבדיל מהסוג השני שיותר סומכים על אחרים ועל המזל ופחות נלחצים לגבי איבוד הדברים שעושים להם טוב. בכל מקרה, אחרי שתיארת את החלום, זה דווקא נשמע סיבה טובה ולא פרנואידית.