אצא רגע משאלות הסקר
ואגיד לך את דעתי אימון אישי הוא כלי, לא דיסציפלינה. כמו שגישור הוא כלי ולא דיסציפלינה. כדי לאמן, צריך לבוא מהבית עם איזו שהיא דיסציפלינה ממנה יוצאים לאימון. אנשי טיפול שלומדים אימון יכולים להשתמש בכלי כשנכון להשתמש בו כמו גם אנשי מקצוע אחרים כמו אנשי עסקים שיכולים לאמן אימון עסקי, עורכי דין שיכולים להשתמש בטכניקות אימון או גישור כדי להשיג תוצאות, אנשי חינוך ועובדים סוציאלים יכולים להשתמש באימון כדי להשיג מטרות בתוך התחום שמהם הם באים ואותו הם מכירים, וגם פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, ופיזיותרפיסטים (במיוחד אלו העוסקים בפגיעות ספורט, אבל לא רק!). לא הייתי רוצה שאחת שעסקה בהוראה 20 שנה תבוא ותתימר לעשות אימון עסקי כשאין לה מושג איך מנהלים עסק. גם לא הייתי רוצה שאיש עסקים יבוא ויאמן אימין זוגי. עוד לא הייתי רוצה שכל מיני קוראים בקפה, מפענחי צ'אקרות וקוראים בכוכבים שעשו עכשיו קורס אימון יתקרבו אליי בכלל... ואני אומרת זאת כמי שלמדה אימון אישי ומי שמשתמשת בכלי היכן שנכון וצריך אצל הלקוחות שלה. בסופו של יום הכל מסתכם ביושרה. כשלקוחות מגיעים לפגישת אימון, על המאמן להיות יכול לזהות בגדול 2 דברים 1- אם יש פתולוגיה, ואז להפנות לאן שצריך 2- אם התכנים של האימון בכלל מתאימים לעולם ידע שלו - ואם לא, להפנות לאן שצריך. אחת הבעיות עם מאמנים היא שיצא להם שם של כאלה שלא מספיק יודעים לסנן ולסייג את גבול יכלתם. עד שלא יעשו משהו בהקשר זה, יתרגזו עליכם.