אז ככה:
סקר: איך המחוננים שלכם
היו בתור תינוקות ופעוטות? לא מתכוונת לאינטליגנציה מיוחדת, כמו לדעת אותיות בגיל שנה וחצי וכאלה, אלא למזג שלהם, התפתחות כללית (מוטורית וכדומה), עצמאות, תגובה לריבוי גירויים, תגובה לזרים ולפרידה ולמסגרת וכל יתר הפרמטרים של התנהגות התינוק או הפעוט.
אז ככה:
2 מילדיי אותרו כמחוננים. הבן (הבכור) בכלל נולד כפג, כך שכל ההתפתחות שלו היתה יותר מאוחרת (בהתאם ל"גיל מתוקן"). החל לינוק בגיל חודש (כשהשתחרר מהפגיה), במשך 4 חודשים. הוא היה תינוק מקסים ורגוע, אחרי 10 ימים בבית ישן לילה, אכל מצויין, ובעל כושר ריכוז והתמדה יוצאים מן הכלל (אובחן כך ע"י רופאת התפתחות בבדיקה לגיל שנה מתוקן, בו נקבע כי השלים את כל עיכובי הפגות). מתמיד היה רגיל למשפחה הקרובה ולחברינו, כך שהיה ידידותי, ולא ממש חשש. בסביבות גיל שנתיים וחצי, ובמשך כשנתיים- סבל מסיוטים (מפלצות, גרמנים וכו'). לא אהב לצייר, אבל בגן חובה הפתיע ברישומים מאד מדוייקים. נכנס לכיתה א' כשהוא יודע לכתוב את שמו בלבד, וגם זאת בכתב ראי. תמיד נחן בזכרון מדהים (חזותי, ורבאלי, ומה לא). מאד אהב סיפורים שירים ודקלומים,אהב להתעמק בצורות הנדסיות, משחקי הרכבה, פאזלים, משחקי חשיבה ובמשחקי מילים. מה עוד? לגבי הבת, מהרגע הראשון ידעה מה היא רוצה, ודאגה לקבל זאת. החל מגיל 10 ימים ישנה לילה. ינקה 1/2 שנה. אח"כ היתה די בעייתית עם אוכל. ההתפתחות המוטורית שלה היתה מדהימה, לדוגמא: הרימה ראש ביום לידתה, הלכה לפני גיל 10 חודשים. היתה מאד סקרנית ועירנית. ההתפתחות הלשונית שלה היתה נפלאה, ועד היום שפתה עשירה במיוחד, והיא מבטאת עצמה בצורה ברורה וייחודית. היתה מאד חברהמנית, דוגמאות: בגיל 3 הותקפה ע"י חיידק טורף וקיבלה את הטיפולים הלא ממש נעימים בגבורה ובאמון מלא בי (לא משתי ממנה, ותודה למח' ילדים בבית חולים כרמל), בגיל 5 שברה יד- ולא בכתה. מאז ומתמיד היתה יצירתית, ומוכשרת בתחומים אלו. מאד אהבה משחקי דמיון. בעקרון- אוהבת ללמוד דברים חדשים, לא מתה על בית הספר. זהו, כל אחד שונה, ושניהם שלנו. השלישי- רק בן 3. אפרוח מתוק. סיפרתי לכם שמזה כ- 1/2 שנה מזהה את כל האותיות. אבל, הכי הכי חשוב לנו- שיהיו בריאים (כל אחד מהם עבר כבר משהו קשה ומלחיץ), ומאושרים, וכל השאר- זה בונוס.
