סקרנית

סקרנית

אלה מביניכן שיש משהו שקשה לכן איתו אצל החמות,
מתחשק לכן, לפעמים, ליזום איתה שיחה, להגיד את הדברים?
 
אני לא אתפלא

אם הרב יענו לך בחיוב. כי ברור שכשמישהו מציק לנו מתחשק לנו להגיד.
יחד עם זאת, לחלקנו זו נראית חוצפה, חלקנו יעדיפו לא להכנס לעימות שאין לדעת איך יסתיים, חלק יעדיפו לא להעליב...

אני אישית היתי רוצה הרבה פעמים בעבר להגיד לחמותי כמה דברים ובעיקר לשאול כמה שאלות. אבל היה לי ברור שהיא תפגע אז ויתרתי.
 
תודה על התגובה

לאחרונה, ממש מדגדג לי.
אבל, הניסיון מראה שזה חסר תועלת במקרה הכי אופטימי,
אז... נשארת עם הדגדוג.
לפחות, אני יכולה להגיד שזה לא שאני חוששת שזה יהיה חסר תועלת,
אלא שיש לי ניסיון שמוכיח את זה, ככה שאני מרגישה יותר בנח עם הבחירה שלי.
המשפט האחרון - יצא קוהרנטי?!
 
מסכימה עם בלו ואיתך

הבנתי שזה יהיה חסר תועלת.
הרי זה לא ישתנה.
לומר, רק בשביל לומר, ובכן, אין לי צורך בכך. אם אני אומרת משהו זה כדי לומר משהו ודרכו לשנות.
 
עד כמה שהבנתי ממך

ועד כמה זה מדוייק רק את יודעת,
לדבר עם חמותך שיחה רצינית וכבדה יהיה בזבוז זמן. גם כי היא לא במצב מנטלי של אדם בוגר שמסוגל להסתכל על השיחה הזו באופן מאיר - כמו שמייקל אוהבת לומר.
שנית, לא בטוח כמה היא תבין את המשמעות של השיחה.
ושלישית, גם והיה ו... היא תקשיב, ותנסה להפנים, ולא תעלב, לא בטוח כמה היא מסוגלת ליישם. אולי חלק, אבל לא בטוח עד כמה.
יחד עם זאת, כן היתי שוקלת להפעיל את האיש שלך לשיחה כזו. המקום שלו אצלה ומבחינתה מאוד מאפשר.
 
הבנת מצויין

אבל הניסיון כולל אותו, כלומר, גם הוא הגיע למסקנה שזה לחלוטין חסר תועלת...
 
חייבת לשאול ובאמת לא כדי לקנטר

ואני מצטטת את בלו:היא לא במצב מנטלי של אדם בוגר שמסוגל להסתכל על השיחה הזו באופן מאיר

זה נותן הרגשה שמדובר באדם חריג

האם זה המצב?
 
לא, ממש לא

היא אדם רגיל לגמרי, שפשוט זו אסטרטגיית החיים שלה.
מכירה את האנשים הללו? נורטמטיבים לחלוטין, אפילו קונפורמיסטים, אבל פשוט מעדיפים לא להתמודד, להיות קורבנות נצחיים? אז ככה.
יש הרבה אנשים נורמטיבים, בוגרים במובנים רבים, עם היכולת להתמודד כמו מבוגרים כשצריך, אבל איפה שהם יכולים, הם בורחים לאסטרטגיה של ילדים: אני? אני תמיד צודק! ואם תגידי לי שלא, אני אעלב, וזהו לך!
 
עד כמה שאני הבנתי ממך בעבר זה הרבה יותר מזה

מה שאת מתארת פה בתשובה לאסתי זו התנהגות פולנית.
אבל אצל חמותך יש מעבר. ראשית היא לא מספיק אחראית כדי להבין חוקים וגבולות ולפעול לפיהם. היא לא מספיק בוגרת כדי להתנהל נכון במצב של קונפליקט. ויותר מכך שכבר כתבנו בעבר.
בכל מקרה, למרות שהיא לא- לא בסדר בהגדרה המוכרת של המושג, את עדין מפחדת לתת לה להשגיח על פעוטות.זה בהחלט לא אדם בסדר בעיני. וזה הרבה מעבר ללהיות קורבן.
 
אז אני אגיד

לפי הגדרות מקובלות, DSM וכיוצא באלה, היא בסדר. יש עבודה, כמו שאומרים החבר'ה, אבל לא משהו חריג.
לפי הסטנדרטים של השגחה על הפעוטות שלנו, היא לא בסדר. לפי הסטנדרטים שלי, של התנהגות בוגרת ויושרה מינימלית, גם לא. אבל שוב, לא הייתי אומרת שהיא נכנסת לאיזו הגדרה של DSM.
מצד שני, גם גן לא מספק את הסטנדרטים שלי, אז את יודעת, יכול להיות שאני בסטנדרטים קצת שונים משל הרבה אנשים.
לגבי חוקים: היא מבינה חוקים, וסופר-שומרת עליהם, כשזה האינטרס שלה, לדעתה. היא פשוט מתנהלת לגמרי מתוך העולם הפרטי מאד שלה.


** DSM הוא המדריך של הפרעות הנפש. ברמה כזו או אחרת כולנו שם, אבל לא ברמה הפתולוגית.

** גילוי נאות: ההגדרה שהכי אהבתי אי פעם ל DSM היתה "מגדיר הצמחים האנושי".
 
ובדיעבד, אוסיף נקודה חשובה

את האמון הבסיסי שלי קשה מאד לאבד. באמת קשה. אם יש שמץ של מקום לחסד, אני אמצא אותו. יש לי חברים שמשתגעים מכמה קשה לאבד את האמון שלי, כשהם רואים אנשים פוגעים בי פעם אחר פעם...
אבל חמותי הצליחה, ודי על ההתחלה, עוד לפני החתונה.
עם השנים, היא גם הראתה לי שוב ושוב, דרך התנהגותה גם כלפי וגם כלפי אחרים, וגם כסבתא, שאכן מה שאבד, בצדק אבד.
כדי לתת למישהו - ולו לכמה שעות - את האחריות על הבנות, אני צריכה לתת באותו אדם אמון.
אז מעבר לקורבנות, לפולניות, לילדותיות, יש בעיית אמון שאין לה שום קשר לבנות עצמן. זה לא קשור ל"מה יקרה להן", זה קשור למשהו בסיסי בהרבה.
 
זה מראה שלחמותך נתת פחות קרדיט מלזרים

שפוגעים בך פעם אחר פעם ועדיין את ממשיכה לתת בהם אימון עד שכולם משתגעים
ולחמותך לא
כי אני זוכרת שסיפרת על רשימת המעשים הרעים שלה והם לא היו פוגעים/איומים כל כך במידה כזו
בשביל לאבד אימון כשאת טוענת שלאחרים את נותנת ממש לפגוע בך ועדיין מאמינה בהם
 
השאלה היא האם את אדם שמאמין

שאם מתנהגים ליוסף בצורה מסויימת, יתנהגו ככה גם אליך או שאת נותנת ליהנות מהספק שאיתך זה יהיה שונה.
אם שירלי רואה את ההתנהגות של חמותה גם כלפי גיסתה או ילדים אחרים היא יכולה לקבל מושג על תפיסת המחשבה שלה מבלי שזה יקרה לה באופן אישי.
 
זה לא מדוייק

יכול להיות שחמותה מתאימה התנהגות למי שעומד מולה
ואני חוזרת שוב,את הקרדיט שהיא נתנה לאחרים היא לא נתנה לחמותה
 
תלוי במה

אם אדם מסויים, אדע בוודאות ששיקר והלך מאחורי הגב, לאותו אדם לא יהיה סיכוי איתי.
אבל הכי אהבתי, שאת מרשה לעצמך להניח שמדובר בזרים.
וסתם נקודה למחשבה, שלא חשבתי עליה לפני שתי דקות: גם חמותי היתה זרה בפעם הראשונה שהיא פגעה בי. זה לא שבתוקף היותה חמותי היא לא זרה. זר = אדם שאיני מכירה. פעם, גם אותה לא היכרתי.
ועוד נקודה למחשבה: חמותי קיבלה יותר קרדיט מכל אדם אחר בעולם, כי כל אדם אחר בעולם שהיה פוגע בי כמו שהיא פגעה, או מנסה לרמות מישהו קרוב ממשפחתי, היה טס לי מהחיים לעד.
והאמיני לי, יכולתי לעשות את זה, בקלות. אז אם כבר, היא קיבלה יותר מדי קרדיט, כי היא לא שילמה שום מחיר על מעשיה, שבעיניך הם הכי לא נוראים בעולם. מה בסה"כ עשתה? ניסתה לגנוב קצת מאבא שלי? זלזלה בי בגלוי? הלכה מאחורי הגב?
 
לגבי הגנבות

לנו היה סיפור שונה אבל על אותו רעיון באירוע של הילדה עם חמותי. לא מחקתי אותה אז (למרות שרתחתי על בן זוגי כדאז והוצאתי עליו את כל העצבים מהסיפור.במיוחד נוכח התמימות שהוא התעקש לגלם) אבל הגעתי להחלטה שאיתה אני לא חוגגת יותר אירועים לעולם. כולל לא בת מצווה או בריתות נוספות. במקרה שלך היתי פשוט מציעה לעבור הלאה כמו שעשינו אחרי המקרה, ופשוט למחוק מרשימת האנשים שסומכים על המילה שלהם בנושאים כאלו.
 
עשיתי בדיוק ככה

עברתי הלאה, ומחקתי מרשימת האנשים שסומכים עליהם... במקרה שלך, "בנושא", במקרה שלי - סומכים עליהם. כמו שאמרתי, צריך לעשות מעשה מאד רציני - כמו לנסות לרמות - כדי לאבד את אמוני.
או שצריך לפגוע בי המון פעמים, בדרכים מאד מסויימות.
אנשים עובדים על זה שנים! הבחורה האחרונה שאיבדה את אמוני, היתה חברה שלי במשך שמונה שנים לפני שהצליחה! זה לא הולך ברגל
לדעתי, כל הכבוד לה שהיא הצליחה לעשות זאת בשנה הראשונה להיכרותנו, ואחר כך לחזק במשך כל כך הרבה שנים
 
מאוד יכל להיות

ואז בעצם אפשר לומר ששירלי שייכת לאנשים שלא שופטים לבד אלא מסתמכים על התנהגות כוללת.
במקרה כזה, יתכן שהיא כן נתנה לה קרדיט אבל כשרבו הסיפורים בגנותה הוא הלך וירד
 
מי אמר זרים?

מי שפגע בי, כמו מי שהשתגע, היו חברים. פשוט אלה שהשתגעו לא היו אלה שפגעו ולהפך.
ולגבי הקרדיט:
אף אחד, ואני חוזרת, אף אחד, חוץ ממנה, לא ניסה לגנוב ממני או מבני משפחתי.
אף אחד מהאנשים שציינתי לא שיקר.
הם עשו דברים שפגעו בי, אבל לא שיקרו ולא רימו. אלה שתי דרכים די בטוחות לאבד את האמון שלי ממש מהר.
אני שמחה שבעיניך, לנסות לגנוב זה מעשה ממש לא נורא. אני בטוחה שגם מי שינסה לגנוב מההורים שלך יזכה מיד לסליחה, מחילה ואהבה גדולה מצידך. רק א
 
נקטעה שורה

רק אזכיר, שכיבוד הורים, כולל גם את ההורים שלי. קרי, אבי ז"ל, כשעוד היה בחיים, והיא ניסתה לרמות אותו.
 
למעלה