../images/Emo215.gif חברים, קחו נשימה עמוקה
בפאראפראזה על דבריו של פרדי: זה רק תקליט מחורבן. אנשים נכנסים לכאלה ויבראציות מזה.
ברצינות, אני לא מבינה על מה הדיון/ויכוח ובטח ובטח שאין סיבה לרדת לפסים אישיים ולנקוט בטונים צורמים. סיבוב ההופעות הראשון עם פול היה הצלחה מסחרית באירופה (למעט מופע או שניים בודדים) וכן ביפן. בארה"ב, כמימים ימימה, המצב היה... איך לומר בעדינות... קשה. שילוב קטלני של מחירים גבוהים לצד חוסר פרסום הביא למכירות כרטיסים דלות יחסית. סיבוב ההופעות השני, שליווה את האלבום, היה מוצלח מבחינת מכירות כרטיסים, אם כי מעט פחות מהראשון. אבל, הסיבוב הזה ראה את הלהקה במופעי ענק באוקראינה ובדרום אמריקה. אה, כן, וגם איזה משהו באבו דאבי.
האלבום נכשל מסחרית. הוא לא נמכר טוב, חלק מהחנויות הסירו אותו מהמדפים מהר יחסית. חלק מהחנויות לא החזיקו אותו בסטוק. רוב תחנות הרדיו בחרו שלא לשדר את השירים ממנו ולנעט בכמה תחנות בודדות, הסינגלים לא הצליחו להשתחל לפלייליסטס. Cosmos Rockin ואח"כ We Believe הוכיחו יכולת שרידות יפה, באופן יחסי (בהשוואה ל- SINT ול- C-lebrity הזכור לרעה), אבל זה לא הועיל למכירות. סיבוב הופעות בארה"ב בוטל עקב מכירות דלות של האלבום וצפי לבעייה במכירת כרטיסים עקב המיתון. "הקהל" אולי אוהב את QPR או לפחות היה סקרן מספיק לקנות כרטיסים ולתת לשת"פ צ'אנס, אבל "הקהל" מורכב מפרטים רבים ולא כולם (אפילו לא רובם) מעריצים של הלהקה. השאלה המקורית שנשאלה היתה לגבי *המעריצים*. נדמה לי שהדיון עד כה מוכיח באופן יפה את שטענתי בתשובתי הראשונה. השת"פ מלבה יצרים בקרב המעריצים.
אנא מכם, בלי התנגחויות מיותרות. תסגרו את זה מתישהו על
אוקיי? שיהיה לכולנו חג שמח.