ימין, שמאל וזכויות בעלי-חיים...
אנשים בארץ משום מה מחלקים ימין-שמאל ביחס לעמדה בנוגע לסיכסוך הישראלי-פלשתיני, התנחלויות וכדו'. כמובן שזה לא ההגדרה של ימין-שמאל, אם מתייחסים רק לחלוקה הזאת ראוי לכנות אותה יוני-ניצי. הנה הגדרה מקובלת: ימין ושמאל פוליטיים: כינויים מקובלים להבדלים הקיימים בין תנועות חברתיות וארגונים פוליטים ביחס להגדרתם את הזהות הקולקטיבית של יחידות חברתיות שונות, בייחוד של עמים, ביחס לתפיסתם את מהות הצדק החברתי שיש לעשות למימושו, וביחס לעמדתם כלפי תהליכים של שינוי חברתי. בדר"כ מגדיר הימין את הזהות הקולקטיבית של יחידות חברתיות, ביחוד של עמים, במונחים ביולוגיים אורגניים והסטורים, ואילו השמאל מגדיר זהות זו במונחים וולנטרים, רציונלים וערכיים. הימין תומך בדרך כלל במדיניות חברתית המיוסדת על תפישה פרטיקולריסטית של מהות הצדק החברתי: הימין קובע כי צדק יש לעשות עם החלשים בלבד, הנכשלים במרוץ הכלכלי, ולעשות אותו בדיעבד, לאחד שהכישלון ניראה כבר לעין. השמאל תומך ברוב המקרים בצדק אוניברסליסטי: הוא שואף לכך שכללי הצדק, והחוקים הנובעים מהם, יחולו על כל האזרחים, כדי שמלכתחילה יווצרו תנאים המונעים שיעורים גדולים של כשלונות במירוץ ופערים חברתיים. יש המנחסים את ההבזל הזה בכך בשעוד הימין חותר לכונן הסדרים חברתיים המעודדים עשיית רווח אישי, ומאפשרים עשיית צדקה אישית, חותר השמאל לכונן הסדרים חברתיים שתכליתם לעשות צדק חברתי, בתנאים של רווחה חברתית. ברוב המקרים מסתייג הימין משינויים חברתיים מהירים, אשר כרוכים כמובן גם בשינויים באופן חלוקת ההכנסה, בעוד שהשמאל מעלה על נס את השינוי החברתי, כאן ועכשיו. כל ההבדלים הללו קשורים גם להכללה לגבי ההבדלים השכיחים בין הימין לבין השמאל מבחינת עמדתם כלפי טיב היחסים שבין המדינה, או בין האומה, לבין מדינות אחרות ואומות העולם, לעומת עמדתם כלפי היחסים הרצויים בין אזרחי המדינה, או בני האומה בינם להין עצמם. הימין מנסח בדר"כ את השקפותיו לגבי יחס המדינה, או האומה, למדינות או אומות אחרות, במונחים חזוניים, טעונים מבחינה רגשית, גזורים מן האידאולוגיה הלאומית, לפעמים גם תוך העלאת ערכה של המדינה, או של האומה, ביחס לערכן של מדינות או אומות אחרות. את הסדר החברתי הרצוי במדינה מעדיף הימין לתאר במונחים רציונלים, שקולים, של כדאי-יותר וכדאי-פחות. השמאל, לעומתו, נוטה לנסח את עמדותיו ביחס לסדר החברתי הרצוי במונחים חזוניים, טעונים רגשית, ומוסריים. את היחס הרצוי בין האומה, או המדינה, לבין אומות ומדינות אחרות מתאר בדר"כ השמאל במונחים שקולים, רציונלים, של כדאי יותר או פחות. את כל ההבדלים האמורים ניתן לקשור למקור ההיסטורי של הכינויים הללו. מקורם ב"אסיפת המעמדות" הצרפתית שהתכנסה ב-1789, כאשר אנשי האצולה והכמורה ישבו מימן למלך, ואילו חברי "המעמד השלישי" ישבו לשמאלו, ואח"כ בסדר הישיבה הלאומית שלאחר המהפכה, כאשר היעקובינים, הרדיקלים יותר, ישבו באגף השמאלי, ואילו הז´רונדינים, הרדיקלים-פחות ישבו באגף הימני. כל ההבדלים הללו מתקימים ברוב המקרים, אבל לא תמיד. לפעמים משתמשים בכינויים אלה ביחס לארגונים שהיו בעבר "ימין" או "שמאל", אך שוב אין הם כאלה היום. השימוש הרווח בכינויים "ניצים" ו"יוניים" הוא דוגמה למצבים שהם אין קו השבר האקטואלי מתמצה כהלכה על ידי הכינויים "ימין" ו"שמאל". למעט כמה תופעות די חריגות של ימין-ליברנטי (המפלגה הליברנטית בארה"ב, שינוי בישראל וכדו'), הפחד של הימין משינוי חברתי והניסיון שכנוע שכל שינוי רק יוביל למצב רע יותר וצריך לקפוא על השמרים הוא מה שהופך אותו לרחוק מהתנועה לזכויות בעלי-חיים שהיא תנועה לשינוי חברתי. עוד סיבות למה הימין רחוק מהתנועה לזכויות בעלי-חיים: בעולם בו הסיבה העיקרית לזיהום והרס סביבות מחייה של בעלי-חיים היא צרכנות מטורפת של העולם המערבי, במיוחד במסגרת הכלכלה הקפיטליסטית-גלובלית שקיימת כיום, הימין הוא עוד סכנה לבעלי-חיים. תנועת ימין אינה יכולה להיות תנועה ירוקה. חלק לא קטן מהתנועה לזכויות בעלי-חיים (האמת-היא שבשלב זה של הדיון ראוי לקרוא לזה התנועה לשחרור בעלי-חיים) מבוססת על התועלתנות. התועלתנות בהכרח תומכת בחלוקת משאבים צודקת - עמדה שמאלית לכל הדעות. ישנן עוד סיבות רבות. למרות כל זאת, עדיין אני יכול להעלות בדעתי אפשרות של דעת ימנית תומכת בזכויות בעלי-חיים, אם כי תהא קצת פתלתלה ובעיני מלאה בסתירות פנימיות. בינתיים מכל ההוגים השונים שכתבו בתחום אני מכיר רק אחד שהוא איש ימין (ואפילו כותב נאומים לנשיא בוש) אבל את טיעוניו הוא מבסס בעיקר מטעמים דתיים.
