אם אתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות
אז דבר ראשון תתבגר.. שנצטט לך חלק מההודעה שלך?"סוף פסוק נקודה וחאלס לבכות נמאס לשמוע אותך מייללת. לכי תלמדי ברבין בתל מונד ותעזבי אותנו למנוחות עולמים. או שתלכי ללמוד עם ערבים בטייבה או אולי בשכם כי הם יקבלו אותך בזרועות פתוחות! טלי פחימה!" אוקיי, רוצה תשובות? א. לא קיבלתי הודעה על ש-ו-ם ישיבה בזמן האחרון. כי אני מבטיחה לך, שאם יש ישיבה שאני יודעת עליה - אני נמצאת בה. כמובן בוא לא נתעלם מהאי מיילים של עינת שאני ~תמיד~ מוצאת יום אחרי שפג תוקפם (ואני בודקת אי מייל מדי יום) הייאוש שלי בא מהעובדה שהמועצה, להבדיל משנה שעברה, פועלת על קומץ תלמידים. אז יופי, היא פועלת ומתפקדת נהדר, אבל על חשבון דעותיהם ורצונותיהם של ה"חברים" האחרים. ועינת עוד מעיזה לבוא אליי ולטעון בפניי שאני לא באה אליה ומתעניינת מה הולך. למה שאני אתעניין בכלל, מה נשאר לי לעשות? למשל, זוכר את טקס רבין שעשינו? היינו צוות גדול ואירגנו את הטקס ויצא ממש יפה והיה גם כיף לעבוד על זה.. פתאום גיליתי שעינת "חילקה" את תפקיד הטקס [יום השואה] לנדב, ושהוא אחראי על זה. לא שהייתה ישיבה והיה חלוקה לתפקידים - נדב עושה את זה. כי עינת אמרה. אז גם זה תורם לתסכול שלי מהדרך שבה המועצה פועלת.. ושוב, הלוואי שהייתי יכולה לדעת על ישיבות. אני סטונדנטית חופשית למחצה - אני בקושי נמצאת בביצפר - ואם לא מודיעים לי על ישיבות מראש אני פשוט לא יכולה להגיע אליהן כי אני תלויה בהורים שלי להסעות. סבבה? אוי, בכיתי יותר מדי? דאם