נושא כאוב עד מאוד..
אני עם תפר צווארי משבוע 14 ולכן מאז ועד שבוע 36 יש איסור כניסה מוחלט לאזור. יש לציין שההורמונים שמשתלטים עליי בזמן היריון הם בלתי-אנושיים ואם היה אפשר, נראה לי שבכלל לא היינו יוצאים מהמיטה..
בעלי חרמן בכל מצב, עם או בלי היריון ואולי מחוסר הבנה של איך בדיוק המערכת עובדת, הוא ממש ממש לא מפחד על ההיריון/עובר וזה נראה לו דבר טבעי לחלוטין (לא בהיריון הראשון ולא בנוכחי עד התפר) וכנראה שגם זה מה שאני משדרת לו לאורך ההיריון. בהיריון הראשון לא היה תפר כך שעד שבוע 41++ היינו פעילים לחלוטין, כמו לפני ההיריון. נכון שלי היה קצת פחות חשק אבל זה היה רק בשבועות הראשונים ובאחרונים, כל האמצע היה הורמונאלי עד מאוד.
הפעם זה ממש ממש קשה לשנינו כי הוא לא יודע מה זה שאין סקס ואני הרבה יותר הורמונאלית מההיריון הראשון ותכל'ס, יש לי חשק כל הזמן. אבל אי אפשר לממש... לגביו אנחנו מוצאים פתרונות יצירתיים אבל לי הכל אסור (אפרופו האורגזמה שמישהי שאלה לגבי גיסתה) וזה מאוד מאוד מתסכל!!! חוצמיזה שגדל לי הפעם הציצי בטירוף וזה ממש עצוב לי שאני לא יכולה "להשוויץ" לבעלי כי מיותר לציין מה זה עושה לו... כשיגיע שבוע 36 המיוחל כנראה שבעלי יעבור לגור "שם", ככה לפחות הוא מתכנן...