ספר רזיאל
על פי חוקרי הקבלה נכתב הספר בימי הביניים. חלקים ממנו הועתקו מספר הרזים שהוא מעט עתיק יותר. בפתיחת הספר מצויין שהוא ניתן ע"י המלאך רזיאל לאדם הראשון בעת שגורש מגן עדן. הספר עוסק בחלקו הראשון באסטרולוגיה מתקופת ימי הביניים,ובהמשך הוא עוסק בע"ב שמות (שהמכון לקבלה הרבה לפרסם), השמות אגב לקוחים מתוך תחילת וסוף המילים של "שירת הים". בסוף הספר ישנם כל מיני הדרכות להכנת קמעות, כישופים, ושאר מיני הבלים ושטויות שהיו נהוגים גם בקרב הנוצרים והמוסלמים בתקופה זו. את הספר ניתן להשיג בחנויות לספרות קודש וגם באינטרנט. הספר נמצא בהרבה מאוד בתים חרדיים מפני שהחרדים מאמינים שיש בו סגולה מפני שריפות. בספר קיימים כל מיני טקסים שאינם מותרים עפ"י התורה ואף גובלים בעבודה זרה (העלאה באוב,כישופים ועוד). הפתרון שמצאו הרבנים למניעת החשיפה של הציבור החרדי לתוכן המביך של הספר, הוא מפתיע ומשעשע: הם פשוט פסקו שאסור בתכלית האיסור לפתוח את הספר משום קדושתו, כך שכל החרדים שומרים את הספר בביתם (במקום ביטוח נגד שריפה) אך אינם מעיזים לפתוח אותו,וכך הם אינם יודעים איזה ספר מזעזע בטיפשותו מונח אצלם בארון הספרים המכובד. רבי נחמן מברסלב העיז לצאת בגלוי נגד הספר וכתב עליו בספרו 'אור הפלאות': "ספר רזיאל איננו מרזיאל המלאך, ומה שאמרו שסגולה לנגד שריפה, הרבה בתים נשרפו ביחד עם הספר".