יואב מרמתיים
New member
ספר קהלת
לאחרונה התחלתי לחקור קצת את הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוספיה, ולכן הספר קהלת מרתק אותי מאוד. אני לא כ"כ מתמצא בשפה התנכית ולכן מאוד קשה להבין את רעיונויתיו של קהלת. לא כ"כ הבנתי את ה"שיר" בתחילת פרק ג' (עת ללדת ועת למות וכו'...) וכשניסיתי להבין גיליתי משהו מאוד מעניין. קהלת מתאר את המחזוריות של העולם (למיטב הבנתי), ומדגיש את הגישה הדטרמיניסטית שלו בקטע הזה, ואם זאת לקטע עצמו אין מחזוריות קבועה מבחינת המבנה. כלומר, הוא מציג דבר בונה (עת ללדת) ואז מציג שהוא הורס (עת למות). לאחר מכן ממשיך שוב, דבר בונה ולאחר מכן דבר הורס. אך לאחר משפט השני מתחלף הסדר ולמשך 5 משפטים הסדר הוא הורס ואז בונה. לאחר מכן למשך 6 משפטים שוב בונה ואז הורס, ובמשפט האחרון - הורס ואז בונה (עת למלחמה ועת לשלום). ניסיתי להבין את הסיבה לחוסר החוקיות ותחילה אמרתי לעצמי שאולי הוא מדגיש את חוסר המשמעות של היקום באמצעות חוסר הסדר של המבנה. לאחר מכן, השתמשתי בגימטריה. 2 משפטים כאלו, לאחר מכן 5 כאלו, אחר שוב 6, ולבסוף 1. 2, 5, 6, 1. ב, ה, ו, א. אוהב הפוך. מעניין. אני לא מצליח להבין מה משמעות הדבר. האם יד המקרה? או שמכוון הדבר? אני סבור שהדבר מכוון כי אחרת אין סיבה נראית לעין להחליף בין סדר הדברים. או אולי הייתה מחזוריות כלשהי קבועה שמתארת את מחזוריות העולם. ואולי המחזוריות הייתה שונה אם לא היה הדבר מכוון. אך אינני מבין את המשמעות של המילה אוהב, הפוך בהקשר של הקטע. ייתכן וגם לא הבנתי את הקטע. בקיצור אשמח למעט עזרה ממי שיכול לעזור. תודה מראש, נעם טמיר
לאחרונה התחלתי לחקור קצת את הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוספיה, ולכן הספר קהלת מרתק אותי מאוד. אני לא כ"כ מתמצא בשפה התנכית ולכן מאוד קשה להבין את רעיונויתיו של קהלת. לא כ"כ הבנתי את ה"שיר" בתחילת פרק ג' (עת ללדת ועת למות וכו'...) וכשניסיתי להבין גיליתי משהו מאוד מעניין. קהלת מתאר את המחזוריות של העולם (למיטב הבנתי), ומדגיש את הגישה הדטרמיניסטית שלו בקטע הזה, ואם זאת לקטע עצמו אין מחזוריות קבועה מבחינת המבנה. כלומר, הוא מציג דבר בונה (עת ללדת) ואז מציג שהוא הורס (עת למות). לאחר מכן ממשיך שוב, דבר בונה ולאחר מכן דבר הורס. אך לאחר משפט השני מתחלף הסדר ולמשך 5 משפטים הסדר הוא הורס ואז בונה. לאחר מכן למשך 6 משפטים שוב בונה ואז הורס, ובמשפט האחרון - הורס ואז בונה (עת למלחמה ועת לשלום). ניסיתי להבין את הסיבה לחוסר החוקיות ותחילה אמרתי לעצמי שאולי הוא מדגיש את חוסר המשמעות של היקום באמצעות חוסר הסדר של המבנה. לאחר מכן, השתמשתי בגימטריה. 2 משפטים כאלו, לאחר מכן 5 כאלו, אחר שוב 6, ולבסוף 1. 2, 5, 6, 1. ב, ה, ו, א. אוהב הפוך. מעניין. אני לא מצליח להבין מה משמעות הדבר. האם יד המקרה? או שמכוון הדבר? אני סבור שהדבר מכוון כי אחרת אין סיבה נראית לעין להחליף בין סדר הדברים. או אולי הייתה מחזוריות כלשהי קבועה שמתארת את מחזוריות העולם. ואולי המחזוריות הייתה שונה אם לא היה הדבר מכוון. אך אינני מבין את המשמעות של המילה אוהב, הפוך בהקשר של הקטע. ייתכן וגם לא הבנתי את הקטע. בקיצור אשמח למעט עזרה ממי שיכול לעזור. תודה מראש, נעם טמיר