ספר עם הפעלות לילד בן 2

[volfson]

ספר עם הפעלות לילד בן 2

שלום. אני מחפש ספר להורה לילד בן 2, עם רעיונות להפעלות ומשחקים. עם הגדרה (כללית כמובן ...) מה אפשר לצפות מילד כזה מבחינת משחקים, דמיון, פזלים, וכו', ועד כמה אפשר למשוך אותו למעלה. זו הפעם הראשונה שלי בפורום, ואני ממש מוקסם מכמות הידע האגורה בו. תודה.

 

[אלדורית]

בספרי גידול ילדים יש בד"כ

גם פרק שמדבר על משחקים מתאימים. בספר "התינוק והילד" (?) של פנלופה ליץ' יש, בכל אופן. יש גם ספר של אריקה לנדאו (לא זוכרת את שמו). לי יש ספר שנקרא "משחקים לבני שנתיים" (ויש גם כזה "לבני שלוש" לא דוכרת איך קוראים למחברת) אבל הוא איום למדי. הוא מתורגם מאנגלית בצורה מזוויעה, ולכן כל השירים שם אינם שירים בעברית ממש אלא במין היבריש כזה, ולי אישית זה מוציא את החשק להשתמש אפילו ברעיונות האולי טובים שיש שם לגבי משחקים. אתה יכול לנסות לחפש גם בפורום במאמרים על משחקים מתאימים לגיל שנתיים (ואפילו בדף הזה או הקודם יש איזה דיון בענין מתנות לילד בן שנתיים).

 

[לאה_מ]

רק משהו קטן לגבי "עד כמה אפשר

למשוך אותו למעלה" - התשובה היא: עד כמה שהוא רוצה. ובשביל זה אתה לא צריך ספר. אתה צריך להזכר בילד שבך, בסקרנות שלך - כל דבר הוא עולם ומלואו בשביל בן שנתיים - להתבונן בשיירת נמלים על השביל, למצוא רעיונות מה אפשר לעשות עם עלה שמצאנו על המדרכה, להכין יחד ארוחת ערב, לראות מה קורה למים באמבטיה כשמכניסים פנימה צינור, לקפוץ בשלוליות אחרי הגשם - כל דבר מעורר, מעניין, מסקרן אם לא לוקחים אותו כטריוויאלי. מנסיוני, בדרך כלל הילדים הם שיודעים "למשוך" לכיוונים שמעניינים אותם. אנחנו צריכים רק להזהר שלא לעצור בעדם. ואתה מוזמן לקרוא גם את הדיונים כאן.

 

[volfson]

../images/Emo122.gif אני קצת נעלב מכאלה תשובות.

אני יכול להבין את מי שרושם אותם, אבל אפשר להבין גם אותי. אני מדבר עם הנסיכה על כל נושא שבעולם. צינור ששופכים איתו את הזבל של השיפוצים מקומה 3 לארץ הוא אגב נושא שיחה שכיח. מכסה שקוף של כלי פלסטיק הוא צלחת, הגה, מאוורר ומשקף שמעוות טיפה את התמונה. מה שכן, אני לא רוצה לעבור כל שבוע בחנות צעצועים/כלי כתיבה ולחשוב האם החוברת הספציפית כבר רלוונטית, או ממש לא. ולזה אני מחפש ספר, שיוסיף לי ידע על מה פחות (או יותר כמובן) אפשר לעבוד בגילאים שונים. גם בלימודי הגננות לא מקבלים הוראות כלליות, אלא חומר ספציפי לטווח גילאים. לקרוא כזו תשובה זה טיפה להרגיש שמסכלים עליך מלמעלה למטה.

 

[נטעטע]

נראה לי שמה שלאה התכוונה הוא שפשוט

אל תחשוב כ"כ הרבה אלא תזרום. תזרום עם האינסטינקטים שלך ועם השאלות שלה, התשובה היא ההפך ממעליבה אלא תשובה שסומכת עליך ועל ילדתך על הסקרנות הטבעית שלה, שתדע לשאול ולהתעניין במה שמתאים לגילה או יותר נכון להתפתחות שלה ושאתה תדע לענות לה ברמה המתאימה. ילדים בגיל הזה לא צריכים ש"ימשכו" אותם אלא מושכים את עצמם בעזרת הגירויים הקיימים בסביבה. ועוד שאין צורך כ"כ לקנות דברים(בטח שלא חוברות בגיל הזה) - זה יותר עונה על הצורך שלנו כהורים, הילדים יכולים להסתדר יפה מאוד עם מה שקיים כבר בסביבה הטבעית שלהם (למשל ארון כלי המטבח בבית). ומשהו נוסף תפקידן של הגננות הוא "לעבוד" עם הילדים (וגם בזה אני לא בטוחה) אבל אנחנו לא גננות, אנחנו הורים. מה מתאים לכל גיל זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה, פשוט צריך לנסות ולראות. הילדה שלך יכולה אולי בגיל שנתיים להרכיב פאזל בן 20 חלקים בעוד הילד שלי מתקשה בהרכבת 6 חלקים. שים לב שגם על המשחקים כתוב טווח רחב של גילאים ולא "מתאים לבני שנתיים בלבד". לכן כדאי להגיש לילדה פאזל הכי פשוט ואם היא עושה אותו בקלות להגיש לה משהו יותר מסובך, ואם היא ממש עוד לא בקטע, לאחסן אותו לתקופת זמן עד שתיהיה יותר מוכנה. התשובות פה בפורום (ובעיקר של לאה) באות מתוך כוונה לעזור וחבל שאתה תופס אותן כמעליבות.

 

[צימעס]

ועוד פן של התשובה הזאת -

יש שונות עצומה בין ילדים. אתה רואה פה בפורום, משאלות של אמהות - ילד אחד לא רוצה פאזלים, אחר רוצה רק פאזלים. ילד אחד לא מסוגל לשבת 5 דקות רצוף על התחת (תסלח לי, כן?), אבל בשיחה תוך כדי משחק פעיל יוכל ללמוד המון וכו' וכו'. או דוגמה אחרת - אני מסתכלת בסיפרי גידול ילדים על "אבני דרך בהתפתחות" שמתאימים לכל גיל. ילדי לא יודעים להראות "אור" בגיל המתאים, כי אני לא מלמדת אותם, מצד שני הם מקדימים בנושא עליה/ירידה במדרגות, םשוט משום שיש בבית מדרגות. לכן, גם אם כן תעזר בספר, אין תחליף לרגישות גבוהה לדברים שמתאימים יותר או פחות לילד הספציפי שלך. יותר מזה - ספר עלול להלחיץ

ולגבי התשובה של לאה - זו לא התנשאות, להפך! זה מתן אמון מוחלט ביכולתך, כאב, לזהות בכל רגע נתון מה טוב לילד שלך

 

[לאה_מ]

מתנצלת אם נעלבת - זו לא היתה כוונתי

מה שהתכוונתי לומר הוא, שאני משוכנעת שאתה מכיר את בתך טוב יותר מכל ספר, ויכול למצוא, יחד איתה, את הדברים שמעניינים את שניכם ולזרום עם הסקרנות הטבעית שלה (וודאי גם שלך). אני לא מכירה רשימות של מה מתאים לאיזה גיל (אבל אני גם "סתם" אמא, אולי בפורום גננות ידעו לתת לך תשובה פורמאלית לשאלה), אבל אני חושבת שאתה לא צריך ספר - ואני חושבת את זה לא משום שכוונתי היא להתנשא מעליך, אלא משום שאני חושבת שאנחנו, כהורים, אם לא נחסום את עצמנו מפני הפחד שבאי הידיעה, נדע בעצמנו למצוא, יחד עם ילדינו, את כל מה שמסקרן, מרגש, מסעיר ומעורר. אם יש תחום מסויים שאתה רואה שבתך נמשכת אליו, אתה יכול לספר לנו, וננסה לחשוב יחד על רעיונות לפעילויות בתחום הזה. הבן שלי, למשל, מאד אוהב בעלי חיים - הוא התעניין בזה מאז שהיה פעוט - אז במקביל לקשר עם חיות, פינות חי, גני חיות וכיוצ"ב, אנחנו גם מסתכלים על חרקים בחוץ, מחפשים עקבות של חיות בחול ומנסים לנחש איזו חיה השאירה את העקבות האלה, וכמובן, יש גם "עזרים טקטיים" - כמו הקלטות של נשיונל ג'יאוגרפיק לילדים וספרים בנושא בעלי חיים (הלהיטים של אורי: "האטלס הגדול של הדינוזאורים" ו"האטלס הגדול של בעלי החיים").

 

[irisgh]

גם ההורים שונים זה מזה.

ומה שאני כותבת הוא לאו דווקא קשור ל volfson, שאותו איני מכירה, אלא כללי. ההנחיות הכלליות שפה הן נהדרות. אבל יש אנשים שפועלים יותר טוב לפי ידע כתוב, לפי ספר הוראות. תחשובנה על זה אחרת. נגיד שהייתן מקבלות במתנה מכשיר ווידאו חדש. והייתן, רחמנא ליצלן, רוצות להקליט תוכנית שתתקיים מחר בצהריים. מה הייתן עושות? יש אנשים שיתחילו לשחק עם הוידאו, ללחוץ על כפתורים, ללמוד אותו. אחרים יסתכלו ב manual - בחוברת ההסברה. אולי היא כתובה סינית. אולי אנגלית. חלק גדול מאיתנו פשוט היה מוותר על כל העניין. אם מישהו היה טורח לכתוב בעברית הוראות פשוטות, זה לא היה מקל עלינו? אולי פחות מאיתנו היו מתיאשים ומוותרים? יש אנשים עם גישה לוידיואים, ויתר טכנולוגיות. יש אנשים עם גישה לילדים, ורגישות. יש יצירתיים. יש כאלה שצריכים הוראות מדוייקות, ויפעלו מצויין על פיהם. כבר כתבתי פה שבעלי למשל, אדם שכלתני מאוד, אבל פחות מתבונן ברגישות. הוא בדיוק מאלו שאם יהיה כתוב, זה יתן לו רעיונות. לא במקרה הוא משחק איתו בלגו. ומחכה שיניב יגיע לשלב של עבודה לפי תכניות...

. יש הרבה דברים טובים בגישה שלו ויש לו הרבה יתרונות עלי. כשהדברים באופן הזה יש לו הרבה יותר התמדה וסבלנות לעשות שוב ושוב אותו הדבר. למשל: יניבי לא אוהב פאזלים. אני מרוב 'זרימה' וויתרתי כבר מזמן על התחום ורק עושה איתו דברים שהוא אוהב (לקטוב גויאבות, לקטוף רימונים, לקטוף זיתים ...

). בעלי, בזכות ההתמדה שלו וזה שהוא דווקא אוהב דברים שיטתיים, עבד עם יניב שוב ושוב על פאזל מסויים. היום יניב מאוד אוהב את הפאזל הזה. הוא עדיין מפחד מפאזלים באופן כללי (בטענה שזה 'קשה לו'), אבל בזכות אביו לא מחרים אותם באופן כללי, ולא פיתח המנעות גורפת. בזכות אותו האבא הוא למד שלגו הוא דווקא כן אוהב. אגב, ישנם ספרי הפעלה לילדים. ראיתי פעם. אני לא זוכרת איפה. אבל אם אין ספר כזה כמו שהאיש מחפש, צריך שיהיה. יש לזה שוק (יש פה גם יזמות, נכון?), וזה גם יכול לעזור להורים להיות עם הילדים באופן מתאים יותר. מה שנכון - שכשם שחלק מהמבוגרים רוקדים ריקודי עם, וזה לא אומר שכל בן 30 אמור ומוכשר לעשות זאת, גם לא כל הילדים בני השנתיים זהים, וגם כשעובדים עם ספר או הוראות, צריך עדיין להתבונן בילד ולהיות קשובים לו.

 

[לאה_מ]

מקבלת את ההערה ../images/Emo51.gif