ספר טוב

[צופית היחידה1]

ספר טוב

אני קוראת עכשיו ספר של אסנת אלכביר על הודו. מרשים אותי איך היא לומדת שם, בלי תעודות ובלי תחרות. בענווה ושלוה של למידה לצורך הנאה בלבד. משהו שקשה למצוא בעולם שלנו. שעות של אימונים שהם המטרה עצמה. בסוף גם אני אסע להודו....

 

[keoser]

האא??

זה לא המקום -- זו ההרגשה. את יכולה להיות מאושרת, ולהרגיש בלי תחרויות/תעודות בכל מקום שרק תחפצי. סתם מרגיש לי שאת מקנא קצת בהרגשה שיש לה, ורוצה להעתיק אותה לתוך החיים שלך.. אבל זה לא אומר שאת צריכה לוותר על החיים שלך במקום הנוכחי. אם את מרגישה שמישהו מתחרה בך, וזה מפריע לך, זה מגרה חלק אצלך שמגיב לאותה תחרות.. אחרת היית חושבת "בסדר, שיהנה.. שיהיה לו טוב". אם תרצי לעבוד עם זה עוד קצת אני אשמח לעזור לך (כמיטב יכולתי, כמובן) טו טו טו טה.

 

[לחיות בהרמוניה]

מסכימה עם יוסי לגבי:

"זה לא המקום -- זו ההרגשה. את יכולה להיות מאושרת, ולהרגיש בלי תחרויות/תעודות בכל מקום שרק תחפצי."

 

[צופית היחידה1]

מסכימה אבל

יש משהו באוירה כללית, בחוקי חברה. לא הייתי שם אבל נראה שהמושגים אחרים. בסך הכל אני חיה בשקט רב יחסית לרוב האנשים בארץ. תודה על ההצעה.

 

[Desert Cougar]

הי

אם יורשה לי להביע את דעתי אז אני בהחלט חושב שכדאי לך ליסוע להודו (או לכל מדינה עולם שלישית לצורך העניין). בהודו המפגש עם התרבות ההודית וצורת החשיבה הבאה לידי ביטוי בכל פינה ברחוב יוצרת זעזוע עצום של אמות הסיפים עליהם התחנכנו. למי שמספיק רגיש לכך זה כלי מעולה לעבוד איתו. ךמי שרגיש מדי זה גם יכול להיות מסוכן. הטיול להודו הוא טיול לתוך עצמך. השאלות יפרצו מתוכך כהר געש ואת תמצאי שם תשובות. כשמתרחקים קצת מהבית ומסתכלים על החיים מנקודת ראות מרוחקת יותר הפרספקטיבה משתנה. זה דומה להרגשה שיש כשבוחנים ארועים מן העבר מנקודת זמן מרוחקת יותר - הפרספקטיבה השתנתה עם מרחק הזמן ודברים נראים אחרת. את הריחוק הזה שהזמן יוצר ניתן להשיג ע"י נסיעה למקום שהמציאות בו תלושה משלך - כמו כל מדינת עולם שלישית. סעי סעי ותני לעצמך את המתנה הכי גדולה בעולם. אני מסכים עם החברה שהגיבו שניתן לעשות זאת גם פה, אבל זה מצריך רמה מאוד גבוהה של מודעות שלא לכולנו יש. הריחוק מהחברים, משפחה, מבזקי חדשות, פיגועים, מילואים, לימודים, עברית, בורקס, פלאפל, וכל מה שיש פה עושה את שלו. רק תזכרי לתת לאמא הודו צ'אנס של חודש - אל תעזבי עד שיעבור חודש לא משנה מה יקרה. החודש הראשון הוא קשה לעיתים אבל מי שעובר אותו כבר מאוהב. בשמחה על שגילוי שצפוי לך. ואסיים בכתובת שראיתי פעם על רכבת בהודו: Don't chnage India India will chage you

 

[צופית היחידה1]

טוב...

אני מבינה שהיית שם. בינתיים הייתי בויפסינה וזה עשה הרבה. אבל אני רושמת לי את העצה לגבי הודו. גם אני לוחמת רוח, ההגדרה שלך מצאה חן בעיניי!

 

[Desert Cougar]

מנסה להיות.., שואף להיות..., בדרך

להיות... לוחם רוח. עוד לא שם.

 

[kung fu]

אחלה ../images/Emo13.gif