ספר הזכרונות4
את לאה הכיר לי חבר, שגדל איתה במושב.
כשראיתי אותה, התרגשתי.
חצי שנה קודם לכן, ראיתי אותה ברכבת. שני חזרנו מהאוניברסיטה לסופ"ש אצל ההורים. ראיתי אותה צוחקת עם חברות. בלונדה, ג'ינס הדוק, יפהפיה.
להעריץ מרחוק. אין לי מושג איך מתחילים עם יפהפיה כזו.
דברנו בטלפון וקבענו להפגש. אגיע לאסוף אותה מדירתה.
כשפתחה את הדלת, לא האמנתי.
שלום, עם חיוך בוחן.
התעשתתי לשלום.
תשתה משהו. בינתיים התאוששתי וניסיתי להיות מצחיק וקול.
יצאנו וחזרנו אליה. לא זוכר לאיפה. ואולי לא יצאנו בכלל ונשארנו.
שולח יד. לא.. ועוד ניסיון שלא נהדף בבירור.
רגע, לא כל כך מהר. אבל אז, איכשהו היד הגיעה בין הרגליים. והסתבר שזה כפתור השליטה. הוא שימש אותי בשנים הבאות. כן, לא, אה בה מה, הצלחתי לגעת שם, נגיעה קלה, והיא מתמוססת. מדהים. לא נפגשתי אף פעם בתופעה כזו.
אבל הזיכרון הנפלא מאותו לילה (וחלפו עשרות שנים) הוא המציצה.
כשגמרתי, היא לא הלכה לירוק וגם לא בלעה. היא נתנה לזה לנזול כשאברי בפיה ותכולתו נוזלת עליו. תחושה מדהימה. גם מציצה כזו לא נפגשתי מאז. או בולעות או יורקות.
אולי נתתי רעיון למישהי לשפר את המציצה?
את לאה הכיר לי חבר, שגדל איתה במושב.
כשראיתי אותה, התרגשתי.
חצי שנה קודם לכן, ראיתי אותה ברכבת. שני חזרנו מהאוניברסיטה לסופ"ש אצל ההורים. ראיתי אותה צוחקת עם חברות. בלונדה, ג'ינס הדוק, יפהפיה.
להעריץ מרחוק. אין לי מושג איך מתחילים עם יפהפיה כזו.
דברנו בטלפון וקבענו להפגש. אגיע לאסוף אותה מדירתה.
כשפתחה את הדלת, לא האמנתי.
שלום, עם חיוך בוחן.
התעשתתי לשלום.
תשתה משהו. בינתיים התאוששתי וניסיתי להיות מצחיק וקול.
יצאנו וחזרנו אליה. לא זוכר לאיפה. ואולי לא יצאנו בכלל ונשארנו.
שולח יד. לא.. ועוד ניסיון שלא נהדף בבירור.
רגע, לא כל כך מהר. אבל אז, איכשהו היד הגיעה בין הרגליים. והסתבר שזה כפתור השליטה. הוא שימש אותי בשנים הבאות. כן, לא, אה בה מה, הצלחתי לגעת שם, נגיעה קלה, והיא מתמוססת. מדהים. לא נפגשתי אף פעם בתופעה כזו.
אבל הזיכרון הנפלא מאותו לילה (וחלפו עשרות שנים) הוא המציצה.
כשגמרתי, היא לא הלכה לירוק וגם לא בלעה. היא נתנה לזה לנזול כשאברי בפיה ותכולתו נוזלת עליו. תחושה מדהימה. גם מציצה כזו לא נפגשתי מאז. או בולעות או יורקות.
אולי נתתי רעיון למישהי לשפר את המציצה?