ספר ההשמצות...

[אברהם פאר]

בשייטת הצוללות זה נקרא.....

קלמזו-KALAMAZU. זהו ספר בו כותבים מקרים חריגים שקרו.המקור הוא בצי הבריטי אך את הפרוש אינני זוכר

 

[yoram 1004]

kalamazoo

זאת עיירה נידחת? במערב התיכון של ארה"ב, כנראה מין פתח-תקווה כזאת. בילדותי היה לי ספר from timbuktu to kalamazoo ליון שמות משונים מעולמות רחוקים. אולי זאת הסיבה...

 

[איתן נייק]

מתנדב לספר: "כמעט פשלה" ../images/Emo70.gif

בשנת 1988 הפלגתי על ספינת בית ספר כמדריך שייט להפלגת זמן ים לעכו, עם ארבעה חניכים. בזמנו נדרשו 48 שעות לזמן ים וגם אותן ניתן היה לצבור בשייט חופי. יצאנו ממרינה ת"א צפונה עם ערב וגילססנו מול רוח צפונית נעימה עד נתניה, אז פסקה הרוח, הנענו מנוע והורדנו מפרשים. משימת הניווט לאנשי הצוות היתה להתרחק 3 מייל מהחוף ולשוט מקביל לחוף עד שנעבור את עתלית וחיפה, ואז לשנות קורס לעכו. סקיפר אחראי, כך אמרתי, צריך גם לדעת לצבור כוחות להמשך ההפלגה ולכן אני ארד לנמנם שעה קלה , ובעוד שעה תשנו קורס לעכו ותעירו אותי. כמובן שדאגתי לתדרך את שניהם על הצורך לקיים תצפית וכל יתר הדגשים. התעוררתי כעבור 4 שעות לזריחה מבעד לערפל וים חלק כראי, לקול טירטור המנוע ונחירות אנשי הצוות במישמרת, אשר לא שכחו להתכסות בשמיכה עקב צינת הבוקר. מי אמר שאין מזל בחיים! הצוות נרדם לפני שהספיק לשנות את הקורס לעכו ולכן לא שמעתם על מדריך שייט טירון אשר ביצע החפה ליד חוף התמרים בעכו, וזה במקרה הטוב. כאן המקום לציין שכאשר ביקשו החניכים להפעיל את ההגה האוטומטי, הבטיחו לא להירדם, ולהישאר עירניים. לסקרנים: מיקומינו היה צפונית לעכו מול שטח האש של סנג'ין בין עכו לנהריה במרחק 4 מייל מהחוף. ועד היום אני צוחק לשמע הבדיחה "איתן אל תדאג לי אני לא עייף, תן לי להפעיל את ההגה האוטומטי, אני לא ארדם!"

איתן נייק

 

[בת ים]

מצטערת לא יכולה להתאפק../images/Emo9.gif

לפני כ9 שנים. הפלגת זמן ים על הג'ול (ג'יפסי 36) שלימים הייתה הסירה שלי.... יצאנו מתל-אביב לכיוון עכו (הקורס הקבוע דאז להפלגות שעות ים), באיזשהו שלב הים עלה והחלטנו לחזור לכיוון תל אביבי. איתן נייק-כסקיפר. וצוות, 4 גברברים ואנוכי. לפנות בוקר החלטנו להמשיך לכיוון המרינה החדשה/בבניה דאז של אשקלון, גלי הים בפתח המרינה של תל-אביב לא אפשרו כניסה. ולמה אני מספרת את כל זה?

בעודי שוכבת לי מעולפת ממחלת ים על המיטה בסלון, ואיתן ישן לו על המיטה המוגבהת של הסקיפר, הסירה קיבלה הטיה מזעזעת לחלוטין ואני על משקלי עפתי מצד אחד, מעבר לשולחן..על איתן.... איתן מצטערת שהערתי אותך..ועוד ככה

 

[Alex33]

אההה..עכשיו מגלים../images/Emo8.gif

לפחות כלקח כנראה מאז, עברת בינתיים לקבינה האחורית

( מצטער לא יכלתי להתאפק

)

 

[בת ים]

ועל זה נאמר../images/Emo26.gif

מכה מתחת לקבינה

. מזל שבMICA יש ספה רק בצד אחד של הסלון

 

[איתן נייק]

עכשיו אני מבין

תמיד חשבתי שיש לי את זה ובחורות קופצות לי למיטה (דרגש)אבל במחשבה לאחור זה אף פעם לא קרה בים פחות 7 בסולם בופור ובסטטיסטיקה מהירה אלו שהגיעו היו תמיד בנים, חבל.

 

[בת ים]

מצטערת שקילקלתי לך../images/Emo6.gif

את האשליה

 

[d19511]

בח"א זה ניקרא כמעט שניפגע...

ומתייחסים לזה בדיוק כמו לתאונה...

 

[Alex33]

דרך יעילה ללמוד מ..כמעט ארוע../images/Emo45.gif

 

[אילנא]

מגף צוות.

(בכלל יתרונה הגדול של עבודת צוות, שיש אל מי להפיל את האשמה)אלמוני. לפני יותר מעשור בהפלגה לקבלת זמן ים אני, עוד תשעה גברים ובחורה אחת על הסירה "ליידי אני" ממרינה ת"א לקפריסין, הפלגת לילה על הגה אוטומטי, בסביבת חצות העיר צופר ה- GPS את כל אנשי הצות וגם את אנשי המשמרת, מפני שנפל המתח במצבר. הנענו מנוע, לקחנו קורס במצפן ורק לאחר כשעתים בסימני הזריחה משמאל הסירה, תיקנו ב180 מעלות. מישהוא מאנשי הצות קרא את המצפן מהצד הלא נכון.

 

[ה ש ח ף]

היה יכול להגמר אחרת...

זה היה בהפלגה בספינת ברזל מנועית מאיסטנבול לאילת, לאחר שיצאנו מהים האגאי דרך מעבר קאסו לכיוון פורט סעיד, סביב רק שמיים וים, המצפן המגנטי עם סטיה של 40 מעלות בערך. החלטתי שחייבים לעשות משהו בעניין הדויאציה, עשיתי סיבוב 360 מעלות והכנתי טבלה בעזרת כיוונים לא הכי מדוייקים שמדדתי עם ה-GPS, המסקנה הראשונה היתה להרים את המצפן מעל הפנל המתכתי כדי להקטין את ההשפעה המגנטית. אחרי עוד סיבוב לציור הגרף, איפוס בעזרת מגנטי האיפוס שבגוף המצפן, וסיבוב נוסף לאימות התיקון, המשכנו בדרכנו מאושרים מהעבודה הטובה שעשינו. עם השקיעה, לאחר שהדלקנו את תאורת המצפן, התחיל להתפשט ריח שרוף בקבינה. לא לקח זמן רב עד שפרצו הלהבות. חוטי המתח של תאורת המצפן נפגעו תוך כדי המשחקים שלנו ויצרו קצר עם גוף הספינה, החוטים התחממו והחלו לבעור. מטפה ההלון כיבה את הלהבות אבל הן פרצו שוב, רק ניתוק של המתח כיבה את האש. מה למדתי? א. תמיד להשתמש בחוטי חשמל תיקניים ובחיבורים עמידים המתאימים לסביבה הימית. ב. דע תמיד איפה נמצא המטפה הקרוב. ג. כאשר אתה מאלתר, ובמיוחד בזמן הפלגה, בדוק בשבע עיניים שאתה לא מסכן את הספינה.

 

[מאיר ריבא]

עוד משמרת לילה

לפני מספר שנים די רב, הפלגנו לנו 8 חברים בים האגאי. היות והמרחק לאי הבא בנתיב היה גדול החלטנו לשוט בלילה וחילקנו משמרות של זוגות. בכל זוג אחד עם נסיון ואחד בלי שישמור על השני מפני תרדמה. וכך אנו מפליגים על מנוע (אין רוח) בים רוגע ואני יושב ומנמם בשעות הקטנות ולידי בחור המפליג פעם ראשונה ומטבע הדברים מסתובב בקוקפיט ועוקב אחר המאורעות. פתאום (זה תמיד פתאום - אחת אין סיפור...) הוא מעיר אותי בזעקת שבר שאנחנו עולים על שרטון (אלו לא בדיוק המילים אבל זה הרעיון) ומראה לי שמד העומק מראה שלושה מטר בלבד. אני עדיין קצת ישן, מסתכל מסביב ורואה רק ים, רץ למטה להסתכל במפה היכן אנחנו ורואה שעומק המים על פי המפה מעל 500 מטר. רק אז אני מתעורר לחלוטין ומבין שמד העומק בעצם מראה מספר סתמי היות והוא איבד את ההד מהקרקעית שנמצאת עמוק מדי וחוזר להרגיע את בן זוגי למשמרת.