מתנדב להרים את ה"מגף"..../images/Emo12.gif../images/Emo35.gif
כדי לבעוט לעצמי בתחת על הפאשלה..
ובהתאם להנחיות של בתיה והתחשבות בזולת כפי שגם אני מבין אותם, השם היחידי שיוזכר פה-לטובה או לרעה- הוא רק שלי.. אני גם אשתדל לתת מסקנות ולקחים מהאירוע, חלק לא פחות חשוב מהאנקדוטה זוטרת זו ואחרות שיבוא מכם בהמשך.. אז..
"איפה הראשי...?" הייתה זו אחת מאותן הפלגות על קו אשדוד תל אביב וחזרה , כולן מהנות וחלקן, בעיקר לאחרונה, מלאות הפתעות... אלה באות לרוב בשני סוגים, לפי סדר החשיבות, דולפינים ו..רוח חזקה פתאומית ...נכון, תמיד יש גם אוכל טוב וחברה נעימה, אבל זה מזמן לא הפתעה.. השיא היה שקיבלנו את שניהם ביום אחד וזה קרה פעמיים בחודשים האחרונים.. באחת מהם, הדולפינים קדמו כרונולוגית ולאחר ששנינו נהנו, ואני חושב שגם הם, החלה פתאום רוח צפונית שעלתה תוך דקות ל 25 קשר, זמנית יותר. אני ואיש הצוות הנוסף שהינו על הסירה שמחנו על ההזדמנות לרוץ קצת על מפרשים, מגלססים לנו להנאתנו במפרשים מצומצמים בכיוון כללי צפון.. זה נמשך בכיף שעה ארוכה , הספרייהוד מגן עלינו בפני שפריצים פה ושם שהגיעו עד אליו, הבימיני הגדול במיוחד מגן עלינו בפני השמש האביבית החזקה, רק רווח אנכי של 20 ס"מ מפריד ביניהם.. בשעה השניה של הפלגה ברוח זו מצאנו עצמו מפליגים מהר ורחוק אבל רק מעט מזה בכיוון הרצוי, צפונה.. איש הצוות החל להיות קצר בזמן לצורך הגעה לעבודה ובלית ברירה מתחנו ראשי לאמצע 10-15 מעלות לרוח, הורדנו חלוץ ו"שעטנו" ב 2500 טורים את 2-3 המייל הנותרים מול הרוח החזקה למרינה תל-אביב. חבר טוב שעובד בקרבת מקום ושאתו שוחחתי קודם טלפונית התנדב לבוא ולעזור לנו להתקשר למקום שהוקצה לנו "האורחים" במזח 3- וגם קצת פלוורה על כוס או בירה קרה אחר-כך כמנהג בעלי סירות בני המקום..בכל מקום. בשלב זה כבר מיהרנו למדי ונכנסנו למרינה המוכרת ללא שהות . הורדנו פנדרים מעבר לדופן והכננו חבלים וגנצ'ים לשנינו, איש הצוות עומד בחרטום ואני על ההגה. כבר עמדנו להסתובב שמאלה למזח שלוש כשהבחנתי לפתע..ששכחתי לגלגל פנימה את הראשי!! ..והרוח עדיין כ 20 קשר!! נדהם אבל ממהר להגיב קראתי לאיש צוות ועליתי בסיבוב חד מול הרוח בתוך המרינה ,נעצר כ20 מעלות ימינה לרוח הצפונית החזקה( ברוח חזקה המפרש עם vertical battens יתגלגל לתורן מרצונו רק מול הרוח או רצוי קצת במפנה ימני), מצליח לעמוד במקום ולא להיזרק על מצופי המחפר או על חבלי קשירה ל 30 השניות שנדרשו לי לגלגל בנוהל חפוז את הראשי פנימה.. סיבוב חזרה 180 והמשכנו לאט ובזהירות לאחר התרגולת הבלתי צפויה להתקשרות מושלמת למקומנו במזח 3.. לאחר קשירת החבלים , כשירדתי למזח לחבר את כבל החשמל,שאל חברי השייט בקול נמוך ורוח טובה.."האם הייתה לכם בעיה שם בכניסה, ראיתי שנעצרתם עם הראשי מתנופף.." ...לרגע חשבתי "לברוח" אל איזה תירוץ בסגנון "תרגלנו כניסה על מפרשים" או.."המשכנו אתו עד הסוף כי מיהרנו.." אבל מיד הבנתי שהאמת תהיה הדרך ..הקלה והנכונה לכולם, מה גם שהוא מכיר אותי 20 שנה פלוס ויודע שאני שייט מסודר ופדנט שלא לוקח סיכונים או קיצורי דרך..אז אמרתי לא שמיהרנו ו..פשוט שכחתי מהראשי תוך כדי ריצה ממושכת על מנוע .. לא הצלחתי להתרשם באם ההפתעה שעל פניו הייתה כי לא חשב שדבר כזה יכול לקרות לי,או אולי כי חשד שמשהו לא תופעל כראוי עם המפרש והוא נתקע לי... אבל כחברים טובים עזבנו את זה, עניין רגיש שלא זקוק למילה אחת נוספת ועברנו לשלב המרכזי.. הקפה עם הפלוורה..
ואם רוצים ללמוד מזה משהו... שאלתי את עצמי לא מעט, איך זה יכול היה לקרות ? ומה המסקנות לעתיד?? לא, לא ממש הצלחתי למצאו תשובה סבירה, איזה שהוא "הגיון" ב"שיגעון"..זה פשוט קרה,פעם ראשונה ב..17 שנה.. אולי כי : -הפלגנו על מנוע זמן ממושך עם ראשי מתוח לאמצע שלא גרם כמעט להטיה מורגשת -נמצאים כל הזמן מאחורי הספריהוד הגדול והבימיני..הגדול מאד והנמוך שמסתיר בעצם את כל הראשי הגבוה.. -סיבוב מהיר של 180 מעלות מצפון לדרום בכניסה למרינה , כזה שלא הספיק "לנפח" את המפרש... -אבל בעיקר...רגע של הסח דעת ה"מגובה" בשגרה ממושכת של הפלגות נעימות ללא תקלות או בלתמ"ים ... אלכס
