ספרי קריאה -> עלילות מ"ת?

[Nihau]

ספרי קריאה -> עלילות מ"ת?

מה דעתכם? אפשר לקחת כל ספר קריאה טוב ולהפוך אותו לגרסה הניתנת למשחק תפקידים? ממה כדאי להיזהר? איך הופכים עלילה של גיבור אחד למשחק לחמש דמויות?

 

[NacroMittler]

הכי כדאי להיזהר

לדעתי, מהובלה באף. זה פשוט כ"כ מתבקש שהשחקנים יחזרו אחר פעולותייהן של הדמויות הראשיות בספר, וצריך לשים לב טוב טוב שזה לא קורה. מלבד זאת, אפשר לשחק ב"מה היה קורה אם?" במקום לשחק את הדמות הראשית, אפשר לשחק את "הרעים" ולשנות את מהלך ההיסטוריה, או להעלות איזו דמות משנית לקדמת הבמה ולפתח אותה. אפשר גם לשחק בעולם של הספר אך בלי שום קשר למאורעות המקוריים. הדמויות יכולות לשחק במקביל להתרחשות הסיפור (מבחינת זמן), לפניו או אחריו. אישית, אני בעד.

 

[l o r e]

שתי דוגמאות להמרות ספרים לקמפיין

עד כה המרתי שני ספרים לקמפיין: 1. מחזור שער המוות - אהבתי את העולם, אבל העלילה הייתה מעצבנת מהספר הרביעי ואילך. לפיכך זרקתי את העלילה, לקחתי את העולם ואת זיפנב, והשתמשתי בכמה מהרעיונות העיקריים כדי ליצור עלילה חלופית. השחקנים עדיין בהתחלה, כך שאין לי ממש מושג לגבי הצלחת העניין. 2. The Bull and the Ram - ספר של מייקל מורקוק שאני מחבב עד מאוד. לקחתי את העולם ואת העלילה עצמה, היות והיא די קלה לתרגום למשחק. השחקנים מקבלים סדרה של קווסטים בהתחלה, ובהמשך הם כבר מספיק בתוך העלילה בשביל להמשיך בה ללא בעיות. אמנם יש הובלה התחלתית, אבל בהמשך לשחקנים יש שיקול דעת, שיכול לשנות את הסוף. אפשר וניתן, הבעיות הן: 1. הובלה של הדמויות. 2. היכרות של הדמויות עם העלילה, למשל חידות ההוביט די מיותרות לקבוצה שקראה את הספר. 3. הצורך בהתאמה לשיטת המשחק. 4. הצורך בהתאמת האתגרים לשיטת המשחק. קשה, למשל, ליצור דמויות שמתאימות לעולם המקורי בשיטות מסוימות (בעיקר במו"ד). מצד שני (וזה מקשר לדיון הקוסם והלחשים של הבלש), ברוב ספרי הפנטסיה קוסמים אינם בטריית לחשים מהלכת, מה שדי נפוץ בכל משחק תפקידים סטנדרטי. המרת של עלילה לגיבור אחד למשחק לחמישה (על משקל שולחן לחמישה) אינה בעייתית כלל וכלל. בשלב הראשון עלייך להניח שחמישה אנשים לא ילכו בשבילי העלילה המקורית, ואין צורך להכריח אותם לעשות כך (ראי ערך הובלה). לאחר מכן עלייך לבדוק האם האתגרים, שמופיעים בספר, מתאימים למס' דמויות. במידה ולא, את רובם ניתן לשדרג. בקרבות, למשל, ניתן להוסיף אויבים או לחזק את האויב הראשי. חידות בד"כ לא מהוות בעיה (אלא אם השחקנים מכירים אותן מראש כמובן). אתגרים, שמבוססים על משחק תפקידים, בד"כ נעשים מעניינים יותר כשמדובר במס' דמויות עם שאיפות שונות. האתגרים הבעיתיים היחידים הם אתגרים, שנשענים על העובדה שמדובר בדמות בודדת, שאינה יכולה להיות במס' מקומות במקביל, או שלא יכולה לעזור לעצמה. הדוגמא הקלאסית היא הגעה למקום גבוה. במקרה שכזה 5 דמויות יכולות ליצור פירמידה פשוטה, שתייתר את האתגר. אפשרויות אחרות הן הצורך של הדמות לבחור היכן תהיה ברגע נתון. במצבים כאלה צריך לבדוק האם בכלל ניתן לשדרג את האתגר לחמישה או שיש צורך להחליף אותו באתגר אחר שמתאים יותר.

 

[ogmios]

שער המוות

מתוך עניין, איך נראתה שיטת הקסם שלך? הקסם הוא אחד מאבני היסוד של העולם הזה, ולמרות שיש בספרים לא מעט תיאוריה עליו, מאד חסרות שם דוגמאות לאיךך הקסם באמת פועל ומה המגבלות שלו.

 

[l o r e]

השתמשתי בשתי שיטות למעשה

השיטה הראשונה היא שיטת הקסם הפשוטה ב-D&D עם שינויים קלים עבור קוסמים אנושיים. השיטה השניה הייתה שיטה רונית עבור הסארטן והפאטרין, שבה לכל שחקן היה סט של רונות שמהן הוא יכל להרכיב קסמים שונים, כשבכל פעם שהוא משתמש ברונות שלו, הן עוברות לקופה הכללית. אחרי כל מס' סיבובים הוא מקבל בחזרה חלק מהרונות לפי בחירתו. זה יצר שיטת קסם גמישה למדי ופשוטה מאוד. החלטתי שהקסם הנעלה יותר הוא בלתי מוגבל, אבל המטיל צריך למצוא את שילובי הרונות המתאימים, ויש רונות חזקות במיוחד שנשרפות כשמשתמשים בהם לאפקטים מסוימים.

 

[הבלש חסר הבית]

לעולם של קורום יצאה שיטה ספציפית

יש הרחבה של סטורמברינגר שמתייחסת למשחק בעולמו של קורום, כמה מאות שנים לפני שכל הבלגן מתחיל.

 

[l o r e]

לא השתמשתי בעולם המקורי של קורום

השתמשתי בעולם הסמי קלטי אליו הוא עבר.

 

[Sabre Runner]

מה שאני עושה זה להרחיב.

ובהנחה שמדובר לא רק בספרים, אני בדרך כלל לוקח את העולם ומתעלם מהעלילה המרכזית. הרי בהנחה שרוב האנשים קראו את הספר, ראו את הסרט, צפו בסדרה, זה כבר לא ממש מעניין אותם הסיפורים האלה כי הם מכירים אותם. הם רוצים משהו חדש. לדוגמה, פעם אחת שיחקתי במשחק מבוסס מטריקס. מה שעשינו שם זה לקחת את העולם, (ובמטריקס יש מספר דברים מועטים שאפשר לעשות איתו) ולהקדים את הזמן. כלומר, עוד לא גילו את ניו, הנבוכדנצר היא סתם עוד ספינה אנושית והכל עדיין שקט בעולם הוירטואלי. אז המורדים עדיין נלחמים ויש לך אפשרויות להוסיף כל מיני הרפתקאות שלא בהכרח כוללות את 'האחד'. פעם אחת רציתי גם להריץ משחק בסגנון SWAT Kats. פשוט לקחת את הרעיון הכללי של אווירת אנימציית פעולה בעולם עתידי מאוכלס על ידי חתולים. אז אולי הגיבורים עשו מה שה-SWAT Kats עשו רק לפניהם/אחריהם/בעיר אחרת. אולי הם מכירים/לא מכירים את ה-SWAT Kats המקוריים וכן הלאה. קחי לדוגמה גם את Unknown Armies, זה הרי משחק המבוסס על העולמות של טים פאוורס, לא? מה הם עשו שם? אני לא יודע בדיוק אבל אני מניח שהם תרגמו את המכניקה שפאוורס כתב בספרים שלו לחוקים קבועים ונתנו סיפור כללי. בעולמות של פאוורס באמת יש הרבה לעשות. ודברים ממש מוזרים. לא בהכרח שהשחקנים יפגשו בדמויות המקוריות אבל אולי הם יצטרכו להתעסק עם מכשפים אפלים, עם אוכלי רוחות, עם הפישר קינג (לפני או אחרי סקוט) או שסתם יזרקו אותם אחורה בזמן. בקיצור, אם אני מבסס משחק על משהו שכבר כתוב אני משתדל לקחת רק את העולם הכללי ולא לגעת במה שכבר נכתב, כנראה מאותה סיבה שאני לא אוהב שאנשים לוקחים לעצמם כינויים של דמויות שכבר קיימות ומוכרות. מה שכבר נכתב זה לא 'קדוש' אבל זה 'קאנון' ויש אנשים שממש מתעצבנים כשנוגעים בזה. אני לא מתעצבן אבל זה לא נראה לי בסדר להתעסק עם זה.

 

[ננסק]

בדיוק על הגישה הזאת כתבתי פעם

כתבה לדימונז. משום מה אי אפשר להיכנס היום לכמה מהגליונות, אז אני לא יכול לתת לינק. בכל מקרה עכשיו כשקראתי אותה שוב על המחשב אני רואה שהיא בעיקר הצעה למערכה בעולם עתידני של שער המוות, ולא מתייחסת מספיק לנושא עליו היא אמורה לדבר. ולכן אני ממליץ לטגלן את העץ הזה.

 

[JuffoWup]

אגב פילים ורודים

לפני כמה זמן התעורר בי דחף בלתי מוסבר להפוך את 'עלובי החיים' למ"ת מצליח, אבל הבעיה היא שאין מספיק דמויות ששורדות לאורך זמן. מה שחשבתי לעשות הוא לקחת כל סצנה בנפרד ולחלק לשחקנים את הדמויות בסצנה (ולהוסיף איזה דמות או שתיים בסצנות ממש קטנות). למרות זאת אני באמת די תקוע בפיתוח של זה (לא יהיה חיבור, דמויות מתות כל הזמן וכו')...

 

[drall]

לדעתי מיותר

 

[Sabre Runner]

מה מיותר? להמיר עולמות?

אל תגיד לי שאף פעם קראת ספר/ראית סרט/צפית בסדרה ולא חשבת לעצמך 'וואי, איזה יופי. גם אני רוצה לעשות את זה!'. לי זה קורה המון פעמים ואני מניח שזה למה אני משחק משחקי תפקידים.

 

[drall]

כן בטח

אבל הייתי מנסה להשתמש בכללי משחק קיימים ורק לעצב עולם

 

[מירטל]

אפשר לנסות....כמובן, יש בעיות :

א.האם מדובר בעלילה לינארית לחלוטין או שניתן לשחק איתה ? אין דבר יותר שנוא על שחקנים מאשר "הולכה באף" שקובעת שהדמויות יעשו בדיוק מה שהדמויות בספר יעשו, את העלילה הכללית ( יש בעיה X שהדמויות מודעות אליה וצריכות לעשות מה שהן רוצות לעשות) אפשר לאמץ, אבל מומלץ לצפות שהדמויות יעשו דברים שבספר אפילו לא חשבו עליהם. ב.אחד הדברים שספרים עושים זה למקד את העלילה בגיבור יחיד - הבלגריאד מתמקד בעיקר בילד אחד, אבל יש חבורה שלימה סביבו,הארי פוטר הוא הגיבור היחיד בסיפור שלו, אבל הוא לעיתים נדירות לבד, גאווה ודיעה קדומה הוא לא סיפור רק על אליזבת', אלא גם הסיפור של שניים מאחיותיה ועוד שלושה גברים - במקום להתמקד בגיבור של הספר ( מה שרוב הספרים עושים), מומלץ להרחיב את נקודת המבט של שאר הדמויות בסיפור ולהעניק להם עוד עומק, וכך יש לך סיפור שלם על חבורה ולא על גיבור יחיד. ג. למה בעצם לקחת סיפור שלם ולא רק חלק ממנו? האם זה הכרחי להשתמש בכל הסיפור ולא רק בפלאגים ממנו?

 

[NacroMittler]

בערך מה שאני אמרתי...

 

[הבלש חסר הבית]

אני לא ממיר בד"כ ספרים שלמים

אבל גונב רעיונות. על בסיס זה, כתבתי בזמנו את "המדריך למנחה הגונב"