ספרי אתגר קרת

[וינסטון סמית]

הוא אולי לא טולסטוי או דוסטויבסקי

אבל הוא גם הרבה מעל רם אורן... הכתיבה שלו היא לפעמים די עמוקה ויכולים להיות בה מסרים (צפירה, לשבור את החזיר, שקיות של יומולדת,חובזה) לפעמים סתם סיפורים נחמדים ויצירתים שמעלים חיוך על הפנים (הסיפור ההוא על הבלטה, דבק) לפעמים לא מובנים (בועות) אבל בכל מקרה, אני מאוד נהנה מלקרוא את סיפוריו, גם מהקייטנה של קנלר מאוד נהניתי (נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים זה סיפור מעולה) פגשתי אותו באיזה ערב שבית הספר שלי אירגן ומאוד נהניתי ממנו, הוא אדם נעים, מאוד מיוחד, יש לו המון סיפורים על כל דבר, ואני חושב שהוא ראוי להערכה.