ספרי אוכל

[עמית@]

|אייקון מרכין ראש באצילות|

 

[anatc]

../images/Emo168.gif../images/Emo79.gif../images/Emo45.gif

 

[תלתלית]

יש לי הרבה

גידי גוב-הולך לאכול - מרתק ונפלא.

אוכל - שרי אנסקי בסיפורים מדהימים על אוכל ותרבות עם צילומיו המרהיבים של אלכס ליבק.

סנדביץ' - אהרוני- ספר קטנטן ומתוק עם סנדביצ'ים מדליקים. וכמובן

ספר השוקולד של על השולחן - תענוג מושלם.

 

[תלתלית]

ולא של בישול

לה קוצ'ינה

המטבח - בננה יושימוטו

עגבניות ירוקות מטוגנות כולם מומלצים עם אוכל וגם בלי.

 

[bluefish]

תיאורי מציאה האוכל באפר של אנגלה

אומנם לא התיאור הכי מלבב אבל.. הכי חרוט לי בזיכרון התיאורי הרעב של פרנק ואיך שהוא מסתובב ליד דוכני הפיש אנד ציפס ומרים את השראיות ואת הניירות ומלקק מהם את השמן. תיאורי הרעב וההשתוקקות לאוכל על כל טעמיו וריחו מזכירים לי את סיפורי הרעב של סבתא שלי. חוץ מזה היו פרקים של פרנדס שבהם הבישולים של מוניקה שלחו אותי אצה רצה למטבח.

 

[neta2]

עמית לא התכוונה לספרי בישול

אז ככה חמודתי: 1. "המטבח"/בננה ישימוטו זה פשוט ספר מקסים וענוג.. לא ארוך אז פשוט תקראו. 2. "הבושם" /פטריק זיסקינד - אמנם היה לי קשה להתחבר בהתחלה אבל לא מזמן החלטתי לתת לו סקונד צ'אנס ולא הצטערתי. התמלאתי בריחות וטעמים שקראתי את הספר ורצתי להריח כל מיני דברים טובים בזמן. פשוט ספר של חושים. 3. "ללא גורל"/אימרה קרטס - בכיוון ההפוך, קרי, היה לי קשה להנות מאוכל בימים שלאחר סיומו. ספר נפלא, אנושי ומרגש אודות נער יהודי-הונגרי שנשלח למחנה הריכוז ותיאורי ההישרדות שלו. 4. "האיש שצפה ברכבות" /ז'ורז' סימנון- אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי

, אין בו תיאורי ארוחות וסעודות, אולם, לאחר סיומו חשתי צורך עז בארוחה טובה. לא יודעת מדוע, אולי מפאת איכותו. 5. צ'ארלי והשוקולדה" - כל מילה מיותרת. ספר חמוד בעליל. יש עוד תכף אזכר

 

[bluefish]

"צ'ארלי והשוקולדה" עשה לי סיוטים

וגמל אותי ממתקים למשך הרבה זמן. חבל שזה לא החזיק עד היום. אולי אני אקרע את הספר שוב.

 

[neta2]

עדיף שתקראי ולא תקרעי../images/Emo3.gif

 

[bluefish]

../images/Emo9.gif

 

[neta2]

והנה עוד.. עמית, שאלת את הבנאדם

הנכון

- "שנה בפרובאנס" - מייל. ספר קסום - רוצו לקרוא. - "צל הימים" - בוריס ויאן - זורז' אמאדו - דונה פלור נשואה לשניים" - ספר מקסים.

 

[רומי 007]

שנה בפרובנס

עשינו טיול שלם בדרום צרפת לפי המסלולים שמתווה הספר הזה. אחת החויות הקולינריות הכי כיפיות שהיתה לי בחיים. אכלנו בכל מאפיה וביקרנו בכל שוק ומסעדה המתוארים בספר. נטע טוב שהזכרת לי - אחלה ספר לקריאה חוזרת.

 

[עמית@]

אין כמו דונה פלור ושני בעליה ../images/Emo45.gif

משובח בעליל!

 

[רומי 007]

קניתי בזמנו בהמלצתך עמית

(ראיתי את הסרט ואהבתי) ואז את המלצת באחד הפורומים בשרשור ספרים אבל לא הצלחתי לקרוא את הספר. האותיות קטנות וצפופות והדפוס נוראי והתרגום קצת מעפן. מה עושים?

 

[עמית@]

מתעקשים, כי הוא מתגמל

אבל אולי את לא תאהבי אותו, קורה לא?

 

[neta2]

גמני ממליצה להתעקש, או לקנות

משקפים

באמת שהוא שווה

ולכשתסיימי אותו אני אתן לך עוד ספר שווה "דודה חוליה והכתבן" יש לי תחושה שתאהבי.

 

[אמא של פיונה]

../images/Emo20.gifספר שעשה אותי רעבה מאד

ולא בגלל תיאורי אוכל, אבל בגלל תיאורי רעב תמידיים הוא "גיא אוני" שהייתי צריכה לקרוא בשביל הבגרות בספרות

לפני שנה בדיוק. איך הזמן

אני מתקששת

 

[גידי42]

איך לא? מי יכול להשאר אדישה לשם

כמו "גיא אוני" הענין ש"גיא אוני" יכול לדאוג גם, בסיטואציות כאלה ואחרות , להפוך אותך לשבעה מאד!!

 

[אמא יודעת הכל]

עד עכשו, כשאני רואה צנוניות

אני נזכרת בספר ובזה שצנון היה הדבר היחיד שהיה להם לשים על הלחם. והילדים שלי מתלוננים תמיד מול המקרר הפתוח הגדוש והעומד להתפוצץ מהתכולה:"אין בבית הזה מה לאכול!!"

 

[אמא של פיונה]

../images/Emo45.gif ותמרים...אכן נותן פרספקטיבה

שונה לאוכל. הכאב לב ברעב העצים כשהיא הרתה וכשלא היה לה לתת לילדים...

אני מאד נהניתי מהספר

גידי- אני בספק אם שולמית לפיד היתה שמחה למראה הפירוש שלך לספר

 

[עמית@]

ואני..

"בן איכרים" (סדרת "בית קטן בערבה" תיאורי האוכל הכי מגרים ביקום) צ'רלי והשוקולדה, אכן. "ההספד של ברל הקדוש" בין תיעוב ובחילה לתיאבון ענק. (שנת הבשרים שלי בהחלט עורר אותי לחשוב, לאו דווקא לרצות לאכול..) תחת שמש טוסקנה, כתוב טוב. כימים אחדים (תיאורי הארוחות שמכין האב לבנו) יש עוד המון, צריך לחשוב.