כי הסרט לא הציג תרבות יפנית אמיתית
אלה תרבות יפנית בראי המערב. היו כמובן המון דברים נכונים שם, אבל אני מרגיש שבגדול הוא עיוות את התמונה למשהו שיראה יותר אקזוטי. סתם דוגמה אחת מני רבות היא התפאורה: בהתחלה הסרט מצולם בתוך משהו שנראה כמו קיוטו של המאה ה-19, עיר מסורתית עם רחובות צרים, ללא מכוניות (או כמעט ללא מכוניות? אני לא זוכר), והכל נותן רושם מסורתי. פתאום אחרי שנגמרת המלחמה ומתחיל הכיבוש האמריקאי העיר משנה את פניה לגמרי - מה פתאום? היפנים לא קפאו כמו קרח עד שהגיעו האמריקאים, וקיוטו שלפני המלחמה היתה עיר מודרנית לכל דבר (למרות שהמסורת היפנית השתמרה). זה לא שפתאום באו האמריקאים, החריבו את העיר ואת התרבות היפנית ובנו אותה מחדש בתור עיר אמריקאית כמו שמצטייר מהסרט, אלא שהיה הליך הדרגתי של השפעה מתרבות המערב שהחל עוד במאה ה-19, הרבה לפני המלחמה. הסיבה שיפן יצאה למלחמה הזאת בכלל היא שיפן החליטה להעתיק מהמערב גם את האימפריאליזם... אתה יכול לראות גם
עוד תלונות כאן. מהשחקנים הסינים אני דווקא לא אכפת לי, כל עוד הם יודעים לשחק, אבל מה שהפריע לי הכי הרבה, שוב, היה שהסרט היה באנגלית. אני מבין את מגבלות הקהל, אבל למי שמכיר את תרבות יפן סרט יפני באנגלית אף פעם לא יהיה אותנטי. ואם כבר אתם עושים סרט יפני באנגלית, תוותרו על המבטא היפני המזוייף, אוקיי?
אני מחפשת ספרים שיוכלו להעביר לי את תרבות יפן אבל לא בצורה עיונית אלא סיפורית (מאנימות, למשל, יצא לי ללמוד על טקסים ואירועים שונים ביפן). אני לא ממש מתכוונת לספרי מורקאמי (שנהדרים כשלעצמם), אלא משהו יותר בסגנון זכרונותיה של גיישה (אבל אם אפשר קצת יותר מוצח
), כך שהסיפור ממש חושף אותך לנבכי התרבות היפנית. אחרי כל ההודעה הארכוה
... למישהו יש המלצות?
