ספרים (שלא קניתי)

ספרים (שלא קניתי)

1. גם פיטר הוק וגם ברנרד סאמנר / אברכט /דיקין כתבו ביוגרפיות שנמצאות על המדף.2. פול טרנקה כתב ספר על בריאן ג׳ונס. אמנם יצאו לא מעט ספרים עליו בחמש עשרה השנים האחרונות, אבל טרינקה הוא עתונאי רציני, ולא כותב שטויות. צריך להיות מעניין.3. קית׳ ריצ׳ארדס כתב ספר לילדים על סבו שנתן לו את הגיטרה הראשונה שלו. בתו איירה את הספר החמוד ויש גם תמונות של הסבא- וגם של נכדו של קית׳. מי היה מאמין.4. שני ספרים על הקינקס. האחד כנראה חדש והשני הוא מהדורה חדשה ומעודכנת של ספר וותיק. שניהם מבטיחים -או מאיימים, תלוי איך קוראים את זה - תיאורים של המריבות בין האחים. 5. ג׳וני רוגן הוציא את הכרך הראשון של הביוגרפיה הענקית על הבירדז עליה הוא שוקד.6. גרהאם נש הוציא ביוגרפיה שזוכה לתשבחות מצד המבקרים. מסתבר שהוא גם סופר ווב וגם בחור נחמד. יי היה מאמין.
 

arieltr

New member
ספרים (שלא קניתי, אבל

קיבלתי במתנה למומולדת לפני כמה חודשים {וטרם הספיקותי לקרוא}).

MORRISSEY Autobiography
חדש יחסית, יצא שנה שעברה. זו האוטוביוגרפיה שיצאה במהדורת הפינגווין קלאסיקס 2013.
אני עדיין במרכז ספר של כריסטופר היצ'אנס, אז עברתי רק על עמוד הקרדיטים הפותח את האוטו של מוריסי ושם נכתב:
Copyright - Whores in Retirement
The moral right of the author has been asserted
יהיה מעניין.

מכירה?
 
עוד לא קראתי.

הביקורות עליו היו מגוונות: הוא מתבכיין, משמיץ את כולם, אבל התיאורים של שנותיו הראשונות שווים את הספר - זו השוקה התחתונה.
 
עוד מהנעשה בעיר

אמנם יום ראשון, אבל נראה שבלונדון ישרק תיירים. מיליונים מהם, ובכל מקום.
&nbsp
עברתי יום בשני מקומות "היסטוריים", שניהם בקנזינגטון. אלווסטון פלייס, שם גר אל סטיוארט בסוף שנות השישים עם מאנדי חברתו. היום, משכנם של עשירים, שגרירויות ומלונות. כמה רחובות משם, אניסמור גארדנס, שהיו מאז ומתמיד מגרש ביתי של האצולה הלונדונית. בסוף שנות השישים גר כאן גם בנו של רוזן (או שמא דוכס) ששלח ידו בעסקי השעשועין. הוא נהיה מנהלו של סינגר- סונגרייטר בשם דנקן בראון, והחה הזמין את חברו קולין בלנסטון להצטרף כשותף שלישי לדירה. המקום נתן את שמו לאלבום הסולו השני של קולין.
&nbsp
בטייט מודרן ראיתי תערוכה של רוברט מאפלת׳ורפ שכללה פורורטים של אחרים ושל עצמו. חלק מהתמונות מוכרות גם לכם, במיוחד התמונות של פאטי סמית׳ שצילם. אבל ורטרטים העצמיים שלו היו המעניינים ביותר.
 

giloni

New member
דייב קאזינס הוציא אוטוביוגרפיה

אותה קיבלתי לפני ימים ספורים ואני קורא בה כעת ומתקרב לסיומה. מעבר לסיפור האישי שלו ושל הSTRAWBS הספר מלא במידע מעניין על הנפשות הפועלות בעולם הרוק בשנות השישים והשבעים. אנקדוטות לא ידועות על סנדי דני (עניינים אינטימיים שלהערכתי לא ראו אור עד עכשיו), ריק וויקמן (דברים ששמעתי מפיו בהופעתו בתל-אביב לפני כמה חודשים אושרו בספר), דיויד בואי, רוי הרפר, קינג קרימזון, לד זפלין, קט סטיבנס ועוד רבים אחרים וטובים. דייב קאזינס הוא נשמה רגישה, עם חוש הומור בריטי סרקסטי, חף מנפיחות אבל לא ממש מבטל עצמו. אחד מהנושאים היותר מעניינים - תלוי את מי כמובן - הוא עולם ההפקה וההוצאה לאור של תקליטים בתקופה הזאת. אני מניח שמידע כזה ניתן למצוא באוטוביוגרפיות ובביוגרפיות רבות אחרות שנכתבו על ידי ועל כוכבי המוסיקה הפופולארית של הדור, אבל יש כאן מידע שבא מיוצר ולהקה שלא היו בצמרת המכירות (אם כי הופתעתי למדי מהכמות הגדולה שהם הצליחו בכל זאת למכור). העלייה והנפילה מסופרת בכנות גמורה וללא משוא פנים - אבל גם בלי לזרוק בוץ על התעשייה. יש כאן נסיון יפה בעיני להבין את המניעים של התעשייה ולבקר אותה ביקורת עניינית מבלי להתחמק מביקורת עצמית נוקבת.
מעבר לכל אלה, ולמי שלא מכיר לעומק (רובנו) מדובר באחד היוצרים הייחודיים שרוק הבריטי לדורותיו, משורר של ממש - על אף שהוא אף פעם לא יעיד על עצמו ככזה - אמן של חריזה ושל אנדרסטייטמנטס. לפני זמן מה יצא גם ספר השירה שלו, אותו לא קניתי ואני מניח שאעשה זאת בקרוב. למי שתוהה - חתימתו האישית של דייב מתנוססת על הכריכה הפנימית של הספר, אבל זה כבר באמת עניין שחשוב רק לפריקים כמוני.

 
ספר חדש לשדרן הרדיו חובב הרוק - בועז כהן

ראיתי בטלויזיה (בערוץ 1), ראיון עימו בו הוא דיבר על הספר, על רוק ועל עיניינים אחרים.
 
למעלה