ספרים רבותי

ספרים רבותי

כפי שכבר ברור מהמנטליות הכללית של הפורום, רוב האנשים פה נמצאים בחיפוש מתמיד להרחבת אופקים. אני, מן הסתם, ביניהם. לחג הפסח הקצבתי לעצמי 200 שקלים לקניית ספרים ומצאתי את עצמי, כרגיל, בדילמה. הדילמה? יש לי רק 200 שקל ואני רוצה את כל הספרים בעולם! אני בטוח שהרבה מיושבי הפורום הם תולעי ספרים כמוני, שמכירים את ההרגשה, ויודעים כמה עצוב ללכת לחנות ספרים בלי התקציב לקנות את כולה על תכולתה. לכן, על מנת להקל את הנטל, ובשביל הרחבת אופקים, חשבתי שיהיה נחמד לפצוח בשאכול בכורה שבו אני קורא לכם, חברי הפורום, לכתוב כל אחד ביקורת על ספר, אבל לא סתם ספר שהוא אהב במיוחד - אלא ספר שהשפיע על החיים שלו\קשור אליו באופן אישי בצורה מסויימת. הביקורות לא חייבות להיות כתובות ברמה שדורשת פרס פוליצר, מן הסתם, אבל יהיה נחמד אם כל ביקורת תכיל [מן הסתם] את השם של הספר, כמה פרטים על העלילה ועל הסגנון שבו הוא כתוב, קצת היסטוריה מעניינת [אם יש], תמונה [אם יש] והכי חשוב - הסבר קצת על למה הספר השפיע על החיים שלך\קשור אלייך באופן אישי באיזו שהיא צורה [לדוגמא, אני עושה תואר במתמטיקה, אז מן הסתם יש לי זיקה לספרים כמו "השערת גולדבאך והדוד תום" או "אתה בוודאי מתלוצץ, מר פיינמן"]. רק שתי בקשות יש לי לגבי ההתנהלות של האשכול: 1) אם אפשר, בלי ספרות מקצועית, אני אשמח. 2) למען הסדר הטוב, כל ביקורת על ספר תשורשר כתגובה להודעה הראשית, ודיסקוסים שונים לגבי הביקורת והספר יפורסמו כתגובה לביקורת עצמה. ובזאת סיימתי לבינתיים, אני אתן למישהו אחר להרים את הכפפה - אני אפרסם את הביקורת שלי בשלב יותר מאוחר שבו סוף סוף אחליט על איזה ספר אני רוצה לכתוב :)
 

dudmel

New member
המלצה, בלי ביקורת

(אתם יודעים שאני עצלן, לא?) בקיצור - הספר "על העוורון" מאת ז'וז'ה סאראמאגו. ממולמץ בחום. ספר שגם סוחף אותך לתוכו וגם נותן לך המון על מה לחשוב.
 
אם כבר סאראמאגו

אז אני לא ממליץ על "על העוורון". לא שזה ספר רע, חס וחלילה, הוא פשוט לא... סאראמאגו. כוחו הגדול של סאראמאגו ברוב הכותרים המומלצים שלו הוא בגישה היחודית שבה הוא מסתכל על פרשיות תאולוגיות עתיקות יומין. "הבשורה על פי ישו" אהוב עלי במיוחד, והוא מספר באופן מאוד ציני ואמיתי על הסיפור של ישו מזווית הראיה של ישו עצמו. עוד המלצות מהאיזור: יגאל מוסינזון [כן, כן, האיש מאחורי חסמב"ה] כתב ספר בשם "יהודה איש קריות", שיוצא מנקודת הנחה שיהודה לא התאבד אלא ברח ומספר את מה שקרה איתו אחרי זה, וגם מציג את הקונפליקט שהוא היה בו והסיבה שהוא בחר לעשות את מה שהוא עשה בצורה הרבה יותר עניינית מהגידוף שאפשר למצוא ברוב הפרשנויות הדתיות. ואי אפשר בלי "המטוטלת של פוקו" של אומברטו אקו, שנותן טוויסט מרטיט ומותח מאוד על כל המסתורין שמאחורי הבונים החופשיים המודרנים, אחוות הבנים מציון, ואבותיהם הרוחניים הטמפלרים. אומרים גם ש"שם הורד" הוא טוב, ואפילו יותר טוב, אבל לא קראתי - אז אני לא יכול להגיד.
 

silverhawk

New member
קראת את על הפיקחון?

רק לדעתי הוא היה נפילה לעומת על העיוורון?
 

dudmel

New member
כן, קראתי והתאכזבתי.

ולדשא - את "הבשורה" אהבתי, אבל זה סוג אחר לגמרי של סיפור, כך שקשה להשוות בין הספרים (לדעתי, בלי הבנה ספרותית עמוקה). עכשיו אני קורא את רפסודת האבן.
 

lollapalooza

New member
ספר מגעיל בצורה בלתי רגילה.

כל התיאורים שם גרמו לי לרצות להקיא את נשמתי. המסר לא רע, אבל הוא יכל להעביר אותו גם ב- 10 עמודים ולחסוך ממני את הגועל הזה.
 

שאפולי

New member
יו אני הוכלת להיות מה בנאלית

אבל "האלכימאי"... כאילו,אם היית מבקש ביקורת על ספר טוב יש מיליון (+כל השאר שלא קראתי) אבל ששינה לי ת,חיים? האלכימאי.. מאז שקראתי את הספר אני רואה יותר "שהיקום" עוזר למי שבאמת מנסה ושל"רצון" יש כוח משלו...
 

Musi© Gi®l

New member
אחד הכי מרדימים שקראתי בחיים

שלי. אם כבר פאולו קואלו- אז ורוניקה מחליטה למות. היחד שנסבל,אפילו לא רע. בין אלו שניסיתי לפחות
 

שאפולי

New member
מה?!

ספר מעולה !!! ורוניקה מחליטה למות- עוד יותר!!! יש לו כמה ספרים טובים. טוב,זו דעתי בכל אופן.
 

זכוכיות

New member
גם אני לא אהבתי,

את ורוניקה לא ניסיתי, אבל כן קראתי את "האלכימאי", "השטן והעלמה פרים" "11 דקות" ועוד... בכל פעם קיטרתי מחדש ותמיד צץ לו זה שהמליץ לי על הספר הבא כי הוא "טוב יותר". עכשיו ממליצים לי על "וורוניקה מחליטה למות" כבר למדתי שפאולו קואלו לא מדבר אלי בכלל. איכשהו הוא תמיד גורם לי להרגיש שהוא חושב שאני טיפשה, כשהוא כותב ספרים שרחוקים שנות אור מלאתגר אותי כאילו הם מינימום המציאות הקיומית הכי עמוקה באיזור. חוץ מזה, הוא משעמם...
 

שאפולי

New member
ממ

את השטן והעלמה פרים לא קראתי 11 דקות חביב ביותר..החלש מבין כולם ורוניקה מחליטה למות פשוט חזק (את לא תאהבי) והאלכימאי מעולה עד כאן דעתי. עכשיו- לא ברור לי אם כל כך סבלת מה הטעם בלנסות את ספריו שוב ושוב?.. יכול להיות באמת שהסופר לא מתאים לך (סגנון הכתיבה שלו,השקפת העולם שלו וכו') בנוסף כתבת: "איכשהו הוא תמיד גורם לי להרגיש שהוא חושב שאני טיפשה".. WELL.. זו כבר בעיה בפני עצמה אם סופר יכול לגרום לך להרגיש טיפשה.. שאפ
 

זכוכיות

New member
לא להרגיש טיפשה,

להרגיש שהוא חושב שאני, והקוראים שלו באופן כללי, טיפשים. יש הבדל. ולמה ניסיתי? כי אלה גם ככה ספרים של כמה שעות... אז זה לא היה כ"כ כבד וקשה להיכנע ללחץ שוב ושוב, זה לא שנגרמה לי איזשהי עוגמת נפש.
 
צודקת במאה אחוז!!

חכמה את
.
 

Nausicaa

New member
../images/Emo45.gif

אני חושבת שהאלכימאי זה ספר גרוע משהו
איך שקראתי (נו, לא באמת קראתי עד הסוף. רפרפתי בערך את החלק השני
) אותו, לא בא לי לקרוא שום ספר שלו יותר, אז לא יודעת...
 
בעע

ספר יבש וטחון לדעתי, שלא הרוויח את הסערה שהוא חולל. סיפור נחמד, בסך הכל, אבל לא הרבה יותר מזה.
 
יש מלא ספרים שהשפיעו עליי...

אני לא טובה כלכך בביקורות אבל הנה המלצתי לכמה ספרים ממש ממש טובים ששוה שיהיה אותם תמיד: כמעיין המתגבר של איין ראנד,סידהארתא של אהמממ שכחתי..,עולם חדש מופלא-ספר פשוט אדיררר!מדע בדיוני מעולה שגורם לך לחשוב על דברים...ממש ממש מומלץץץ.זה ספר של האקסלי. יצירת מופת-ספר של אנה אנקווסיט-פשוט מ-ד-ה-י-ם.מעטים הם הספרים שבאמת באמת הצלחתי להרגיש בתוך הסיפור.פשוט ספר מ-ר-ת-ק. לכתוב תעלילה קצת מיותק לפי דעתי,כי במילא ספר טוב תלויי ברובו בצורה שכותבים אותו ומעט בעלילה עצמה..ככה דעתי לפחות.. אהבתי גם את "מסע לאיכטלאן" אם אתה בקטע של ספרים קצת עיוניים..קסטנדה הוא הסופר,ספר קצת פסיכי על חוויות שלו עם האינדיאנים,ממש ממש מעניין! אני זוכרת בפעם הראשונה שקראתי את זה,לא יכולתי שלא לכתוב על דף את כל המחשבות שזה עורר בי (יצא מלא דפים) ספר מומלץ מאוד וככה גם שאר הסדרה.למרות שהספר קצת מגמתי וניו אייג'י כזה,בכל זאת הוא מרתק מאוד. טוב יש עוד מלא וניראה לי אני אעצור כאן
. איזה קטע שמרוב הלימודים העיוניים בכלל לא יוצא לי לקרוא ספרי פרוזה ומדע בדיוני שאני ממש אוהבת,וחבל.
 
למעלה